בצור הדסה ציינו הערב (מוצ"ש) את שחרורו של א-ליה כהן, תושב המועצה המקומית, בשירה ובריקודים. גלית, גננת בצור הדסה, אמרה ל'דבר': "מרגש מאוד להיות פה. כולם היו פה באופן קבוע, הדליקו נרות כל יום שישי. היישוב ליווה את המשפחה, כל שבת דאגו להם, גם בגנים התארגנו והכנו שלטים וקישוטים לכיכר לקראת חזרתו. השמחה גדולה אבל לא שלמה, אנחנו צריכים שכולם יחזרו".
גלית (משמאל) עם חברתה אורלי בחגיגות בצור הדסה (צילום: יובל לקח)
א-ליה כהן בן ה-26, שנחטף ממסיבת הנובה ושוחרר היום בפעימה השביעית של ההסכם עם חמאס, הוא בנם של סיגי ומומי והאח הבכור לשלוש אחיות: יובל, מיכל ותמר. גדל במשפחה דתית ויצא בשאלה. זיו עבוד היא זוגתו זה שבע שנים.
גם בני נוער מהיישוב הגיעו לאירוע. בארי (18): "התחושה משמחת ברמות שאפילו לא נתפסות. כל שישי היינו באים לכיכר ושרים לא-ליה – הצופים ובני עקיבא, יחד עם המשפחות של היישוב, ממש ליד אמא של אליה".
בארי (מימין) עם חברו ארד (צילום: יובל לקח)
מאור בן ה-17 מבקש למסור: "השלב הבא צריך להימשך, צריך להחזיר את החטופים בכל מחיר. אנחנו חייבים לצעוק ולהילחם גם בשביל שאר החטופים. בסוף הכי קשה זה למשפחות וזר לא יבין זאת. הממשלה צריכה להחזיר אותם בכל מחיר".
הבוקר בני משפחתו של אליה כהן התאספו בבית דודיו במודיעין, לצפות בשחרורו. המקום התמלא כמעט עד אפס מקום בבני המשפחה וכלי תקשורת. "זה אליה, הוא פה, הוא מחייך", קראו בני משפחתו ברגעי השחרור. קובי כהן, דודו של אליה, פתח שמפניות: "אליה נראה טוב, ברוך השם, והוא מחייך", אמר ל'דבר', "יש לנו קהילה מדהימה, אנחנו מאוד רוצים לראות את כל החטופים חוזרים, זו שמחה שאין לי איך לתאר אותה אבל כולם צריכים להרגיש את מה שהרגשנו עכשיו, צריך להחליט להחזיר את כולם".


