אם בדרך כלל ההובלה בהרכבים נתונה בידי מי שהוא ותיק או מבוגר יותר, בהרכב הטריו החדש שהקים גיא פורטוגלי, בן ה-30, גילה של המתופפת המזמרת שהוא בחר להרכב כמעט כפול מגילו, ושניהם מבסוטים. ככה זה כשהכל נשאר במשפחה, כשהמתופפת היא איריס פורטוגלי, מבכירי הג'אז בישראל, שרגילה לשיתופי פעולה משפחתיים בצמד מוזיקלי עם בעלה, הפסנתרן והמלחין עופר פורטוגלי.
"אף פעם לא הייתי בהרכב כמו הטריו", היא אומרת בביתם בגני תקווה. "ריגש אותי כשגיא הציע לי להופיע איתו ביום ההולדת שלו. לך תגיד לא לבן שלך, אם כי פחדתי שאאכזב אותו, כשבתור רוקיסט המוזיקה שלו שונה מהג'אז שלי".
ופורטוגלי ג'וניור? "אמא, את מנגנת רגיל מדי", הוא אתגר אותה. "בואי, נמצא משהו אחר, יותר מעניין".
לאחר שהספיק להקליט שישה אלבומים, גיא "מבשל" אלבום במסגרת הטריו, כשעמו בהרכב, מלבד אמו, חברו נגן הבס רנה (פעמיים סגול) גביש. האלבום שבדרך נוצר שלא ביוזמתם. היה זה המפיק הבכיר חיים שמש, שנכח בהופעת יום ההולדת, נהנה ממנה ואמר לגיא שכפי שהם מנגנים יחד, לא בא בחשבון שיסתפקו בהופעה חד-פעמית ומוטב שילכו על הרכב, אם כי העלה בפניו את הבעייתיות שעלולה להיות בהופעה עם אמא.
בעייתיות?
"גם אני תהיתי בהתחלה מה לרוקיסט יפיוף כמו גיא, שיהיה תקוע עם אמו", היא מספרת וצוחקת.
הסכמת?
"איזו שאלה. הרי מעטות האמהות שזוכות לחוויה כמו זאת שאני עוברת בימים אלה. אמנם באישיותי אני אדם דומיננטי וכשאני בהרכב אני הבוסית, אבל מכיוון שמדובר הפעם במוזיקה שלו, אני שמחה על שההובלה בידיו. ככל שאנחנו קרובים במשפחה שלנו, הטריו עוד יותר מקרב בינינו".
איריס, 59, ייחודית בנוף המוזיקלי שלנו כשילוב נדיר של מתופפת (מנעוריה בראשון לציון) ושל זמרת ג'אז. לאחר שירותה הצבאי יצאה לבוסטון כדי ללמוד בברקלי, ה"מכה" של הג'אז העולמי, שם פגשה על המדרגות את פסנתרן הג'אז והמלחין עופר פורטוגלי – והם נהיו זוג בחיים ובמוזיקה באחד מהרכבי הג'אז הבולטים בישראל, כולל מקהלת הגוספל שהם מריצים בהצלחה רבה. עם שובם ארצה ב-1990 הצטרפה איריס לסגל ההוראה ברימון, שם שימשה בין השאר כמנהלת האקדמית.
גיא הוא ילד הסנדוויץ' בין שלושת ילדיהם, שפנו למוזיקה בעקבות הוריהם. הבכורה שי, 33, היא זמרת, פסנתרנית ומלחינה, ששבה הנה מלימודים ומהופעות בניו יורק. איתי, 25, הוא מפיק מוזיקלי.
וגיא?
"כבר בהיותו בן שנתיים הבחנתי במוזיקליות שלו", מעידה אמו. "זאת, כשהיה בועט בכל מיני דברים בבית ומיד שר את הצליל שנוצר, ותמיד עשה מה שרצה. כמה שהיה פרא-אדם כזה, הדבר לא הפריע לו ללמוד מגיל חמש וחצי פסנתר אצל מורה קלאסית קשוחה".
"אמנם זה היה קשוח, אבל הלימודים אצל המורה הרוסייה הזאת הם הבסיס של החינוך המוזיקלי שלי, שמאפשר לי עכשיו לנגן מה שאני רוצה", מעיר גיא.
כשנשאלת השאלה היכן מרד הנעורים שלהם, אם הם פנו למוזיקה בעקבות הוריהם, עופר, אביהם, משיב: "כנראה, אצלנו לא היה בכך צורך. שלושתם התחילו מפסנתר קלאסי, בהמשך ספגו בבית באופן טבעי ג'אז, וכל אחד מהם הולך בדרכו עם מוזיקה שהוא יוצר בעצמו, תוך הקשבה לקול הפנימי שלהם".
