45 דקות לחדר מיון: מצוקת הקמת והפעלת חדרי המיון הקדמיים באזורים מרוחקים נדונה היום (שני) בוועדת הבריאות. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) קרא למשרד הבריאות לגבש בתוך חודש תכנית להשלמת פריסת מוקדי חירום ברשויות המרוחקות, בשיתוף עם ראשי הרשויות, ולקבוע לוחות זמנים ברורים ליישומה. האוצר נדרש על ידי הוועדה לתקצב את התכנית בבסיס התקציב כבר בתקציב לשנת 2025, ובנוסף, משריקי דרש ממשרדי הבריאות והאוצר לדווח לוועדה בתוך שבוע – היכן נמצאים הכספים הקואליציוניים שהוקצו לטובת הקמת המוקדים.
לפני למעלה מחצי שנה אושר תקצובם של חמישה מרכזי מיון – בנתיבות, שדרות, רהט, דימונה והערבה התיכונה, תקצוב חדר-מיון קדמי בקרית שמונה אושר כבר במאי 23'. אך למרות האישור, התברר כי דווקא בעת מלחמה וכשהצורך החיוני גובר, המרכזים בקרית שמונה ובשדרות מוקפאים.
מהומה בכנסת: אחיו של איציק אלגרט יצא נגד משפחת חטוף – והוצא בכוח מהדיון | צפו
אירוע חריג: איש שב"ס אותר דקור למוות בדירה שהוצתה בבנימין
יוזמי הדיון, חברי הכנסת משה טור פז (יש עתיד) ונעמה לזימי (העבודה), הדגישו כי "אין צורך להפריז בחשיבות מרכז כזה וחיוניותו בקרבת מוקדי לחימה, בטיפול מידי מציל חיים וכמקום התארגנות חטיבתי ואוגדתי המאפשר טיפול מיטבי בפצועים עד לפינויים לבית חולים. בישראל יש 250 ק"מ בין חדר מיון לבית החולים, והצלת-חיים היא עניין גיאוגרפי". טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) הזהירה כי בעת חירום חלק מהכבישים יהיו חסומים, וההגעה לבית חולים תהיה ממושכת במיוחד ואילו קטי שיטרית (הליכוד) הדגישה את הצורך בחדר מיון כזה להצלת חיים, ובמיוחד בנתיבות ובמטה בנימין.
ישראל גנץ, ראש המועצה האזורית מטה בנימין, ותושבים משילה ומעלי, סיפרו על אובדן חיים שנגרם כתוצאה מהאיחור בהגעה לבית החולים בירושלים, ואת הצורך המידי בהקמת חדר מיון בשער בנימין, שמצפון לעיר. ראש המועצה סיפר כי דאג לאיגום משאבים – אך התקציב שהובטח מהמדינה עדיין מתעכב.
שרית יערי, מחטיבת הרפואה במשרד הבריאות, השיבה כי מוקדי הרפואה הדחופה מספקים מענה של רפואה ראשונית, בשעות בהן מרפאות קופ"ח סגורות, והם אינם מחליפים את שירותי החרום, ואת המלר"דים. כ- 270 מוקדי רפואה דחופה פרוסים בארץ, והם אינם נדרשים לרישוי או אישור הפעלה ממשרד הבריאות, אך פעילותן מבוקרת על ידי קופות החולים ומשרד הבריאות. עלות ההפעלה מתחלקת בין הרשות המקומית, משרד הבריאות וקופות החולים, והמשרד מבצע בקרה מקצועית ותקציבית ובוחן בכל שנה אם יש צורך בהמשך התקצוב. השירותים הניתנים במוקדים הם בדיקות מעבדה, צילומי רנטגן, גיבוס, תפירת חתכים, רופאים מומחים ועוד.
לדבריה, משרד הבריאות מסייע תקציבית ל-15 רשויות בפריפריה, המפעילות מוקדי רפואה דחופה החל משנת 2008 ובשנת 23' הועברו כ-10 מיליוני שקלים. אביתר וויס, מאגף התקציבים במשרד, טען כי חלק מהתקציב הועבר לרשויות – וחלקו מתעכב בגלל אי-בהירות בדיווחי הנתונים על הפעילות.
ניצן קורקין, נציגת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, סיפרה כי חדר המיון בקרית שמונה יתוקצב במיליון שקלים וחצי מדי שנה, ו-800 אלף שקלים למוקד הרפואה בקצרין. בנוסף תוקצבו 20 מיליוני שקלים לציוד מוקדי הרפואה בנתיבות, שדרות, רהט, דימונה והערבה התיכונה.
לפי עירית שחר, מנהלת מחלקת בריאות במועצה אזורית הערבה התיכונה, "שבעת יישובי הערבה התיכונה מהווים את קו הגבול המזרחי בין ישראל לממלכת ירדן. 4,500 התושבים מרוחקים כשעה וחצי נסיעה מחדרי המיון הקרובים בבית החולים סורוקה בבאר שבע או בבית החולים יוספטל באילת. למרות החשיבות האסטרטגית של האזור, כולל כביש 90, המהווה עורק תחבורה ראשי בו עוברים שישה מיליון איש בשנה (תושבים, חיילים, מטיילים, נהגי משאיות וכד') מתמודדת המועצה עם משבר רפואי שמסכן את בריאות התושבים ומשתמשי הדרך, הסובל ממחסור חמור בשירותי רפואת חירום. נדרשת התערבות ממשלתית מקיפה, לחיזוק מערך שירותי הבריאות באזור, בעיקר לאחר אירועי 7 באוקטובר, שחשפו פער קריטי בשירותי הרפואה, כשהאזור כולו נותר ללא שירותי טיפול נמרץ. אנו זכאים לשירותי בריאות שווים לאלו הניתנים במרכז הארץ".
לפי צחי בן עיון, ממושב צוריאל בצפון, המרפאות ביישובים נסגרו בעת חירום. אביחי שטרן, ראש עיריית קרית שמונה, סיפר על חדר מיון שפעל משנת 1974 ועד שנת 2013, שאז נסגר בגלל "אי כדאיות כלכלית". כיום פועל מוקד "ביקורופא", והמרחק מהעיר לבית החולים "זיו" בצפת הוא כ-45 דקות. זאת, למרות שהמועצה המקומית תיקצבה חלק מהפעילות מכספי מפעל הפיס שקיבלה.
