"צריך להבין שיש הרבה מאוד מגעים בין השחקנים", המשיך שופט העבר. "זה עדיין לא אומר שכל מגע מצדיק שריקה לבעיטת עונשין. את השופט עצמו אני מבין, קשה מאוד לזהות בכל מהלך תפיסה ופה נכנס לתמונה שופט המסך שבמקרה הזה התערב באופן לא מוצדק. כי מי שראה את המגע ראה שאין שם תפיסה ואני חושב שהוא ממש טעה בהקשר של השריקה. זאת החלטה לא נכונה, כי כמו שלמדנו כששופט המסך קורא השופט צריך לקבל את ההחלטה ולכן ההחלטה שניתנה לשופטים היא כששופט המסך קורא צריך לקבל אותה גם אם לא מסכימים".
אם יש עניין של הבדלים בשריקות בין קבוצה קטנה לקבוצה גדולה אמר: "שופט המסך שומע רק את השופט הראשי, הוא לא שומע את הקהל. הייתי רוצה להגיד שאם הייתה נלקחת החלטה כזאת גם לטובת ק"ש, הוא באמת היה מאמין בה. מבין את העניין של קבוצה גדולה, אבל רוצה להאמין שזה לא קיים. מבין למה הקהל מתוסכל מזה. יכול להעיד על עצמי שאני לא הייתי נותן לזה מקום. פה, כמו שאמרתי, ההחלטה היא בעיקר של שופט המסך ולא במגרש".
"זה לא פשוט, היום מופעלים הרבה לחצים ושופטים עובדים עם פסיכולוג ספורט", המשיך ליאני. "זה נכון שהלחץ של שופט המסך מופחת אבל עדיין יש לחץ, בתור אחד שישב שם. צריך לקבל החלטה תוך פרק זמן מאוד קצר כי כל שנייה שהמשחק מושהה היא מתורגמת להרבה מאוד זמן שהשחקנים ממתינים להחלטה. גם כשופט מסך קיבלתי החלטות שגויות. צריך לבדוק גם הרבה דברים נוספים, כמו אם היה נבדל או עבירה במהלך לפני".
על דבריו של שי ברדה אמר ליאני: "ליבי איתו, קיבלתי את זה גם כששפטתי ואני יכול להבין תסכול של מאמנים ומי שראה את המשחק יודע שזו החלטה שהייתה לה השפעה וזה מתסכל. אני חושב ששי הוא מאמן שמכבד שופטים וזה יצא מדם ליבו, אבל אני תמיד בעד לכבד. אני שופט וגם כשטעיתי ציפיתי שיכבדו אותי. שי לא עשה את זה אלא בעיקר דיבר על תסכול ואני מבין את זה".
על משחקי השבת אמר: "המחזור לא היה כזה מוצלח אתמול. היו אתמול שלוש התערבויות של שופטי מסך בשלושה משחקים והשופטים אמורים לבוא יותר חדים. נקווה שהמשחקים הבאים יעברו בצורה יותר טובה. זה קצת בעייתי. שפטתי בכל מיני תקופות, גם כשהיו מקפיאים אותנו על טעויות. ניהלנו משחקים וטעינו, אבל גם הרבה מאוד משחקים בלי. וכאן נוצר הרושם ששופטים לא מצליחים להעביר משחק בלי מסך ואני חושב שההסתמכות על זה גדולה מדי. צריך לשפוט כאילו אין מסך והשופט מסך צריך להתערב רק במקרים קיצוניים. גם המקרה אתמול לא חד משמעי".
"אני יודע שבאיגוד השופטים מתרגלים המון את הדברים האלה של קבלת החלטה מול מסך", סיכם ליאני. "אבל משהו בהנחיה לא נכון. צריך לתת לשופט אפשרות להגיד לא למסך כי המסך הוא כלי. יש כאלה שניגשים על אוטומט. אני, בתפיסה שלי, המסך הוא כלי לשופט. צריך לבחון את האירוע ולא להתנגד אם קראו לך, ותהיה כן עם עצמך ואם טעית תשנה, אבל אם לא טעית אל תשנה. לקחו מהשופטים את היכולת לקבל החלטה באופן עצמי לבד".
