לאחר סיום "מבצע ארנון" ההירואי שהביא לחילוצם של ארבעת החטופים: נועה ארגמני, שלומי זיו, אנדריי קוזלוב ואלמוג מאיר ג'אן, העיתון The Jewish Chronicle חושף היום (שישי) לראשונה את סיפור החילוץ המלא, שמצליח לפעור את הפיות ולהפיל לסתות לנוכח הקרבות וקור הרוח של כוחות הלחימה הישראליים בזירת הקרב.
זה מה שעומד מאחורי המתקפה חסרת התקדים של גלנט נגד צרפת | דיווח
פחות חיזבאללה, יותר לבנון: זה פתרון הביניים שיוביל ליצירת משוואה חדשה בצפון
האירוע המכונן מתחיל ב-12 למאי, תאריך מכריע לישראל, בו היא קיבלה מידע מודיעיני על מיקומם של ארבעת החטופים באזור מחנה נוסיראת ברצועת עזה, מגלה עיתון The Jewish Chronicle. מאז אותו תאריך, המודיעין הישראלי התמקד על האזור במשך שבועות רצופים ומלאים כדי לאתר את מיקומם המדויק של החטופים, ולבסוף נשלח צוות מסתערבים סמוי אל השוק המקומי במחנה.
תפקיד המסתערבים היה לא רק לאסוף מידע מתושבי המקום, אלא גם לבדוק ולאגור מידע מחקירות שנערכו עם מחבלים שנתפסו שם. לאחר 19 ימים של פעילות מחקר אינטנסיבית, כפי שמעיד העיתון, הצליח צוות המסתערבים לאסוף מידע מוצק ומדויק על מיקומם של החטופים הישראלים. בין היתר גילו, כפי שפורסם כבר, כי החטופים מוחזקים בשני מבנים נפרדים. נועה ארגמני הוחזקה בקומה הראשונה של מבנה נפרד, בעוד השלושה הנותרים הוחזקו במרחק 800 מטרים ממנה בקומה השלישית של מבנה אחר.
בתחילת חודש יוני הובא המידע הנ"ל לקבינט המלחמה, והרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר התבקשו להציג תוכנית חילוץ. המודיעין, כך אומרים, נשאר בחשאיות מוחלטת, ולא נדלף אף למפקדים הבכירים בכוחות. בעוד קבינט המלחמה דן באפשרויות, התוכניות והאימונים לקראת המבצע החלו להירקם.
כדי לאמת סופית את המידע, נשלח צוות נוסף של חיילים סמויים, ובו חלקם התחפשו לנשים מכוסות חיג'אב ושמלות שחורות, לנוסיראת. בעודם מתחזים לשתי משפחות עזתיות נפרדות, החלו להגיע עם שתי מכוניות זולות ופשוטות למראה, עמוסות רהיטים ישנים, תחת סיפור כיסוי שהן משפחות שנמלטו מרפיח עקב "הפגזות קטלניות של הצבא הישראלי" ומעוניינות לשכור בית באזור.
כשהצביעו על הבית בו מוחזקת נועה ארגמני, הוציאו כמות נכבדת של מזומנים והציעו לשלם פי שלושה מהמחיר המקובל לדירה בבניין. מקומי שראה את הכסף הציע את סיועו, ותוך שלוש שעות מצא ל"משפחות" בית גדול באותו רחוב של ארגמני, במרחק של 800 מטרים, כאמור, משאר החטופים.
לאחר מספר ימים של היטמעות והתמקמות באזור, בו ערכו קניות בשוק ווידאו כי אינם מעוררים כל חשד, החלו המסתערבים במשימתם, שעיקרה אימות המקום בו נמצאים החטופים. המסתערבים התחלקו לשני צוותים נפרדים. צוות אחד הורכב משני לוחמי קומנדו, כשאחד מהם לבוש כמקומי עזתי והשני מחופש לאישה בשמלה שחורה ארוכה וחיג'אב. השניים החלו ללכת לכיוון בית החולים "אלעודה", שבמרחק 200 מטרים ממנו הוחזקה נועה ארגמני.
תוך כך, שוטטו השניים ועצרו מעת לעת בדוכני הרחוב כשהם בוחנים מספר מוצרים ומלינים בפני הנוכחים במקום על המצב הקשה בעזה, וזאת כדי לשמור על אותנטיות והלך רוח טבעי ככל הניתן לעיני העוברים והשבים. "זה נעשה בערבית שוטפת ובמבטא עזתי מושלם", מדווח העיתון. מאחוריהם צעדו ארבעה מסתערבים, חמושים במתן גיבוי למקרה שיחול כאוס לא צפוי.
הצוות השני כלל ארבע חיילות מחופשות לנשים ערביות טיפוסיות, כשאחת העמידה פנים כי היא בהיריון ונשאה שקיות מלאות במוצרי מזון ובירקות. הן צעדו בשני זוגות לעבר בניין המגורים סמוך, שם הוחזקו שלושת בני הערובה בקומה השלישית, כאמור, כשמאחוריהן ארבעה מסתערבים חמושים נוספים. על הבית עצמו נשארו חמישה חמושים אחרים כדי לוודא שהצוותים אינם נחשפים.
שלוש שעות לאחר מכן, בשעה שנקבעה מראש, חזרו שני הצוותים לביתם השכור והחלו לעבד את המידע שקיבלו. כעת לא היה ספק: ארבעת החטופים הוחזקו בשני הבתים באזור. מפקד הכוח נתן אישור לישראל כי שני המיקומים שזוהו הינם נכונים.
קבינט המלחמה החל לפעול. 28 לוחמי ימ"מ החלו להתאמן על שני מבנים שנבנו במיוחד לשם שכפול מדויק של שני המבנים שבהם שהו החטופים. לאחר שלושה ימי אימונים, הודיע מפקד הכוח לרמטכ"ל כי הם מוכנים לביצוע הפעולה. כשזה העביר את המידע לשר הביטחון, יואב גלנט, ולאחר מכן גם לרה"מ נתניהו, ניתן אור ירוק להמשיך ולצאת למבצע.
ב-5 ביוני, ליל יום חמישי, נצטוו מרבית מהמסתערבים לעזוב את נוסיראת מבלי לעורר חשד, מלבד ארבעה מתוכם שנותרו במקום כדי לוודא שהחטופים אינם מועברים למקום אחר. רק בשלב זה עודכנו כל חברי הקבינט ומפקדים בכירים ישראלים על המבצע.
יום למחרת, ב-6 ביוני, החלו 28 לוחמי הימ"מ לנוע בשני צוותים נפרדים אל עבר שני המבנים בנוסיראת. כדי לשמר את אלמנט ההפתעה ככול הניתן, נסעו הלוחמים מסתתרים בשתי משאיות. מעט לפני השעה 11:00 הגיעו לוחמי קומנדו לשני המבנים והמתינו לפקודה לתקוף. אמצעים טכנולוגיים בהם השתמשו אישרו כי השטח נקי ללא תנועות חשודות באזור. המידע והסיקור החי של הסמטאות הועברו ישירות למסכים שבשני חדרי הפיקוד והבקרה שפיקחו על המבצע מישראל.
בשעה 11:00 בדיוק קיבלו הלוחמים הוראה לתקוף ולהסתער על שני המבנים במקביל. הלוחמים חיסלו תוך שש דקות את המחבלים ששהו בדירה של נועה ארגמני וחילצו אותה משם ללא שום גרימת פגע בדירה. מיד לאחר מכן העלו אותה על מסוק בחזרה לישראל.
החילוץ של השלושה הנותרים, שלא כשל ארגמני, לא עבר חלק ונתקל בקשיים. השלושה, שלומי זיו, אנדריי קוזלוב ואלמוג מאיר ג'אן, הוחזקו בביתו של הרופא ופעיל החמאס, ד"ר אחמד אל-ג'מאל. בדירה שהה גם בנו עבדאללה, מעורכי העיתון הערבי "אלג'זירה".
חלק מלוחמי הקומנדו השתמשו בסולם, כדי להיכנס ישירות לחדר בו שהו השלושה. במקביל, שאר הכוחות עלו לדירה ישירות ממדרגות הבניין בכניסה הראשית. צוות של המפקד ארנון זמורה, שפרץ לדירה בראש הכוח, נתקל באש מאסיבית שבאה מכ-30 מחבלים שירו לעברם במקלעים, השליכו רימונים, ואף טילי רימון רקטי. בשלב זה נהרג זמורה.
עובדת הימצאותם של המחבלים הנ"ל לא הייתה ידועה מראש לצוותי המסתערבים, שדיווחו על מיקום מבני החטופים לישראל. ההנחה שהגיעה לאחר מכן היא שהמחבלים הגיעו רק באותו בוקר החילוץ או ערב לאחר מכן, כדי לחזק את השמירה על החטופים.
על אף הכל, לוחמי הקומנדו המשיכו להילחם בהצטרפותם של שאר הלוחמים שהיו מחוץ לדירה. שלושת החטופים הסתתרו בחדרי השירותים של הדירה, מוגנים על ידי מספר לוחמים ישראלים במהלך קרב היריות המתמשך שברקע. לאחר קרב ארוך פנים מול פנים, הצליחות הכוחות הישראלים לחסל את כל המחבלים בדירה. במהלך הירי הרב, שכב ארנון מדמם על רצפת הדירה, כששלושה חובשים ורופא רוכנים עליו תחת אש בניסיון להציל את חייו.
במקביל, בזירה אחרת, עשרות מחבלים הגיחו מהמנהרות שמסביב למבנה והחלו לירות לעבר הכוחות הישראלים במכונות ירי טילי RPG. כוחותינו החלו בדרכם החוצה בריצה בסמטאות המעושנות של שוק נוסיראת העמוס באלפי עזתים שניסו לעשות בהם לינץ', כשהאלונקה בה שוכב זמורה מוחזקת על ידם תוך כדי. תוך שניסו להגיע לרכב החילוץ, נפגעו משני טילי RPG שנורו לעברם.
מפקד המבצע שהיה בישראל הפעיל אז את "תכנית ב'" שהוכנה מראש: מבצע תחת אש מאסיבית של ישראל מהאוויר, מהים ומהיבשה. מאות חיילים מחטיבות ח"יר של גולני, גבעתי וצנחנים, הסתערו על טנקים אל עבר מחנה נוסיראת ונלחמו פנים מול פנים עם מחבלי חמאס. בו זמנית, ספינות של חיל הים מכתרות אותם ממערב, יחד עם מסוקי חיל האוויר הבאים ממזרח. אש אווירית הצליחה לפגוע במחבלים שנכחו כ-10 מטרים מהחיילים הישראלים.
כוחות התגבור וחיל האוויר הצליחו לבודד את זירת הקרב, וסיפקו נתיב מילוט בטוח לכוח העיקרי שהחזיק באותה עת את שלושת החטופים. בתום קרב ממושך חיסלו הלוחמים הישראלים את כל חמושי האויב בזירה. בחמאס טענו כי במהלך הקרב נהרו 274 פלסטינים, בעוד צה"ל טען ל-104 פלסטינים שנהרגו או נפצעו – כולם מחבלים או אזרחים חמושים ששיתפו פעולה עם ארגון הטרור.
לאחר הקרב הובילו הלוחמים את שלושת החטופים לאחד המסוקים הישראלים, והטיסו אותם לישראל. בינתיים, הפציצו מטוסי חיל האוויר את הדירה ששהו בהם, תוך שניות מספר. שאר החיילים עלו על שני מסוקים אחרים שהמריאו גם הם חזרה לישראל. ניסיונות להחיות את מפקד הכוח ארנון זמורה הוסיפו להימשך במהלך טיסת המסוק הקצרה, אך העלו חרס עם הגיעו לבית החולים, שם נקבע מותו.
