יממה לאחר המבצע הנועז, מפקדים לשעבר ביחידת הימ"מ מספרים על הרגעים הדרמטיים לפני יציאת היחידה לפעולה ועל האימונים הרבים לקראתה • פרטים חדשים על המבצע ההרואי: שילוב הכוחות בין היחידות המיוחדות שמכונה בפי הלוחמים "קרבת דם", ההבדל הדק בין הצלחה לכישלון, והאש שנפתחה לעבר הלוחמים מכל הכיוונים ברגע שהתחילו לפעול במבנים בלב הרצועה.
בשעה 11:00 בדיוק ניתנה פקודת ה"פעל" ומבצע "ארנון", המבצע הנועז לחילוץ ארבעת החטופים – נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדרי קוזלוב ושלומי זיו משני מבנים בלב עזה, יצא לדרך. הצלחת המבצע סיפקה רגעי התרגשות וגאווה למדינה שלמה. מדינה שנחשפת שוב ושוב למיומנות, למקצועיות ולגבורה העילאית של לוחמי הימ"מ, שפעלו לחילוץ החטופים משוביהם לצד לוחמי השב"כ.
"זאת היחידה היחידה שיכולה לעשות דברים מהסוג הזה בממלכת אי-הוודאות", אמר ניצב בדימוס זהר דביר, שפיקד על היחידה בין השנים 2002-2007. דביר לא הופתע שהיחידה הוקפצה גם הפעם לעמוד בראש המבצע הרגיש לחילוץ החטופים ממחנה הפליטים: "זה אירוע שדורש מקצועית רבה מאוד, ניסיון רב, קור רוח ושילוב בין יחידות. השב"כ והימ"מ פועלות ביחד כאילו היה מדובר ביחידה אחת".
דביר הוסיף כי המבצע הוכן ונלמד במשך שבועות רבים: "מדובר בתקופה ארוכה, תוך מאמץ לשמור על תמונת המודיעיו 'חיה ונושמת' – צריך לציין כאן את השב"כ ואמ"ן. כל מידע שיש ברמה הפיזית מתורגם להפקת מודלים מדוייקים, זה תהליך ארוך עד שאפשר לומר שמדוסר במבצע 'בשל'. צריך בסוף לזכור שזאת 'ממלכת אי-הוודאות' וכמה שאתה יודע – אתה לא יודע. מדובר בסביבה כאוטית: חוליות מחבלים ששמעו אתמול על האירוע שמתרחש בנוסיראת – הגיעו מיידית לזירה ופתחו באש לעבר הלוחמים".
גם ניצב בדימוס אהרון אקסול, ששירת בעבר כסגן מפקד היחידה, הדגיש את תפקיד המפתח של הימ"מ במבצע הנועז: "עוד לפני האסון ב-7 באוקטובר היה לי ברור שזו תהיה הימ"מ, יחידה שעושה מבצעים מורכבים שבאמת רק בסרטים אפשר לראות. זאת יחידה ששברה מזמן את תקרת הזכוכית, לא בכדי היא נבחרה להיות היחידה הלאומית ללוחמה בטרור, יש לה שם בינלאומי, זאת היחידה הטובה בעולם".
אקסול המשיך והתגאה ביכולותיה של היחידה ובשמה: "כולם לומדים מאיתנו, האמריקנים והאירופאים, יש לא מעט יחידות ברחבי העולם רוצות לבוא וללמוד מהיחידה, אלה לוחמים מופלאים ופטריוטים. לכולם היה ברור שהימ"מ הולך לבצע את הפעולה הרגישה הזאת". הוא סיפק פרטים נוספים על מבצע החילוץ וחלקה של היחידה בהיערכות לקראתה: "אחד היתרונות של היחידה שהיא יכולה להתארגן למבצע מעכשיו לעכשיו, אני מדבר על יכולות מבצעיות-טכנולוגיות. הם יוכלים להוציא מבצע לפועל תוך דקות ספורות".,"
השב"כ והימ"מ הן חלק אינטגרלי, זאת ממש יחידה אחת שעובדת כתף אל כתף, ממש קרבת דם", אומר אקסול ומספר על הרגעים הדרמטיים קודם שהיחידה המיוחדת יצאה לפעולה, "ברגע שהלוחמים קיבלו את המודיעין, היחידה נכנסה לנוהל קרב מבצעי, ובמקרה הזה כל משתנה מודיעיני יכול לשנות את כל המבצע וזה קריטי להצלחתו. היו כאן שני מבנים וזו מורכבות נוספת, גם לתזמון יש רגישות מכרעת בהצלחת המבצע, החשיבות של הדייקנות בלוחות הזמנים הוא קריטי".
במסגרת המבצע, כוחות הימ"מ והשב"כ פשטו על שני מבנים במחנה הפליטים: באחד הוחזקה נועה ארגמני ובשני הוחזקו שלושת החטופים ג'אן, קוזלוב וזיו. הארבעה חולצו מלב שכונה אזרחית, עמוסת מחבלי חמאס. תחת אש מחבלים, כוח הימ"מ פינה את החטופים בבטחה אל מסוק חיל האוויר שהמתין על שפת הים. הלוחמים סיפרו כי מסביב למבנים שבהם הוחזקו החטופים היו מאות מחבלים, וכוחות של השב"כ, ימ"מ וצה"ל הגיבו במהירות מהים, מהאוויר ומהיבשה, בזמן שכוחות נוספים אבטחו את החטופים וחילצו אותם בשלום עד לנקודה שבה המתינו המסוקים. "מדובר במבצע הירואי באור יום, בנוסיראת ששוקקת בחיים ובאנשים, שצה"ל לא פעל בה עד אתמול. רב הנסתר על הגלוי", מסכם אקסול.
מפקד הימ"מ לשעבר דוד צור, תיאר את הרגע שבו לוחמי הימ"מ נכנסו למבנים שבהם הוחזקו החטופים: "צריך להדגיש שההבדל בין הצלחה לכישלון היה כל כך דק, כחוט השערה. השלב שבו ארנון זמורה נלחם בתוך הבית היה סופר קריטי, זה רגע שבו צריך להרוג את המחבלים וגם לשים את היד על החטופים ולשמור עליהם מפני חילופי האש. הכישלון יכול ליפול בכל שלב, בהגעה אל שני המבנים, שהיו צריכים לפעול בתוכם במקביל, כי כל פעולה באחד מהם מיד משליכה על המבנה השני. היה פה חילוץ שמורכב מהמון אלמנטים והכוכבים הסתדרו במקרה הזה באופן מדהים".
צור שיתף ברגשות המעורבים שהוא חש בעקבות מבצע החילוץ: "שמחה גדולה מאד – ארבע משפחות זכו לראות את יקיריהן וכל עם ישראל מתרגש – אך גם יש עצב גדול מאוד על נפילתו של ארנון זמורה ז"ל, הוא היה לוחם על. גם בשבעה באוקטובר, יחד עם מפקד הפלגה שלו ג' – הם הצילו את קיבוץ יד מרדכי, חיסלו עשרות מחבלים ומנעו מהם את התנועה צפונה. בכך הם הצילו את אשדוד, אשקלון ואולי כאוס גדול הרבה יותר שיכול היה להיות לנו בארץ".
מפקד משמר הגבול, ניצב בריק יצחק, התייחס גם הוא לפעילות הימ"מ לאחר הצלחתו של המבצע: "לוחמי הימ"מ – היחידה המיוחדת ללחימה בטרור של משמר הגבול,פעלה בזכות מודיעין איכותי ולאחר תכנון מבצעי מוקפד ויסודי שאיפשר את הצלחת המבצע יחד עם השב"כ וצה"ל. לוחמי היחידה, שבלמו את מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ולפני מספר חודשים חילצו חטופים חיים מרפיח, עשו זאת שוב -במקצועיות, בנחישות, תוך סיכון חייהם. את לוחמי הימ"מ לא ניתן לחשוף – אבל חשוב שעם ישראל ידע שיש לו על מי לסמוך – לוחמים אמיצים וערכיים ששמים את ביטחון המדינה ואזרחי ישראל בראש מעייניהם".
הימ"מ היא יחידת העילית של משמר הגבול המתמחה בחילוץ בני ערובה. מלבד שחרורם של מרמן והר, היחידה השתתפה במבצעים הרואיים לשחרור חטופים. באוקטובר לדוגמה, לוחמיה נטלו חלק בחילוץ התצפיתנית אורי מגידיש ממחנה הפליטים א־שאטי בעזה בשיתוף עם שב"כ.פעולותיה של ימ"מ פחות מוכרות לציבור הרחב בישראל ובדרך כלל נשמרות מתחת לרדאר התקשורתי. מעט אפשר לספר עליהן. ביחידה פועלים צלפים, חבלנים וכלבנים, לצד כוחות נוספים, כאשר כל אחד מהם מתגייס לימ"מ לאחר שירות בכוחות הביטחון. בשנת 2021, ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט, הכיר באופן רשמי בימ"מ כיחידה הלאומית של ישראל ללוחמה בטרור.
זאת לא הפעם הראשונה שלוחמי, הימ"מ היחידה המיוחדת ללחימה בטרור של משמר הגבול נקראים לדגל בכל הקשור למבצעים רגישים לחילוץ חטופים מעזה: רק לפני שלושה חודשים במסגרת מבצע "יד הזהב" פשטה היחידה יחד עם לוחמי השב"כ על בית ברפיח וחילצה את לואיס הר ופרננדו מרמן באמצעות הפעלת מטען ואש בעוצמה רבה. בתום פעולה מורכבת, הכוחות חילצו והשיבו אותם בחזרה לשטח ישראל. לאחר ההצלחה היה ברור למערכת הביטחון שאם יבשיל מבצע נוסף לחילוץ רגיש של חטופים מעזה – מפקד הימ"מ יקבל את הקריאה.
