הכנסת אישרה חוק שמונע פיטורים או הוצאה לחל"ת של נשות מילואימניקים – יוזמת החוק, עו"ד רותם אבידר צאליק, מספרת על המקרה הפרטי שלה ועל פורום נשות המילואימניקים
"אני מאוד שמחה ומעודדת. אני חושבת שהחוק החדש נותן המון תקווה לשינויים רבים שעוד צריכים להיעשות כאן. יש תקווה להמשך, למשפחות המילואים, למציאות יותר טובה", אומרת עו"ד רותם אבידר צאליק, ראש תחום כנסת וממשל בפורום נשות המילואימניקים, וזו שהסיפור האישי שלה הוביל לכך שיזמה הצעת חוק מוגנות תעסוקתית לנשות מילואימניקים, שאושר בסופו של דבר ביום שלישי בכנסת בקריאה שנייה ושלישית בהובלתו של יו״ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ.
"אני מאוד שמחה ומעודדת. אני חושבת שהחוק החדש נותן המון תקווה לשינויים רבים שעוד צריכים להיעשות כאן. יש תקווה להמשך, למשפחות המילואים, למציאות יותר טובה", אומרת עו"ד רותם אבידר צאליק, ראש תחום כנסת וממשל בפורום נשות המילואימניקים, וזו שהסיפור האישי שלה הוביל לכך שיזמה הצעת חוק מוגנות תעסוקתית לנשות מילואימניקים, שאושר בסופו של דבר ביום שלישי בכנסת בקריאה שנייה ושלישית בהובלתו של יו״ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ.
דודי אמסלם מאשים: "גנץ ואיזנקוט הביאו את צה"ל למקום בו היה בשביעי באוקטובר"
בצל סערת הגננות: משה גפני באיום מפורש לעבר נתניהו
"מבחינתי, ברמה המהותית יש כאן אמירה חברתית־ערכית של המדינה, של חברי הכנסת, שמבהירה נורמת התנהגות שלנו כחברה שלפיה מתייחסים למשפחות מילואים בכפפות של משי. אני חושבת שיש עוד הרבה מה לעשות ולשנות בהקשרים האלה, אבל ספציפית החוק הזה הוא תקדימי בהרבה מובנים ונותן הבנה איך צריך להתייחס לנשות המילואימניקים. זאת ההבנה שכשאיש מילואים נשלח לחזית, אז בת הזוג שלו מתמודדת עם מערכה שלמה בעורף, מערכה שהיא רב־חזיתית: עניינים כלכליים, רגשיים, תעסוקתיים, פרקטיים".
הצעת החוק שאושרה הגיעה בעקבות תופעה שהלכה וגדלה מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, במסגרתה מעסיקים פיטרו או הוציאו לחל"ת ממושך בנות ובני זוג של משרתי מילואים. ההצעה שהתקבלה קובעת הסדר תקדימי שמספק הגנה לבנות ולבני זוג של משרתי המילואים עם ילדים וכולל איסור פיטורים או הוצאה לחל"ת של בת או בן הזוג של משרת מילואים בזמן השירות וכ־14 יום לאחר סיומם.
כמו כן, יינתן מענק הסתגלות חדש לבנות ולבני זוג של משרתי מילואים עם ילד. בנוסף, תוקם ועדת תעסוקה במשרד הביטחון שתבחן עוולות תעסוקתיות שנעשו לבנות ולבני זוג של המשרתים, ותהיה הסמכות היחידה למתן היתר לפיטורים או חל"ת. כחלק מהחוק ישנו איסור פגיעה בהיקף ההכנסה או המשרה של משרת המילואים עצמו בתקופת המילואים ו־30 יום אחריה.
"החוק הזה רואה את האישה, זו פעם הראשונה", אומרת אבידר צאליק, 34, ממושב היוגב בעמק יזרעאל, אמא לשלושה ילדים שבן זוגה גויס למילואים. "לא הייתה עד כה חקיקה שנוגעת לנשות המילואימניקים, לא התייחסו לכך שכשאיש מילואים נקרא לשרת, יש משפחה שלמה ושאי אפשר לנתק זאת. החוק הזה בעצם אומר ש'אנחנו גוף אחד', ושכל פגיעה בנשות המילואימניקים היא בעצם פגיעה במשרת המילואים. מי שנותן את החיים שלו בכל המובנים כדי לשמור על המדינה והמולדת, צריך שיתייחסו בצורה ראויה לכל מי שמצוי איתו באירוע הזה. סוף־סוף נפל האסימון שיש פה משפחה שלמה שמגויסת".
"חוק לא מושלם"
אבידר צאליק מודה שהחוק לא מושלם מבחינתה מפני שהוא מתייחס רק לנשות מילואימניקים שיש להן ילדים משותפים. "אבל גם לנשים ללא ילדים שנשואות למשרת מילואים יש התמודדויות", היא אומרת. "אנחנו מלוות גם בנות זוג של מילואימניקים שאין להן ילדים, אבל נמצאות למשל בתהליכי פוריות והן בחוויה נוראית. יש גם נשים ללא ילדים שמתמודדות עם חרדה מאוד גדולה מפני שבן הזוג שלהן נמצא בחזית ולא יכולות לנהל את היום־יום, לוקחות כדורים ולא יכולות לעבוד כמו שעבדו לפני כן".
היא מוסיפה: "אנחנו קודם כל התעסקנו בדברים הנדרשים ביותר, במקרה הזה במשפחות עם ילדים שגם הם עברו טלטלה. זה היה העיסוק המרכזי, אבל כן, הייתי רוצה לחשוב איך אנחנו מרחיבים את החוק. גם נשים שאין להן ילדים צריכות להיכנס לחקיקה הזו".
אבידר צאליק כאמור נמנית עם פורום נשות המילואימניקים, שהחל מפוסט בפייסבוק שהעלתה בתחילת המלחמה עדי לנגר שבת, אשת מילואימניק שהרגישה שהיא נמצאת מכל הבחינות לבד במערכה, ובו כתבה: "מי מרגישה כמוני?". במהרה הצטרפו אליה נשים נוספות, ביניהן אבידר צאליק, כשהיום הן כבר מעל 5,000 נשים המהוות את הפורום שנלחם למען נשות המילואימניקים.
"מהקמת הפורום ישבנו עם כל משרדי הממשלה, יזמנו מעל 20 ועדות שידונו בהיבטים שונים הקשורים לבנות ולבני זוג של מילואימניקים, אם זה ממקום רגשי, תעסוקתי ועוד", מספרת אבידר צאליק. "הקמנו גם מערך של 70 מתנדבות ברשויות המקומיות השונות כדי לתת מענה למשפחות המילואים. גם בתוכנית '9 מיליארד' יש מענה לדברים שהעלינו, כגון מענקים חודשיים למשפחה, מענק הארכת חופשת לידה, וגם – אומנם לא באופן שלם – הכרה בצורך בטיפולים רגשיים ומענה לכך".
היא מוסיפה: "היום לפי התוכנית אנחנו זכאים ל־3,000 שקלים בסך הכל, מתוכם 1,500 שקלים לטיפולים לילדים והשאר או לטיפול זוגי או למשרת המילואים או לבת זוגו. בפועל אם יש לך שלושה־ארבעה ילדים במשפחה ואת מתחילה טיפול, אז הכסף הזה לא מספיק לכלום, אולי רק להכיר את המטפלת. כמו כן, כשמשפחה צריכה טיפול רגשי, אין מענה, אין מקום מסודר שאפשר לפנות עליו. משפחות נמצאות במצוקה נוראית ולא יודעות למי לפנות. למטפל בקהילה ממתינים לפעמים חודשים. גם מטפל פרטי לא קל למצוא, וגם כשמגיעים אליו, לא תמיד יהיה לך כסף להשלים את עלות הטיפול. אין מוקד אחד שמתכלל את הסיוע הנפשי ואפילו מעביר את הפונים למטפלים הרלוונטיים. צריך שיהיה מישהו שיתכלל את הנושא הזה".
אם נתייחס לחוק החדש, הרי שהצלחתן ליצור שינוי תפיסה בנוגע לבנות זוג של מילואימניקים: "החוק הזה הוא אומנם רק בהקשרים תעסוקתיים, אבל זה מעיד הרבה מאוד על הבנה שלאט־לאט מחלחלת. תמיד אמרתי כמה עצוב שצריכים חוק כדי לייצר הכוונת התנהגות כחברה. זה נראה לי הזוי שמעסיק יפטר עובדת שבן הזוג שלה במילואים, ולצערי הרבה דברים כאלה קרו. קיבלנו אלפי דיווחים על נשים שפוטרו, הוצאו לחל"ת, קוצצו באחוזי משרה וטיפלנו בכך".
היא ממשיכה: "עו"ד שבות רענן הקימה את מערך מיצוי הזכויות בפורום וטיפלה יחד עם 40 עורכי דין בהתנדבות במקרים שהגיעו. כשטיפלנו במקרים האלה הכלים היו מאוד דלים, לא היה איך לעבוד ולהגן כי לא היו זכויות. עכשיו יש זכויות, יש עם מה לעבוד. החוק הזה סוגר לגמרי את כל הפרצות שיכולות לגרום לפליטת בני/זוג של משרתי המילואים ממעגל העבודה. אגב, אנחנו גם מבינים שנשים שנפלטו ממעגל העבודה מתקשות לחזור אליו, במיוחד כששירות המילואים של בן הזוג נמשך למשל שמונה חודשים ברצף. פעמים רבות בראיון העבודה שואלים 'האם בעלך במילואים'?".
"50% משרה או חל"ת"
כאמור, הסיפור האישי של אבידר צאליק הוביל אותה ליזום את החוק. "בעלי גויס למילואים ב־7 באוקטובר. עבדתי באותה תקופה באיזושהי חברה", היא מספרת. "כשהוא גויס, נשארתי בבית עם שלושה ילדים כשהקטן בן פחות משנה. הכאוס והעומס שחווינו היה בלתי נסבל, וכך גם החרדות. פחדתי בימים האלה לפתוח את דלת הבית. שבועות ספורים אחרי תחילת המלחמה קיבלתי טלפון מהמעסיק שאמר שאו שארד ל־50% משרה או שאצא לחל"ת, כי לא יכולתי לעבוד כמו קודם. הילדים היו כמעט חודשיים בבית עד שחזרו למסגרות".
היא מספרת איך הרגישה: "אני זוכרת שמאוד נעלבתי, הרגשתי שזו בגידה. בעלי הולך להילחם ובסוף פוגעים לי בפרנסה. אמרתי בסדר, אצא לחל"ת ובטח יחזירו אותי במהרה, אבל עבר חודש ועוד חודש, אני מתקשרת, שואלת אם חוזרת ואומרים לי שעדיין לא. כשלושה־ארבעה חודשים הייתי בחל"ת בלי צפי חזרה. בסוף חשבתי פרקטית והתפטרתי כדי לקבל פיצויי פיטורין לפני שיגמרו דמי האבטלה".
ברגע שאבידר צאליק הבינה שאינה היחידה, ושיש לדבריה אלפי מקרים של נשים שהוצאו לחל"ת או פוטרו, היא התחילה במסגרת הפורום לקדם את הנושא. "עשינו סקר נרחב והבנו שזו מגמה", היא מספרת. "ואז פניתי ליו"ר הקואליציה, אופיר כץ, עם הסיפור האישי ואמרתי שאני נלחמת על זה. חל"ת זה פיטורים שקטים, זה לעקוף את המנגנון עד שהעובד יתייאש".
אבידר צאליק לא הופתעה שהצעת החוק זכתה לתמיכה מחברי הקואליציה והן האופוזיציה. "בחצי השנה האחרונה ראיתי כמה שמשפחות המילואים הן קונצנזוס", היא אומרת. "בעיקר שמחתי שלא תפסו מהאירוע הזה גל פוליטי, אלא התייחסו לזה בצורה ראויה, עניינית ותכליתית ונתנו לזה מענה מאוד פרקטי. עבדתי עם כל חברי הכנסת, כולם תמכו ברעיון. כאמור, יש עוד הרבה דברים לקדם כדי צריך להגיד מילה טובה לאופיר כץ. דפקתי על דלתות של כל חברי כנסת, אבחל כשהגעתי לאופיר היה שם משהו אחר. אופיר הסתכל לי בעיניים אמר לי 'אין דבר כזה, זה הזוי'. הוא וכל הלשכה שלו עבדו ימים כלילות, גם בזמן הפגרה, כדי שבסוף החוק יעבור. גם ח"כ ישראל אייכלר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, הבין את הסיטואציה".
לסיום, מציינת אבידר צאליק, "לא משנה כמה אנחנו נחוקק חוקים וניתן מענה ותמיכה עוטפת, אם לא נרחיב את השורות, אם לא ייכנסו עוד אנשים מכל עבר לעשות מילואים, להתגייס – זה לא יעבוד. אנחנו צריכים להרחיב את השורות, לא משנה באיזה אופן, כדי שיהיו עוד אנשים שישרתו. כדי שבן הזוג שלי לא יצטרך לעשות 160 ימי מילואים אלא יעשה רק 60. צריך שכולם ייטלו חלק, לא משנה מאיפה אתה".
את מתכוונת לכך שגם חרדים יתגייסו?
"לא, אני לא מתכוונת לחרדים. אין לי עניין שחרדים יתגייסו בהכרח. יש לי עניין שכולם יהיו חלק. יש אנשים שכן היו רוצים להתגייס, ויש להם היום פטור ממילואים בגלל שהיחידה שלהם למשל נסגרה. יש כל מיני סיבות, לאו דווקא רפואיות. לא תמצאי אותי אומרת שוויון בנטל וגיוס חרדים. אני אומרת שכולם כולל כולם, לא משנה מאיפה, בצורה מאוד רוחבית, וקודם כל למצות את מה שיש לנו כבר. למצות את הפטורים, שכולם יהיו חלק. שהפטורים ישוחררו, שהצבא ידע להכיל ולקבל את כל מי שרוצה לשרת במילואים היום, כדי שהעומס פשוט יחולק. וכן, כמובן שבסוף כולם יהיו חלק מהמערכה הזאת, לא משנה מאיזה מגזר. אני ממש לא מצביעה על אף אחד, אני אומרת: כולם".
