בעולם עוקבים בדריכות למתקפה של ישראל באיראן, ותוהים לגבי אופי המתקפה והמטרות שיעלו על הכוונת. בארה"ב קוראים לישראל להימנע מכל תקיפה נגד מטרות הקשורות לתוכנית הגרעין של איראן, למרות קריאות בישראל ובעולם (למשל דונלד טראמפ), לתקוף כעת במתקנים הרגישים.
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט קרא אתמול לנצל את ההזדמנות שבה איראן חשופה ופגיעה, על רקע המכה הקשה שספג חיזבאללה, ולתקוף את מתקני הגרעין של איראן. "עכשיו, כשזרועות תמנון הטרור האיראני, חיזבאללה וחמאס, הזרועות החזקות ביותר הן ממש מוחלשות, יש לנו לראשונה את היכולת לפעול כנגד איראן בלי לחשוש מתגובה איומה ובלתי נסבלת", כתב אתמול בנט. הלילה אמר גם דונלד טראמפ כי "לאיראן יהיה בקרוב נשק גרעיני", והביע תמיכה באפשרות של תקיפה.
איראן
על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, הגנרל האמריקני אריק קורילה, מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב ("סנטקום") שביקר בשבוע שעבר בישראל, הזהיר את שר הביטחון גלנט ובכירי מערכת הביטחון מפני תקיפה במתקני הגרעין של איראן. על פי דיווח בניו יורק טיימס, לא סביר שישראל תתקוף הפעם את מתקני הגרעין, ותשאיר את האפשרות הזאת על השולחן למקרה שאיראן תתקוף שוב ותבחר להסלים את המצב.
על רקע האזהרות של ארה"ב להימנע מתקיפה במתקני הגרעין – עולה שאלה מהותית מה ניתן להשיג בתקיפה כזאת ללא הסיוע שלהם. בעיתון האיראני "טהראן טיימס", היוצא לאור באנגלית ומשקף במידה רבה את הלך הרוח של השלטון בטהראן, נכתב הבוקר כי "גוברות הקריאות בציבור באיראן להתקדם לפצצה גרעינית". בעמוד השער של העיתון נכתב כי "התוקפנות הישראלית מעודדת את הציבור באיראן לקרוא לפתח נשק גרעיני".
מתקן העשרת האורניום בנתנז
- המתקן להעשרת אורניום בנתנז הוא אחד המתקנים הגרעיניים הגדולים ביותר באיראן והחשובים ביותר לתוכנית הגרעין שלה.
- איראן מעשירה אורניום במתקן בנתנז בהיקף נרחב, באמצעות צנטריפוגות מתקדמות מסוגים שונים.
- בחודש מאי 2023 פורסם בניו יורק טיימס כי איראן מקימה בנתנז מתקן גרעיני תת-קרקעי – ומעבירה מתחת לאדמה את הפעילות הגרעינית שם.
- על פי ההערכות, המבוססות בין השאר על כמות העפר שהוצאה מהמקום, המתקן התת-קרקעי החדש נבנה בעומק 100-80 מטר.
דיווחים על האצה בתוכנית הגרעין האיראנית | צילום:
AP
צילום לוויין: הקמת המתקן הגרעיני התת-קרקעי בנתנז, איראן | צילום:
AP
- המתקן הגרעיני בנתנז הותקף לפחות שלוש פעמים בעבר, על ידי ישראל – על פי פרסומים זרים.
- בשנת 2011 פגעה תולעת מחשב במערכות הבקרה במקום השולטת בצנטריפוגות במתקן.
- ביולי 2020 אירע פיצוץ במקום, ובאיראן העריכו שייתכן שמדובר במתקפת סייבר.
- באפריל 2021 התרחשה במקום הפסקת חשמל שגרמה לפיצוץ ונזק גדול. באיראן האשימו את ישראל במתקפת סייבר.
- ב-19 באפריל דווח כי ישראל תקפה עמדת מכ"ם של סוללת הגנה אווירית מסוג S-300 הקשורה למערך ההגנה האווירית של המתקן הגרעיני בנתנז – לכאורה בתגובה למתקפה האיראנית על ישראל בחודש אפריל.
מתקן העשרת האורניום בפורדו
- המתקן הגרעיני בפורדו נחשב למרכיב חשוב בתהליך העשרת האורניום, ובמידה רבה הוא נחשב לאחד הגורמים המורכבים והמאתגרים שלה.
- מתקן ההעשרה בפורדו ממוקם בעומק האדמה באזור הררי, ונחשב ממוגן היטב לאפשרות של תקיפה אווירית. במסגרת הסכם הגרעין בין איראן למעצמות בשנת 2015 (JCPOA) הופסקה לחלוטין ההעשרה במתקן, וחודשה בנובמבר 2019 – כשנה וחצי לאחר החלטתו של טראמפ לפרוש מההסכם בצורה חד-צדדית.
- בחודש יוני פורסם כי איראן הגבירה מאוד את העשרת האורניום בפורדו.
- בטהראן עדכנו את הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית כי החליטו להוסיף כמות גדולה של צנטריפוגות ומתקני העשרה במתקנים התת-קרקעיים בפורדו ובנתנז.
צילום לוויין של אתר הגרעין האיראני בפורדו | צילום:
AP
המתקן הגרעיני בפורדו, איראן
- פקחי סבא"א אישרו לוושינגטון פוסט כי בחודשים האחרונים החלו פעולות בנייה ותשתית בפורדו.
- בשנת 2020 דווח בסוכנות הידיעות AP כי איראן החלה לבנות חלק נוסף במתקן בפורדו.
- באוגוסט 2016 הודיעה איראן כי הציבה מערכות הגנה אווירית מסוג S-300 באזור המתקן בפורדו.
על פי מידע גלוי ברשת, באיראן קיימים אתרים ומתקנים גרעיניים רבים, אך לא כולם קשורים לתוכנית הגרעין. שני יעדים רגישים נוספים באיראן הם המרכזים הגרעיניים בבירה טהראן ובעיר איספהאן. במרכזים האלה מתבצעת פעילות מחקרית רבה, ובכל תרחיש שבה איראן בוחרת לפתח נשק גרעיני צפוי תפקיד מרכזי, למשל בתכנון ופיתוח של מתקן נפץ.
דני סיטרינוביץ', עמית מחקר בתוכנית איראן ב-INSS ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר, אומר בשיחה עם N12 כי המשמעות של תקיפה ישראלית במתקני הגרעין, בסבירות גבוהה, תדחוף את איראן "לחצות את הרוביקון", כלומר להתקדם לפיתוח נשק גרעיני.
סיטרינוביץ' מעריך כי מידת ההצלחה של תקיפה ישראלית במתקני הגרעין, בטח ללא סיוע צבאי של ארה"ב, היא בעלת סיכויים לא גבוהים לפגוע בצורה קשה בתוכנית הגרעין של איראן. "האיראנים בנו את התוכנית שלהם תוך שהם מיישמים היטב את הלקח העיראקי. אם בעיראק היו מרוכזים בכור אחד – איראן לקחה תוכנית שמבוססת על העשרה ולא על כור, באופן שמאפשר להם לבזר את התוכנית".
ח'אמנאי הבוקר עם בכירי משמרות המהפכה
הוא מציין כי לצד שני מתקני ההעשרה הגדולים בנתנז ובפורדו, לאיראן יש מתקנים נוספים הקשורים לתוכנית הגרעין, כמו למשל המתקן לעיבוד אורניום באיספהאן והמתקן להקמת צנטריפוגות בכראג'. "התוכנית מאוד מבוזרת – גם אם תוקפים במקום אחד, עדיין נשארים מקומות נוספים", אומר סיטרינוביץ'.
"האתגר האופרטיבי", הוא מסביר, "גם לאחר שעמדת באתגר של להגיע לאיראן, הוא אתגר חדש שישראל לא מכירה". מעבר לביזור ופיזור תוכנית הגרעין של איראן, היתרון הגדול שלה, מבחינת טהראן, היא שכל התוכנית כמעט לחלוטין מבוססת על פעילות וידע איראני. "גם אם יש מחר אירוע, בין אם תקיפה או רעידת אדמה, והמתקנים נפגעים קשה – עדיין יש להם את הידע והם לא יזדקקו לאף אחד כדי להקים הכול מחדש".
המנהיג העליון באיראן עלי ח'אמנאי | צילום:
AP
הוא מוסיף ומדגיש כי במקרה של תקיפה ישראלית במתקני הגרעין, בסבירות גבוהה איראן תפרוש מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, ותקטע לאלתר את פעילות פקחי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית הפועלים במתקנים רבים באיראן. "יש נטייה לזלזל בפיקוח של סבא"א, אבל לתקיפה יהיו השלכות חמורות".
סיטרינוביץ' מסביר כי גם בתרחיש האופטימי ביותר, אם אומנם המתקנים יושמדו לחלוטין – אין ספק שזה יעכב את התוכנית בטווח הקצר. לעומת זאת, בטווח הארוך, אין ספק שזה ידחוף את איראן לכיוון נשק גרעיני. "נכון לעכשיו, אין שום אינדיקציה שאיראן החליטה לחצות את הרוביקון – אבל תקיפה כזאת בהכרח תדחוף אותם לשם. גם אם נפגע במתקני ההעשרה – לא נוכל להחזיר את התוכנית לאפס. התוכנית מבוזרת לחלוטין ונראה שהפתרון הקינטי (תקיפה צבאית) לא יהיה מספיק ישים".
כמות החומר האורניום המועשר בידי איראן
בדוח רבעוני של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה מסוף חודש אוגוסט דווח כי איראן הגדילה את כמות האורניום המועשר שלה לרמה של עד 60% ב-22.6 ק"ג – ומחזיקה ב-164.7 ק"ג של אורניום המועשר לרמה של עד 60%. בנוסף, איראן הגדילה את כמות האורניום המועשר לרמה של 20% ב-62.6 ק"ג ומחזיקה ב-813.9 ק"ג של אורניום מועשר לרמה זו. ברבעון זה הצטמצמה הכמות הכללית של האורניום המועשר של איראן ב-449.5 ק"ג והיא מחזיקה בסך הכול ב-5,751.8 ק"ג של אורניום מועשר ברמות שונות.
על פי הודעת סבא"א, לפיתוח פצצה גרעינית, באופן תאורטי, דרושה כמות של 42 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 60% או 125 ק"ג של אורניום המועשר לרמה של 20%. בשל כך, איראן מחזיקה בכמות המספיקה תאורטית לפיתוח של 10 פצצות גרעיניות לפחות.
שלושת המרכיבים ההכרחיים לפיתוח נשק גרעיני יעיל ואקטיבי בידי איראן
- חומר בקיע ברמה וכמות מספקות (אורניום מועשר): לפי אחת מההערכות, הרפובליקה האיסלאמית רחוקה ימים בודדים מהשגת היעד – אם וכאשר המנהיג העליון עלי ח'אמנאי יקבל החלטה מפורשת. היכן איראן עומדת? קרובה מאוד להשגת היכולת, בהינתן החלטה ברורה
- אמצעי לנשיאת הפצצה: מה שיכול לשאת פצצה גרעינית הוא טיל בליסטי או מטוס. "אנו יודעים שלאיראן יש היכולת לשגר לוויינים לחלל, ונשיאה של לוויין או פצצה – רכיב רגיש בעל אלקטרוניקה מסובכת – דומה מהבחינה הזאת", אמר האלוף (במיל') תמיר הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), לשעבר ראש אמ"ן. "כיום אין לאיראן מטוס שיוכל להטיל פצצה, אולם אם אכן תצא לפועל עסקת מטוסי הקרב הרוסיים SU-35 בתמורה לסיוע האיראני במלחמה של רוסיה באוקראינה, אז תהיה לאיראנים גם היכולת הזאת". היכן איראן עומדת? יש לה את היכולת
- מתקן נפץ – הרכיב המסובך ביותר בתוכנית הנשק מבחינת האיראנים. מדובר במתקן מיוחד שיוכל להביא לידי פיצוץ מדויק של החומר הבקיע ולגרום פיצוץ גרעיני עז. היכן איראן עומדת? אין לה את היכולת הזו. בתרחיש הגרוע – איראן תוכל לפתח מתקן כזה בתוך כמה חודשים
