גורמים שונים בממשלה קוראים לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, על רקע ההתנגשויות בין היועמ"שית והממשלה. בין האירועים שגרמו לגל הנוכחי של הקריאות, ישנה התרעמות על מתן האפשרות למפגינים נגד הממשלה לחסום כבישים.
חוזר לנתניה? בצל המחלוקות בליכוד – אלי דלל שוקל את צעדיו | פרסום ראשון
יועמ"ש הליכוד ליועמ"שית: "תנקטי באמצעים מול מפגיני קפלן – לפני שיהיה מאוחר"
זאת אינה הפעם הראשונה בה התנהלות היועמ"שית ביחס לחסימת כבישים עולה לכותרות. בעבר השר יצחק וסרלאוף עתר לבג"ץ בדרישה כי היועמ"שית לא תתנהל בצורה מפלה, לאור היד הקשה שננקטה כלפי מפגיני ימין שחסמו כבישים במסגרת המחאות על גירוש יהודי גוש קטיף מבתיהם. שופטי בג"ץ דחו את העתירה.
עם זאת, למרות ההתנגשויות הבלתי פוסקות בין הממשלה והיועמ"שית, הדרך לפיטוריה אינה קלה. דו"ח ועדת שמגר לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים בכהונתו, שמסקנותיו אומצו על ידי ממשלת ישראל באוגוסט 2000, קובע גם את דרכי הפיטורין של היועץ המשפטי לממשלה.
יש ארבע עילות בלבד המצדיקות פיטורין של יועץ משפטי לממשלה. אם היועץ המשפטי לממשלה עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו, אינו כשיר לבצע את תפקידו בעקבות שינוי מצב קיים, מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום וכן אם קיימים חילוקי דעות בין הממשלה לבין היועמ"ש "היוצרים מצב בו נמנע שיתוף פעולה יעיל".
בקואליציה, עוד מיד לאחר הבחירות ולפני הקמת הממשלה, יש גורמים המעוניינים לנצל את העילה האחרונה. מאז הקמת הממשלה יש חיכוכים בלתי פוסקים בין היועמ"שית והממשלה – ולדברי גורמים בממשלה, לא רק שנמנע שיתוף פעולה יעיל אלא לא קיים כלל שיתוף פעולה.
היועמ"שית ייצגה בבג"ץ, פעמים רבות, עמדות המנוגדות לעמדת הממשלה ולמדיניותה ואף העבירה שורה של חוות דעת אשר בולמות את הגשמת מדיניות הממשלה. יש מי שיאמר שבכך היועמ"שית שומרת על שלטון החוק, אך יש בקואליציה מי שמעוניין להיתלות במעשים אלה בכדי לבסס תשתית לפיטוריה של היועמ"שית.
במידה והממשלה תחליט לפטר את היועמ"שית, השלב הראשון נמצא בידיו של שר המשפטים יריב לוין. לוין יצטרך לפנות לוועדה שבחרה את היועמ"שי. בכדי להתייעץ איתה לגבי הפיטורין. הוועדה תבדוק אם ההחלטה לפטר את היועמ"שית סבירה ונכונה, ותביע את דעתה על כך בכתב.
לאחר קבלת עמדת הוועדה המקצועית בכתב, הנושא יעלה לדיון בממשלה ורק אז יוחלט האם לפטר את היועמ"שית. הכלל קובע כי ליועץ המשפטי לממשלה תהיה זכות שימוע לפני הממשלה והוועדה המקצועית, בטרם הגעה למסקנות – כך שההליך לא יכול להתרחש מהיום למחר, או מהיום לישיבת הממשלה הקרובה ביום ראשון.
יש לשים לב כי דו"ח ועדת שמגר קובע כי אין צורך באישור של הוועדה המקצועית לגבי פיטורי היועמ"ש, זאת מכיוון שלעמדת ועדת שמגר "יש להשאיר בידי הממשלה את ההחלטה הסופית בדבר המשך כהונת היועץ המשפטי, בעיקר כאשר נוצר מצב בו אי-אפשר לקיים שיתוף פעולה יעיל" – שהוא המצב לו טוענים גורמים בקואליציה.
על פי דו"ח ועדת שמגר, "משקלם המצטבר של הבעת הדעה של הוועדה, השימוע ותגובת דעת הקהל יהוו גורמים משפיעים מספיקים לשם מניעת שימוש בסמכות הפסקת הכהונה בנסיבות בלתי-ראויות".
עם זאת, למרות קביעת דו"ח ועדת שמגר, בג"ץ עדיין יכול לטרפד את פיטורי היועמ"שית. לאחר שתוגש עתירה נגד הפיטורין, בג"ץ צפוי להוציא צו ביניים בהול שיקפיא את הפיטורין עד להחלטה בעתירה – והדיונים ימרחו עד להכרעה. גם בהכרעה עצמה, בג"ץ לא צפוי לאפשר את פיטוריה של היועמ"שית.
ומעל הכל, השאלה היא האם נתניהו באמת מעוניין לפטר את היועמ"שית. ספויילר: התשובה שלילית. בעבר, התירוץ של נתניהו לאי פיטוריו של היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט היה כי שר המשפטים שמתניע את ההליך היה אבי ניסנקורן ולאחר מכן בני גנץ – שהתנגדו למהלך.
עם זאת, מאז הקמת הממשלה הנוכחית עברה כבר שנה וחצי – והממשלה לא קידמה את פיטורי היועמ"שית בשום שלב, גם לא כאשר עמדותיה נגד הרפורמה המשפטית הביאו לפסילת חוק יסוד לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל. לאור כך, הסיכוי שנתניהו ישנה את עמדתו ויאפשר את פיטוריה של היועמ"שית, קטן ביותר.
