הצעת החוק, שלוקחת את הכוח מידי הרשויות המקומיות ומעבירה אותו למועצת הרבנות הראשית ולשר הדתות, נבלמה בשל הביקורת מהציבור ומגנץ וסער, שהיו חלק מהממשלה. כעת, לאחר שהשניים פרשו – קיבלו חברי ועדת החוקה הודעה על כך שהחוק חוזר להליך חקיקה, בדרך לקריאה ראשונה
האם החוק מעורר המחלוקת שהיה מחוקי המהפכה המשפטית חוזר? אחרי שנבלם בשל הביקורת הציבורית העזה, הצעת "חוק הרבנים", שלוקחת את הכוח מידיהן של הרשויות המקומיות ומעבירה אותו למועצת הרבנות הראשית ולשר הדתות, חוזרת לסדר היום. הבוקר (א') קיבלו חברי ועדת החוקה הודעה ובמסגרתה נאמר להם שהחוק חוזר להליך חקיקה בדרך לקריאה ראשונה. ברקע: פרישתם של יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ויו"ר הימין הממלכתי גדעון סער, שהתנגדו אליה.
הצעת החוק נידונה בוועדה בכנס הקיץ הקודם וירדה מסדר היום בחודש יולי, יחד עם יתר החוקים של המהפכה המשפטית. החוק שעורר סערה גדולה, ירד לאחר אישור הקריאה הטרומית, אולם כעת חוזר לשולחן להכנתו לקריאה ראשונה ועשוי לעורר שוב זעם גדול. מדובר בחוק שלפי גורמים פוליטיים, דוחפת סיעת ש"ס שמתעקשת כעת להמשיך לקדמו.
קידומו מתאפשר כעת, בין היתר וכאמור, לאחר פרישת גדעון סער ובני גנץ מהממשלה. השניים התנגדו נחרצות לקידום החוק והודיעו כי יטילו וטו כל זמן שהם בממשלה על חקיקה שלא בהסכמה ושאינה קשורה למלחמה. גם חברי כנסת מהליכוד סבורים שהחוק רע והביעו התנגדות אליו.
בעבר ביקר בחריפות את החוק יו"ר סיעת הימין הממלכתי, ח"כ זאב אלקין, ואמר כי "החוק שמבקשים לקדם היה מעביר את המנגנון למינוי רבנים מהציבור עצמו בערים, אזורים, יישובים ושכונות, הממנה רבנים בהתאם לאופי הקהילות, לשליטתם של מנגנונים חיצוניים הנשלטים על ידי גופים בעלים אינטרסים ועסקנים".
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני ערים, רבנים אזוריים, רבני יישובים ורבני שכונות), שיזמו ח"כ ארז מלול מש"ס ושמחה רוטמן, קובעת לראשונה הסדר מקיף וכולל הנוגע לרבני ערים, רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות. ההצעה כוללת הסדרים הנוגעים לאופן בחירתו של הרב, תנאי הכשירות הנדרשים, משך הכהונה, גיל הפרישה, היקף המשרה ועוד. לפי הצעת החוק, השר לשירותי דת, כיום השר מיכאל מלכיאלי מש"ס, יקבע את הצורך במינוי רבני שכונות, מה שעלול להוביל למינויי מקורבים ותוספת תקנים בניתוק מצורכי הקהילה המקומית.לפי ההצעה, הסמכות שהייתה קודם לכן של הרשויות המקומיות, תעבור למשרד לשירותי דת וכך יבוצעו מינויים בהתאם לשיקולים של המשרד והשר העומד בראשו. בנוסף, הצעת החוק תייצר מאות משרות רבנים חדשות, מאחר שלפיה על כל 50 אלף תושבים יהיה אפשר למנות רב שכונה אחד או יותר. הצעת החוק צפויה להגדיל מכמאה רבני שכונות שיש היום לקרוב לאלף רבנים, על פי ההערכות, וזאת בעיקר על חשבון כספי הרשות המקומית. סעיף נוסף בהצעת החוק קובע לראשונה שכל רבני השכונות ורבני הערים, כפופים לרבנות הראשית וזה אומר שייקבעו הכללים שלהם בלבד.
כמו כן קובע החוק כי רבני יישובים ורבנים אזוריים יתמנו רק בהסכמת התושבים המקומיים. עוד קובע החוק את משך הכהונה לרבנים שימונו לאחר כניסתו לתוקף, כך שרבני עיר יכהנו עד גיל 75 ורבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות יכהנו עד גיל 70, ללא אפשרות בחירה מחודשת, מה שעלול להוביל לכהונה ממושכת של עשרות שנים. שינוי נוסף הוא שרבני יישובים ורבנים אזוריים, בדומה לרבני ערים, ייבחרו על-ידי גוף בוחר ולא ועדה כפי שנעשה כיום.
חבר ועדת החוקה, ח"כ גלעד קריב מהעבודה, אמר בחודש מרץ כי הנוסח להצעת החוק שהובא אז לוועדה הוא אף חמור יותר מהמקורי שדנו בו בכנס הקודם. "מדובר בהצעת חוק מושחתת שמטרתה אחת – הוספת מאות תקני רבנות בעבור המפלגות החרדיות, ללא כל קשר לצורכי הציבור הישראלי ולהעדפות הדתיות והתרבותיות שלו. השינויים שהוכנסו בהצעת החוק, לא מרפאים את כשליו, אלא בדיוק להפך. כך לדוגמה, העברת כל ההגדרות הנוגעות לתפקיד 'רב שכונה' ודרך בחירתו מהצעת החוק לתקנות שיקבע השר לשירותי דת. ההעלאה המחודשת של הצעת החוק מלמדת שהממשלה והקואליציה חוזרות בגדול ל-6 באוקטובר", אמר ח"כ קריב.
