חמש שנים חלפו מאז נפתח משפטו של רה"מ בנימין נתניהו. ב־24 במאי 2020 הוא הצהיר מחוץ לבית המשפט כי כתבי האישום נגדו הוגשו במטרה להפיל את מחנה הימין, בעוד שמאחוריו ניצבו שרים וחברי כנסת מהליכוד.
משפט נתניהו: ראש הממשלה נכנס לאולם לקראת יום עדותו ה-28
עברה כמעט חצי שנה מאז נעמד נתניהו לראשונה על דוכן העדים. צעד חסר תקדים, שבו ראש ממשלה מכהן מעיד כנאשם בפלילים. היו מי שהעריכו שראש הממשלה לא יגיע להעיד במשפטו – אך נתניהו, מצידו, הצהיר ביום העדות הראשון: "שמונה שנים חיכיתי ליום הזה".
29 ימי עדות שבהם השיב לשאלות סנגורו, עו"ד עמית חדד. בניגוד לחקירה ראשית קלאסית, השופטים לא הגבילו את תשובותיו, והן זלגו לסיפורים רבים – על יחסי ישראל־איראן, על מערכות בחירות, על מערכות יחסיו עם פוליטיקאים ועם אנשי עסקים, ואפילו על מערכות יחסיו עם בני משפחתו.
כמעט בכל דיון האשים נתניהו את רשויות האכיפה ברדיפה ובניסיונות להטות בחירות, כחלק מטענות ההגנה מן הצדק הכלליות שלו, שלפיהן היו כשלים רבים בחקירה. לכל זה נלווה רקע של מלחמה עצימה, חטופים, אזעקות ברחבי הארץ ומחאה מתמשכת.
הרגע המכריע הבא שיירשם בתיקי האלפים: החקירה הנגדית הצפויה בתחילת יוני. לקראת מועד זה, נסקור את קווי ההגנה המרכזיים של נתניהו שחצו את שלושת התיקים.
תיק 4000 | "פרשת בזק־וואלה!" – הגנה רב־ממדית נגד האישום הכבד ביותר
תיק 4000 מהווה את ליבת המשפט, ומייחס לנתניהו את האישומים החמורים ביותר – שוחד ומרמה והפרת אמונים. לא במקרה הקדישה ההגנה לתיק זה את רוב זמן החקירה הראשית.
לפי כתב האישום, בין נתניהו לבין שאול אלוביץ', בעל השליטה דאז בחברת בזק והבעלים של "וואלה!", התקיימה מערכת יחסים שוחדית: נתניהו ומשפחתו דרשו סיקור אוהד באתר "וואלה!", ובתמורה ראש הממשלה קידם את האינטרסים הרגולטוריים של בזק. הפרקליטות צירפה 315 "דרישות סיקור" קונקרטיות שלטענתה מבססות את מערכת היחסים הבלתי כשרה.
בעדותו פרס נתניהו קו הגנה רב־ממדי. להלן הטיעונים המרכזיים: "קיבלתי סיקור עוין, לא אוהד" – נתניהו הדגים באמצעות מאות כתבות כיצד "וואלה!" סיקר אותו באופן ביקורתי ושלילי. הוא השווה את הסיקור שקיבל לזה של יריביו הפוליטיים, וטען שאי אפשר לקבוע "היענות חריגה" בלי להשוות לטיפול בפוליטיקאים אחרים.
"כולם עושים זאת" – נתניהו טען שיחסי גומלין בין פוליטיקאים לתקשורת הם עניין שבשגרה, וכי פניות לעיתונאים בבקשה לפרסום כתבות הן דבר לגיטימי.
"לא ידעתי" – בנוגע לפניות שביצעו קרוביו או מתווכים כמו זאב רובינשטיין, נתניהו טען שהוא לא היה מודע להן, או שהיו אלה יוזמות עצמאיות של רעייתו או של אחרים.
"'וואלה!' היה אתר זניח בעיניי" – נתניהו המעיט בחשיבות האתר, בניסיון לערער את התזה שלפיה הוא היה מוכן לסכן את מעמדו בעבור סיקור באתר מסוים.
"לא הטבתי רגולטורית עם אלוביץ'" – נתניהו הציג סרטון המראה אותו חותם על מסמכים במהירות, וטען כי אינו מעמיק בקריאת החומרים, אלא סומך על אישור הדרגים המקצועיים. הוא ציין שחתם על אישורים רגולטוריים שהיטיבו עם אלוביץ' עוד לפני "הארוחה המכוננת" המוזכרת בכתב האישום – כראיה לכך שלא פעל ספציפית כדי להיטיב עימו.
תיק 2000 | "פרשת נתניהו־מוזס" – "אחת הכתבות הגרועות ביותר שראיתי"
בפרשה זו נאשם נתניהו במרמה והפרת אמונים, לצד מו"ל "ידיעות אחרונות" לשעבר נוני מוזס. לפי כתב האישום, בשנת 2012, לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה־20, מוזס הציע לנתניהו שוחד: שינוי לטובה בקו הסיקור בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", בתמורה לקידום חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום".
בעדותו, כשמוזס נוכח באולם, נתניהו טען: "נוני לא הציע לי שוחד". הוא הדגיש שגם בתקופה הנטענת בכתב האישום "ידיעות אחרונות" לא שיפר את הסיקור כלפיו. נתניהו תיאר את מוזס כ"ראש האופוזיציה", והסביר כי הקליט את הפגישה ביניהם שבה דנו על חוק "ישראל היום" משום שחשב שהחוק ביוזמתו יעבור, ואז הוא יוכל לצאת החוצה ולהגיד שלא מדובר בפעולה למען חופש העיתונות, אלא בפעולה כוחנית.
נתניהו ציין כי הוא התנגד בתוקף לחוק ״ישראל היום״ בשל פגיעתו בדמוקרטיה וממילא ציין שלא הייתה לו שום יכולת להשפיע על מה שעשה שלדון אדלסון בעיתון. כשנשאל אם הוא רצה עסקה על סיקור חיובי, נתניהו השיב שלא. עוד הוסיף כי הוא נהג להיפגש עם מוזס כפי שנפגש עם מו"לים נוספים, וכי ביקש מהם לשנות את האנשים, ולא את הכתבות, לטובת גיוון בכלי התקשורת.
תיק 1000 | "פרשת המתנות"- "יותר מאח" או מערכת יחסים בעייתית?
בפרשה זו נאשם נתניהו בהפרת אמונים, בגין טובות הנאה בשווי כ־700 אלף שקלים שקיבל מהמיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. לפי כתב האישום, טובות ההנאה ניתנו לנתניהו בזמן שכיהן בתפקידים ציבוריים וכראש ממשלה. עוד נטען כי היה עליו להימנע מלעסוק בענייניו של מילצ'ן לנוכח הקרבה ביניהם, אך פעל בעניינו בכמה מקרים.
קו ההגנה של נתניהו בתיק זה מתמקד בשלושה היבטים: ראשית, היקף המתנות קטן בהרבה ממה שנטען בכתב האישום; שנית, המתנות ניתנו בשל חברות עמוקה, ולא "בזיקה" לתפקידיו – הן ניתנו לו גם לפני שהיה בתפקיד, והוא לא נתן לו דבר בתמורה; ושלישית, הוא לא פעל לקידום האינטרסים האישיים של מילצ'ן.
עדות מרכזית בפרשה היא של הדס קליין, שהיתה העוזרת האישית של השניים ושעמדה על "קו האספקה" של הסיגרים והשמפניות שמילצ'ן ופאקר סיפקו לכאורה לנתניהו. ביחס לעדותה של קליין טען נתניהו: "קליין משקרת במצח נחושה".
נתניהו תיאר את מילצ'ן כ"יותר מאח", וטען שהחברות ביניהם נרקמה בתקופה שבה הפסיד בבחירות לאהוד ברק ולא התכוון לחזור לחיים הפוליטיים. הוא ציין כי מילצ'ן "מתרחץ בשמפניה, אשתי קיבלה קמצוץ מזה", וכי מילצ'ן נהג לחלק סיגרים לפוליטיקאים רבים, וביניהם גם יריביו הפוליטיים.
באשר לפעולות בענייני מילצ'ן, נתניהו הכחיש מעורבות מודעת. לדוגמה, בעניין הארכת פטור ממס לתושבים חוזרים, נתניהו טען כי הוא לא ידע שמילצ'ן הוא תושב חוזר, והכחיש שניסה לסייע לערוץ 10 כשמילצ'ן היה מבעלי השליטה.
כעת, לאחר שנתניהו הציג את קווי ההגנה שלו בשלושת האישומים, נותר לחכות לחקירות הנגדיות ולראות אם ידבק בגרסאותיו – או שמא החקירות יערערו חלק מהן. במקביל, העיניים נשואות לעדי ההגנה המעידים בביהמ"ש המחוזי בירושלים.
מתי זה כבר ייגמר?
השאלה שמהדהדת בשיח הציבורי היא: מתי יסתיים המשפט? התשובה מורכבת. אם להתבסס על קצב ההתקדמות עד כה, הדרך עוד ארוכה.
פרשת התביעה לבדה ארכה יותר משלוש שנים ונפרסה על 284 ישיבות, והעידו בה 143 עדים. מבחינת ההגנה – פרשת ההגנה לא תימשך יותר מפרשת התביעה, ומקורות אמרו ל"ישראל היום" כי בכוונת ההגנה להעיד "יותר מ־100 עדים". מכאן ניתן להבין שזה לא יסתיים בקרוב.
בניגוד לעמדתה של התביעה, בית המשפט קבע לאחרונה כי עדי הגנה יישמעו במקביל לחקירתו הנגדית של נתניהו, "נוכח אילוצים שאינם שגרתיים, ובהתחשב בהיקפו ובמורכבותו החריגה של התיק". צעד זה עשוי לקצר במעט את משך ההליכים, אך עדיין מדובר בזמן רב.
לאחר סיום שלב העדויות יחל שלב הסיכומים, שצפוי להימשך גם הוא תקופה ארוכה. בסיומו יתפנו השופטים לכתיבת הכרעת הדין – משימה מורכבת נוכח ממדיו העצומים של התיק, הכולל אלפי מוצגים ומאות עדויות.
בהתחשב בכל השלבים שעוד נותרו, משפטו של ראש הממשלה עשוי להימשך עוד כמה שנים, וזאת עוד לפני שמביאים בחשבון את האפשרות לערעור לביהמ"ש העליון, שיכול להוסיף כמה שנים נוספות להליך כולו. דבר אחד בטוח, משעסקת טיעון לא נראית באופק – תיקי האלפים הולכים להמשיך ללוות אותנו בשנים הקרובות.
