סגנית נשיא ארצות הברית והמועמדת הדמוקרטית לנשיאות קמאלה האריס הודיעה אתמול (שלישי) כי מועמדה לסגן נשיאה יהיה מושל מינסוטה טים וולץ. כך הצליח וולץ לגבור על שורת מועמדים אחרים שהיו מוכרים ממנו ולכאורה חזקים ממנו, כמו מושל פנסילבניה ג'וש שפירו (שעליו יורחב בהמשך), הסנאטור מאריזונה מארק קלי ושר התחבורה פיט בוטג'ג'.
מבחינת פוליטיקת זהויות, וולץ יהיה להאריס מה שביידן היה לאובמה: טיפוס "עממי" יותר, כל-אמריקאי ומאוד לא אליטיסטי, שיעזור לרכך את המועמדות של אישה שחורה מסן פרנסיסקו בקרב הקהלים הכפריים יותר של מדינות המערב התיכון. וולץ נולד וגדל בנברסקה השמרנית ובבגרותו עבר למנטקו, מינסוטה, עיירה קטנה בת כ-40 אלף איש. כאיש חינוך, הוא לימד גיאוגרפיה ואימן את נבחרת הפוטבול, ושירת במשמר הלאומי של ארה"ב בתור נגד. הוא עבר הכשרה כתותחן והוצב ברחבי ארה"ב ובאירופה, אך לא השתתף בלחימה.
למרות השילוב של הילדות במרחב הכפרי בליבה של אמריקה, הרקע הצבאי והפוטבול, וכן חברותו בכנסייה והעיסוק בציד כתחביב, בכל הקריירה הפוליטית שלו וולץ בלט כסמן שמאלי יחסית, בעיקר בסוגיות כלכליות. כבר בשבוע הראשון שלו כחבר קונגרס ב-2007 הספיק להצביע בעד העלאת שכר המינימום והגדלת יכולת המיקוח של חברות ביטוח הבריאות על מחירי תרופות. יוזמת הדגל שלו כמושל הייתה סבסוד מלא של ארוחות צהריים בבתי הספר, ללא קשר למעמד סוציואקונומי, שתרמה בין היתר לא רק למשפחות חלשות אלא גם למשפחות ממעמד הביניים, בכך שהקלה על ההורים, שנחסכה מהם מטלת בית אחת. הוא קידם גם עיגון חופשה בתשלום ואיסור על הסכמי אי-תחרות, שניהם נועדו להגן על אנשים עובדים.
גם בסוגיות חברתיות וולץ בלט כסמן שמאלי. עוד בתקופתו כמורה הוא סימן עצמו כידיד הקהילה הגאה והנחה מועדון גאה בבית הספר. כחבר קונגרס היה חבר בשדולה הגאה, וכמושל הרחיב את ההגנות החוקיות על קהילת הטרנס והודיע על תמיכתו בהפריה חוץ-גופית, בין היתר משום שבזכות תהליך זה הצליחו הוא ואישתו גוון להפוך להורים. אירוע הדגל של כהונתו כמושל, הרצח של ג'ורג' פלויד והמחאות שהצית ברחבי ארה"ב, הובילו את וולץ לקדם איסור על חניקות בידי המשטרה ולהקים גוף חקירות עצמאי של אלימות משטרתית.
הזווית הישראלית
שני המועמדים האחרונים שהאריס בחרה ביניהם היו וולץ ומושל פנסילבניה ג'וש שפירו, לכל אחד מהם היתרונות והחסרונות שלו. כך למשל, וולץ נחשב לבחירה יותר סולידית שלא כרוכה בסיכון גדול. לשפירו היה יתרון בולט – הוא מושל פופולרי של המדינה המתנדנדת הכי גדולה, מה שיכול להטות את הכף לטובת האריס בבחירות. עם זאת, היה לו גם חיסרון מובהק, בעיקר עמדותיו המרכזיות-בואכה ימין בסוגיות כמו חינוך – שפירו פעל לקדם את שיטת הוואוצ'רים בבתי הספר במדינתו – לצד תמיכה מובהקת בישראל. שפירו אומנם ביקר בחריפות את ממשלת ישראל ואת העומד בראשה, אבל הוא גם תקף את המפגינים האנטי-ישראלים בקמפוסים והשווה בין אמירות אנטישמיות של מפגיני שמאל קיצוני לאמירות אנטישמיות של ה-KKK, הפעיל את חוק האנטי-חרם של פנסילבניה נגד בן אנד ג'ריז, תקף את פרופ' ליז מק'גיל, נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה, על סירובה לגנות קריאות להשמדת יהודים, ואמר שלישראל יש חובה מוסרית להגן על עצמה מפני "הברבריות של חמאס".
קמפיין נגד מועמדותו לתפקיד התמקד ביחסו לישראל, וכלל חשבון טוויטר ייעודי בשם Genocide Josh. המתנגדים שלפו טור דעה שכתב ב-1993 ובו אמר ש"הפלסטינים לא בשלים לשלום", ועל בסיסו החליטו ששפירו מתנגד לשתי המדינות, אף שהבהיר כי דעותיו התפתחו מאז. גם התקופה שבה התנדב בקיבוץ שנתן תמיכה לוגיסטית לצה"ל הפכה ל"הוא התנדב בצבא הישראלי". פרשנים ופוליטיקאים רבים שאלו את עצמם מדוע שפירו זוכה ליחס כה חריף על עמדותיו ביחס לישראל אף שאינן שונות מהותית מאלו של וולץ או כל אחד מהמועמדים האחרים. חבר הקונגרס ריצ'י טורס טען שהסיבה לכך היא ששפירו יהודי, וקרא להילחם ב"אנטישמיות של השמאל הקיצוני".
סביר להניח ש"לא להרגיז את הבייס" היה בין השיקולים שהנחו את האריס בבחירה בוולץ על פני שפירו. אבל היו גם שיקולים אחרים: החשש מהאמביציות האישיות של שפירו, שהוא נואם בחסד ועלול להאפיל עליה; ההעדפה לגדר סיכונים ולבחור מועמד עם פחות "שלדים בארון"; וההנחה ש-All-American טים, חובב הפוטבול והציד והירידים, יוכל לסייע עם בוחרים כפריים במדינות כמו ויסקונסין, שכנתה של מינסוטה, ומישיגן, יותר מאשר שפירו. כך או כך, ההחלטה של האריס משקפת את הקשב שלה לדרישות הבייס באופן שאולי ניתן ללמוד ממנו משהו לקראת כהונה אפשרית שלה.
