בתחילת אוגוסט נהרג באופן טרגי אוריאל נורי, עובד גן החיות התנ"כי בירושלים כתוצאה מתקיפת נמר פרסי, בעת שהכין פעילות העשרה לנמרים כחלק מסיור למבקרים. המקרה הציף מחדש את סוגיית התועלת שבהחזקת חיות בר במקומות שמורים וסגורים והצטרף לביקורות מתמשכות בישראל ובעולם על הנחיצות של גני החיות.
כדי לרדת לעומק העניין, שוחחנו עם קרן אור, הזואולוגית של גן החיות הספארי ברמת גן. "יש שתי הצדקות להחזיק חיות בר בגני חיות – שמירת טבע וחינוך. כל סיבה אחרת היא לא אתית", היא אומרת.
אנשים טוענים שגני החיות פשוט לוקחים חיות מהטבע, האם זה נכון?
"זה אחד המיתוסים שאנשים תמיד זורקים, והוא פשוט לא נכון. כיום, גני חיות לא לוקחים סתם בעלי חיים מהטבע. אנחנו לוקחים מהטבע בשני מקרים: מינים בסכנת הכחדה חמורה שנשארו מהם פרטים בודדים ומעבירים אותם לגן חיות כדי להתחיל תוכנית רבייה על מנת לאושש את המין, או בעלי חיים – לרוב עופות – שהגיעו מהטבע כשהם פצועים ולא יכולים לחזור לטבע".
איך זה משפיע לטווח הארוך על שימור הטבע?
"גן חיות בודד לא יכול לפעול לבדו למען שמירת הטבע העולמי. הכוח של גני החיות הוא בקהילתיות שלהם. יש קהילה בינלאומית של גני חיות, בדרך כלל על בסיס אזורי, שמאפשרת לעשות הרבה שיתופי פעולה. אנחנו חברים באיגוד האירופי של גני החיות, שמקשר בין למעלה מ-400 גני חיות וארגונים ב-47 מדינות, ומפעיל את תוכניות השימור של מינים בסכנת הכחדה".
מה דורשת חברות בקהילה כזאת?
"זה מחייב אותנו לעמוד בסטנדרטים גבוהים בכל מה שקשור לאופן החזקת בעלי החיים והטיפול בהם. יש קודים אתיים, יש הנחיות ספציפיות לטיפול בכל מין שכוללות מגוון היבטים כמו גודל תצוגה והתכנון שלה, הרכב חברתי ומספר הפרטים המותר להחזקה בתצוגה בגודל נתון, תזונה, טיפול וטרינרי ועוד".
"בנוסף, וזה האימפקט המרכזי, חברות בארגון מחייבת השתתפות בתוכניות רבייה. תוכניות הרבייה מתרכזות בעיקר בבעלי חיים בסכנת הכחדה, שהם גם בעלי חיים שאסורים בסחר. ישראל, יחד עם עוד 184 מדינות, חתומה על אמנת CITES, שמטרתה למגר סחר בחיות בר שנתונות בסכנה. זה אומר שבעלי החיים האלו הם לא רכוש של הספארי, והוא לא יכול לעשות איתם מה שהוא רוצה.
"אם, למשל, נוצר ריבוי של מין מסוים, אז כמו בטבע, הפרט הצעיר יעזוב את הלהקה או את ההורים, ויעבור לגן חיות אחר. יש גם מקרים שבהם צריך למנוע את הרבייה מפרטים שהגנטיקה שלהם יכולה להיות מיוצגת יותר מדי באוכלוסייה בתוכנית הרבייה, זאת כדי לשמר את המגוון הגנטי של האוכלוסייה בתוכנית הרבייה.
"כך, למשל, התבקשנו לעצור את הרבייה של הגורילה הזכר של הספארי, לוקאס, שיחגוג בסוף השנה יום הולדת 43 ושיש לו נכון להיום תשעה בנים ובנות ושבעה נכדים ונכדות בגני חיות ברחבי העולם".
איך תוכניות הרבייה משפיעות בפועל על בעלי החיים?
"תוכניות הרבייה הן סוג של ביטוח לבעלי החיים בטבע לכל מקרה שחלילה יקרה להם משהו. במהלך השנים הרבה מינים שנעלמו לגמרי מהטבע הושבו אליו בזכות גני החיות. למשל, בשנות ה-80 בקליפורניה, ראו שנשארו פרטים בודדים של קונדור קליפורניה. לכן, לכדו מספר פרטים שנשארו בטבע, לקחו אותם לגן חיות בסן דייגו והתחילו להרבות אותם, בדומה למה שקורה היום עם הנשרים בישראל. אחרי כמה שנים התחילו להשיב את הצאצאים שנולדו בגן החיות לטבע, וכיום המין הזה מונה מעל 300 פרטים בטבע.
"הקונדור הוא רק דוגמה אחת מיני רבות. יש כבר כמה וכמה מינים שהושבו אל הטבע. חמוס שחור רגל, סוס פז'בלסקי, וראם סהרה, אנטילופה צפון-אפריקנית מדברית שמסווגת כיום בסכנת הכחדה לאחר שבעבר כבר נחשבה כמין שנכחד בטבע. בתחילת שנות ה-80 נותרו מעט מאוד ראמים עד היעלמותם המוחלטת בטבע. בשנים שלאחר מכן, כחלק מתוכנית הרבייה בגני החיות, התבצעו מספר אירועי השבה לטבע של הראמים בצ'אד שבאפריקה, בסך הכול מאות פרטים עד כה. בשנים האחרונות כבר נצפו בטבע מאות המלטות של עופרים".
האם כל החיות בגני החיות הם בסכנת הכחדה?
"מובן שלא. מאוד קשה למלא גני חיות אך ורק במינים בסכנת הכחדה. בעלי החיים האחרים הם השגרירים שמסייעים להעביר את המסרים. בנוסף, גני חיות מודרניים מצויים כיום בתהליך של ארגון החיות בשטח באופן 'טבעי', כלומר בהתאמת בעלי החיים שבחצרות ובתצוגות למגוון הביולוגי שמצוי באזור התפוצה הטבעי של בעלי החיים הללו, כולל שילובים של כמה מיני בעלי חיים יחד. תהליך זה מסייע להדגיש את הצורך בשמירה על בית הגידול ועל מגוון המינים החיים בו.
"כאמור, לצד פעולות ישירות לשמירה על החי, גן החיות מתפקד כזרוע חינוכית להעברת מסרים. ניתוח מקיף של יותר מ-50 מחקרים הראה כי ביקור בגני חיות תורם להעלאת המודעות בנושאי שימור טבע, ובפועל עשוי לעודד התנהגויות תומכות שימור. נוסף על כך, ובשונה ממוזיאוני טבע, נראה כי לחוויה הישירה בגני החיות עם בעלי החיים יש ערך מוסף בהגברת המודעות".
בפועל, מה זה אומר "חינוך"?
"עמדות הדרכה בגן החיות, סיורים ושיחות עם מטפלים שמסבירים על בעלי החיים ועל הטבע. המטרה היא לגרום למבקרים להכיר, להתחבר ולאהוב את החי ואת הטבע, ומתוך כך לפתח את הרצון לשמור עליהם. יש גם הרבה תכנים ומסרים נקודתיים ואקטואליים, כולם עולים בדף הפייסבוק של הספארי. כך, למשל, בתקופה האחרונה – על רקע התפיסות המרובות של הקופים וגורי האריות שמוברחים לישראל באופן לא חוקי – אנחנו מסבירים קודם כול מהן חיות בר ולמה הן חשובות, על הטיפול המיוחד שהן צריכות ואיך סחר לא חוקי פוגע בטבע ומאיים בהכחדה של מינים מסוימים של חיות בר, נוסף על הסבל הגדול שהוא גורם לבעלי החיים".
בנוסף, הספארי, יחד עם רשות הטבע והגנים, גם מחזיק את בית החולים היחיד בארץ שמטפל בחיות בר, עם מעל 6,000 בעלי חיים שמטופלים בו מדי שנה. זאת תרומה מאוד משמעותית לטבע הישראלי.
"כמו כן, יש לנו שיתופי פעולה עם חוקרים ישראלים. יש לנו ועדת אתיקה שבודקת כל בקשה ואם זה מתאפשר אז אנחנו שמחים לסייע. אנחנו לא נתפוס או נרדים בעל חיים בשביל המחקר. אנחנו לא רוצים לסכן את בעלי החיים, אבל יש לנו יכולת לקבל מבעלי החיים מידע בעל ערך רב בלי לפגוע בהם, כמו דגימות דם ורוק שאפשר להשיג תוך כדי אימון".
עם זאת ולמרות הפוטנציאל, היכולת של גני החיות לפעול למען שמירת הטבע לא תמיד מתממשת במלואה, בין היתר בשל תקציב מוגבל. בהקשר הזה מציינת אור את האתגר הכלכלי, "האתגר הכי גדול שלנו", לדבריה. "אנחנו מתפרנסים בעיקר מהמבקרים שלנו. הספארי הוא תאגיד עירוני, ששייך לעיריית רמת גן שמתקצבת אותו, אבל זה לא מספיק. כל הוצאות התחזוקה, המזון, התרופות והמשכורות מגיעות מהמבקרים. בכסף שנשאר אפשר לעבוד על התוכניות האחרות ועל שדרוגים שישפרו את רווחת בעלי החיים. לשנים האחרונות עם הקורונה והמלחמה הייתה השפעה שלילית על היכולות לממש את השאיפות שלנו, אבל אנחנו נחושים ונגיע לשם, גם אם זה ייקח יותר זמן".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
