כתום זה השקוף החדש: השינוי של הולנד

אחד הקסמים היפים ביותר בכדורגל הנבחרות, בשונה מכדורגל המועדוני, הוא העדרו של הכסף. הכדורגל המודרני מאפשר לקבוצות לקנות את התחרות שלהן, בגדול, בזמן שבנבחרת (להוציא כל סוגיות המתאזרחים) אין להן ברירה. צריך להתאים את עצמך כדי לשרוד, ולהוציא את המקסימום מהחומר הקיים. אם בכדורגל המועדונים ריאל מדריד, מנצ`סטר סיטי, ברצלונה וארסנל החזקות שורדות, בכדורגל הנבחרות המתאימות שורדות. זאת הדוגמה הטובה ביותר לאבולוציה ספורטיבית.

אותה אבולוציה ספורטיבית מתרחשת מול עינינו. רונלד קומאן, שעזב את נבחרת הולנד לברצלונה בקיץ 2020 ולא אימן את האוראנז` בטורניר גדול, יצא היום (ראשון) לדרך לראשונה עם הכתומים ויעשה את זה בהרכב שונה מאוד מזה שהוא תכנן. קומאן בנה על פרנקי דה יונג ות`ון קופמיינרס שינהיגו את הקישור, אך צפוי לפתוח מחר עם טיאני ריינדירס ממילאן ועם שני שחקני פ.ס.וו איינדהובן, ג`רדי שוטן וג`ואי וירמן.

שלושתם, ביחד, עם 24 הופעות ושני שערים בנבחרת. וירמן ושוטן נראו טוב בליגה, אבל בקושי עלו מבית עם לנס (מקום 7 בצרפת) וסביליה (מקום 14 בספרד) בליגת האלופות. בשלב הבא הם הבקיעו שער אחד בשני מפגשים מול דורטמונד. ריינדירס, שחקן מוכשר, לא סובב יותר מדי ראשים בעונה הראשונה שלו במילאן.

שלושתם ירכיבו את הקישור הקלאסי של הולנד, נבחרת שבמשך שנים הפנטה אותנו עם מרכז שדה. לא סניידר, לא ואן דר וארט, אפילו לא פרנקי דה יונג. ריינידרס, וירמן ושוטן. שני האחרונים לא חשבו שהם יפתחו בהרכב בכלל. זה מכריח את האוראנז` לחשוב אחרת לגמרי.

נעליים גדולות
רונלד קומאן עצמו ניסה להרחיק את הביקורת, ולא באופן משכנע במיוחד. "אם הם פותחים אני מאמין בהם. הם מוכנים ויצברו ניסיון. הניצוץ היה שם וההכנה הייתה טובה, אני מקווה שזה ימשיך ככה". למרות זאת, עולה השאלה על התרומה של השלושה.

ריינדירס, שמראש יועד להרכב, היה עם 1.4 מסירות מפתח לעונה ולא שחקן של מספרים. בן ה-25 שפרץ אצל פסקל יאנסן באלקמאר חשוב בבניית ההתקפות ושליחת הכדור לשליש האחרון, מה שהופך אותו למספר 8 לא רע בכלל ומי שעשה את זה במילאן, אבל לא לשחקן שמכריע משחקים בעצמו. הוא היה אמור לקבל תפקיד חופשי יותר לצד פרנקי דה יונג ולא לנהל את המשחק, ויכול להשפיע לטובה אבל נחשב למניה יחסית בטוחה אחרי הסתגלות לא רעה באיטליה.

השאלה המעניינת תהיה אצל צמד שחקני איינדהובן, וירמן ושוטן, והיכולת שלהם לעמוד בליגה של הגדולים. וירמן, מצד אחד, היה אחד הכוכבים של פטר בוס. הוא מצטיין בכדורים קצרים, מצליח לקדם את הכדור ולנצל שטחים בהתקפה, כשהוא דוחף את הכדור קדימה. 16 בישולים העונה לא באים ברגל.

מצד שני, זה בליגה. באירופה לא היה לו בישול אחד ושיעור המסירות המוצלחות ירד. הפיזיות הייתה סיפור אחר, וכאן השאלה היא כמה הולנד תוכל לכפות את המשחק שלה על השאר. הסיפור של האוראנז`, בחלק גדול מהמקרים, היה היכולת הזאת או העדרה מול נבחרות טובות יותר. גם פרנקי דה יונג התקשה.

שוטן מעט יותר הגנתי ממנו, עם 4.7 קרבות מוצלחים על הכדור ושיעור לא רע באוויר, כשגם הוא מניע את הכדור בצורה טובה וצפוי להיות קרוב יותר למספר 6 הקלאסי. גם שוטן וגם וירמן מתמחים במסירות קטנות וביכולת להשתלט חזרה על הכדור, אבל לא ברמה של השתלטות על המשחק. לפחות בקנה מידה גדול יותר מהליגה.

סימונס יקבל תפקיד חופשי על המגרש, והנבחרת תתבסס על הקסמים שלו. יש עוד כלים התקפיים מהירים כמו דוניאל מאלן או ג`ושוע צירקצי שיכולים לקבל דקות, וגם ואוט וחהורסט הגבוה שהבקיע צמד במונדיאל. 

אס מעניין במיוחד, שנמצא בסגל, יכול להיות דיילי בלינד הוותיק. בלינד הרשים בעבר במדים הלאומיים ורשם עונה לא רעה בכלל במדי ג`ירונה, לרוב כבלם או כמגן שמאלי, והשלים 90% ממסירותיו. בלינד ניצח ב-59% מהקרבות על הכדור בעונה טובה שהעלתה את המועדון הקטן לליגת האלופות, ובגיל 34 יכול להיות מה שחסר להולנדים.

מספיק מנוסה מצד אחד, מספיק קרוב למספר 6 מצד שני ויותר מוכח משוטן, מול נבחרות גדולות יותר ופיזיות יותר מפולין נטולת רוברט לבנדובסקי, מולה אנחנו צפויים לראות קישור הגנתי. למרות זאת, הבחירה הזאת היא כנראה לא מה שהנבחרת תקום ותיפול עליו.

נבחרת הולנד, הנבחרת של יוהאן קרוייף, אבי אחזקת הכדור, יכולה למצוא את עצמה ממעטת להחזיק בכדור ומנצחת. ב-0:4 על איסלנד הם החזיקו בכדור ב-56% בלבד מהזמן, ו-53% בלבד ממנו מול סקוטלנד. יכול להיות שהם לא יחזיקו את הכדור בשיעור גבוה במיוחד גם כאן, וזה עשוי לעשות להם טוב.

ראינו משהו דומה בנבחרת ספרד, שהחזיקה בכדור ב-47% מהזמן ושיחקה כדורגל טוב מול קרואטיה. הולנד, שאמנם הגיעה לרבע הגמר במונדיאל 2022 אך לא הגיעה לשלב הזה מאז יורו 2008, יכולה לשנות את עצמה. שינוי הגישה של קומאן, ששיחק אצל קרויף, היא צעד גדול בכיוון.