החיסול הכפול בביירות ובלב טהראן של חאג' מוחסן (פואד שוכר) ואיסמאעיל הנייה הוא הצלחה אסטרטגית יוצאת מהכלל, שכוללת יכולת מודיעינית וביצועית כבירה שבכוחה לשקם את ההרתעה של ישראל בצורה טובה אחרי שספגה מכה קשה בשנה האחרונה. המכה הכפולה העלתה קומה באימפקט על ראש התמנון האיראני.
שעה קלה אחרי טקס המינוי של הנשיא החדש בטהראן ולחטוף סטירה כזו מצלצלת שמגיעה עם מסר שגם הוא וגם נסראללה לא בטוחים, זה להביא את הסכין הכי קרוב לגרון, עם אפקט הרתעה אישית על מקבלי ההחלטות שם.
אין ספק שתהיה תגובה, ומכיוון שאין להם יכולות מקבילות היא תהיה ככל הנראה בירי טילים מדויקים, סביר להניח שיכוונו למטרות צבאיות, ספק אם הפגיעות והמכה שחטפו יצדיקו להסתכן במלחמה כוללת. המהלכים הללו משוועים כעת לגיבוי אמריקני למנוע מלחמה כוללת, שר ההגנה אוסטין כבר סיפק את הסחורה ההצהרתית, אבל תידרש גם נוכחות פיזית. בשעות הרות הגורל האלה, חולפת לה מחשבה על כל המלעיזים על ארה"ב שאולי עכשיו מבינים את רמת חוסר האחריות שלהם.
יכולות לא חסרות, החלטות פחות
הבעיה האמיתית והקשה היא הפער הגדול בין היכולות הפנטסטיות של ישראל שמוכיחות את עצמן פעם אחר פעם ובין היעדר אסטרטגיה וניהול גורר רגליים שלא מסתכל קדימה אלא רק מגיב על מצב. אם טהראן לא תיסחף לתגובה ישירה, וחיזבאללה יגיב באופן מדוד, יחזור המצב למלחמת ההתשה שישראל ממולכדת בה כבר עשרה חודשים, וההישג יתפוגג.
"אין ספק שתהיה תגובה, היא תהיה ככל הנראה בירי טילים מדויקים, סביר להניח שיכוונו למטרות צבאיות. המהלכים הללו משוועים כעת לגיבוי אמריקני למנוע מלחמה כוללת, שר ההגנה אוסטין כבר סיפק את הסחורה ההצהרתית, אבל תידרש גם נוכחות פיזית"
גם כעת נסראללה המסובך אינו רוצה במלחמה כי אין לו שום יתרון כעת לפתוח בה, עדיף לו לחזור להתשה שהוא הרגיל את ישראל אליה לצערנו. ואכן, אם הנזק יהיה נסבל ישראל תרד מדרגה ובסוף נחזור בדיוק להיכן שיצאנו, מלחמת התשה שנמשכת כבר 300 ימים ללא מוצא נראה לעין, מלחמה עם מחיר שהולך ומאמיר כשמחיר ההפסד הכלכלי שלנו כבר בלתי נסבל בעליל.
יש רק פתרון אחד והוא מעבר למערכה מתוכננת ומנוהלת בצפון ולשם כך יש לסגור את המערכה, שלמעט החזרת החטופים, לא רלוונטית כבר כמה חודשים והפכה לבט"ש צריך להגיע להחלטה מדינית. ישראל טובה מאוד בהחלטות נקודתיות, החלטות טקטיות, החלטות תגובה, אבל גרועה מאוד בהחלטות אסטרטגיות, שם אין את אומץ הלב והשכל הישראלי הנדרש.
לא מפספס הזדמנות לפספס הזדמנות
נתניהו עד היום לא לקח שום החלטות אסטרטגיות אמיצות באמת, לאורך כל המלחמה הוא מפספס את העיתוי של כל נקודות ההחלטה הקריטיות, מה שמשאיר את המלחמה ברמה תגובתית טקטית ללא הכרעה וללא הישג אסטרטגי. הוא פספס את ההחלטה על מכה אנושה לחיזבאללה באמצע אוקטובר ואת היכולת להרים את רף התגובה לממדים של השמדת יכולות חיזבאללה לאורך הדרך, באופן שהיה מביא את נסראללה כעת לרצות הפסקת אש, ולא להמשיך לתמרן אותנו באש על כל הגליל. אבל כאמור, נתניהו לא פספס הזדמנות לפספס הזדמנות.
כניסת צה"ל לעזה ב-27 לאוקטובר נדחתה בשבועיים כי הוא חשש להיכנס לתמרון קרקעי, שבועיים של איבוד זמן בתוך מתן יכולת נוספת לחמאס להתארגן טוב יותר. קצב מהיר יותר מלכתחילה היה משפיע על קצב המלחמה כולה. החשש של רה"מ הביא לכך שצה"ל נכנס בכל הכוח רק לצפון הרצועה ופעל לינארית בשיטה של דחיפה במקום במסגרים, סגירה במקביל מדרום של צירי הרוחב, וכמובן של ציר פילדלפי יכולה הייתה להעצים את ההישג והזמן.
הצירים פילדלפי ונצרים שנתניהו מתעקש לסגור היום, תשעה חודשים אחרי שהסוסים כבר ברחו מזמן מהאורווה, היו צריכים להיסגר כבר ביום הראשון של המלחמה כשזה היה רלוונטי. הבעיה החמורה בהחלטה השגויה הייתה שבמשך תשעה חודשים יכול חמאס להבריח נשק חופשי-חופשי, נשק שהשפיע על כל מהלכי הלחימה, אבל הגרוע מכל זה שהוא יכול היה להבריח החוצה מהמנהרות את החטופים.
"אי אפשר בלי קבינט מלחמה אמיתי ומלא, צריך יהיה להכניס לממשלה את גנץ וליברמן, המחיר הוא מועד בחירות. אבל, עם פוליטיקה קטנה מגוחכת וניסיונות מסוכנים להחליף את גלנט שום סיכוי להביא לשום ניצחון בטח לא להכרעה בצפון".
גם בכניסה המאוחרת לח'אן יונס היה פספוס, לא נסגר ציר מורג שמפריד בינה לבין רפיח, וגם שם טרם סגרנו את פילדלפי ומעבר רפיח ואותן הבעיות של תנועת חמושים, מפקדים, נשק וחטופים המשיכו להתקיים כמעט ללא הפרעה בין ח'אן יונס לרפיח.
ומתי צה"ל סגר את פילדלפי? רק כעת. רק עכשיו נזכר רה"מ, אחרי שמונה חודשים, כמה חשוב הציר עד כדי שממש אסור לעשות "הסכם מופקר", כלומר, לאחר הפקרה של יותר משמונה חודשים. פספוס התזמון נופל פעם נוספת על החזרת החטופים. כבר שלושה שבועות ניתן להחזיר חטופים, ורה"מ מתעקש ללא צורך על פילדלפי, תארו לעצמכם שהיינו עושים את התקיפות המעולות האלה כשהחטופים כבר היו חזרה בידינו! איזה ניצחון אמיתי היה יכול להיות!
דרושה מלחמה אחרת
בינתיים כשאין שום אסטרטגיה אלא רק תגובות, מפקיר נתניהו את החטופים, וכעת את השגיאה הזאת יכול להיות שלא נוכל לתקן לעולם. יש צורך דחוף ומיידי וזמן מאוד מוגבל להחלטה אסטרטגית להסבת גזרות ואסור להיגרר למלחמה עצימה עם זירה פתוחה בעזה, זה ניצחון לסינואר ולא נראה את החטופים.
צריך להעתיק את המערכה מהדרום לזירה בצפון וניתן לבצע זאת במקביל לעסקת חטופים מיידית. אם עדיין אפשר, לסגור את המלחמה בעזה בהסכם הפסקת אש ארוכת-טווח גם בלי החלטות על עתיד עזה, וללכת על הצפון בכל הכוח כדי לצאת ממלחמת ההתשה שישראל מפסידה בה כבר עשרה חודשים.
ההכרעה בצפון יכולה להיות באש אבל עם מוכנות קרקעית, זה מחייב היפוך מלא של המלחמה הנוכחית למלחמה אחרת, מורכבת יותר. אם נלך בכל הרצינות והכוונה מלאה למלחמה, בשאיפה מוגבלת, יהיה ניתן להערכתי להגיע להסכם 1701 חדש בתנאים שלנו.
זאת ההחלטה, אינני רואה החלטה אחרת ממנה וצריך אומץ ומנהיגות מעשית לממש אותה, ואי אפשר יהיה לעשות אותה בלי קבינט מלחמה אמיתי ומלא. צריך יהיה להכניס לממשלה את גנץ וליברמן, המחיר הוא מועד בחירות, אבל עם פוליטיקה קטנה מגוחכת וניסיונות מסוכנים להחליף את גלנט – אין סיכוי להביא לשום ניצחון ובטח שלא להכרעה בצפון.
