30,700 הפרות של זכויות עובדי קבלן בשמירה ובניקיון ברשויות המקומיות נמצאו ב-1,173 בדיקות של החברה למשק ולכלכלה בשלטון המקומי (משכ"ל) מתחילת 2022 עד אמצע 2023. הקבלנים נדרשו להשיב לעובדיהם בגין ההפרות 1.407 מיליון שקלים. בדו"ח שפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה הוא ביקר את משכ"ל על כך שלא השתמשה במאגר הנתונים הממוחשב שלה כדי להנחות את בודקי השכר שלה להתמקד בהפרות שכיחות שהתגלו בבדיקות.
ברשויות המקומיות בישראל מועסקים כ-105 אלף עובדי קבלני שירות, מהם כ-55 אלף בתחום הניקיון וכ-50 אלף בתחום השמירה והאבטחה. משכ"ל מחויבת בהתאם להוראות החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה לבצע בדיקה מדגמית של תלושי השכר מעובדי קבלני השירות בתחומי השמירה והניקיון לאיתור הפרות של חוקי העבודה.
בין 2012 ל-2023 הוחזרו באמצעות בדיקות אלה כ-19 מיליון שקלים לעובדים. 19% מהשווי הכספי של ההפרות ב-2022 היו בגין אי-צבירת ימי חופשה, 13% היו בגין אי-תשלום דמי חגים, 10% בגין אי-תשלום דמי הבראה, 7% בגין אי-הפרשת תשלומי פיצויים, 7% בגין אי-תשלום לקרן השתלמות, 7% בגין אי-הפרשה לפנסיה, 6% בגין אי-תשלום דמי נסיעות, 5% בגין תשלום נמוך משכר המינימום ו-5% בגין אי-תשלום עבור שעות נוספות. מבקר המדינה הדגיש את חשיבות הבדיקות המדגמיות הללו לשמירה על זכויות עובדי הקבלן.
שיעורי השווי הכספי של ההפרות הכספיות העיקריות מסך שווה ההפרות, 2022 (מקור: משכ"ל, בעיבוד משרד מבקר המדינה)
המבקר הוסיף כי במחלקה לאכיפה ולבקרה של זכויות עובדים במשכ"ל מופעל מוקד טלפוני לקבלת תלונות של עובדי קבלן, הפעיל חמישה ימים בשבוע ונותן מענה בארבע שפות – עברית, ערבית, רוסית ואמהרית. ב-2022 התקבלו במוקד 331 תלונות – 91% משומרים ומאבטחים ו-9% מעובדי ניקיון. לדברי המבקר, מספרי הטלפון שפורסמו לדיווח על הפרות למשרד העבודה וליחידת הביקורת של החשב הכללי באוצר אינם פעילים, ולכן לא ניתן להגיש באמצעותם תלונות.
מבקר המדינה בדק באופן פרטני את סוגיית העסקתם של עובדי קבלני השירות בשמירה ובניקיון בחמש רשויות מקומיות: בני ברק, נתניה, עפולה, קריית ים והמועצה האזורית משגב. בבני ברק מועסקים כ-300 עובדי קבלני שירות, בנתניה כ-600, בעפולה כ-186, בקריית ים כ-300 ובמשגב כ-131. המבקר מצא הפרות ברשויות אלו בשווי כולל של 108 אלף שקלים: 403 הפרות בבני ברק בשווי 52.9 אלף שקלים, 612 הפרות בקריית ים בשווי 45.6 אלף שקלים, 44 הפרות בשווי 6,863 שקלים בעיריית נתניה ו-37 הפרות בשווי 1,724 שקלים בעיריית עפולה. השווי הכספי הממוצע להפרה עמד בבני ברק על 563 שקלים, בקריית ים על 491 שקלים, בנתניה על 327 שקלים ובעפולה על 124 שקלים. 18 מתוך 50 העובדים שראיין צוות הביקורת, 36%, לא היו מודעים לכל הזכויות המגיעות להם.
בעיריות בני ברק, נתניה וקריית ים הסתפקו בהצהרת קבלני השירות על תיקון ההפרות, ובדיקת המעקב של בודק השכר העלתה כי חלקן לא תוקנו, בהן 50 מתוך 715 הפרות השכר שהתגלו ב-22 בדיקות שכר שבוצעו בין ינואר 2020 לאוגוסט 2022 בעיריית בני ברק, ועשר מתוך 864 הפרות שכר שהתגלו ב-18 בדיקות שכר בעיריית קריית ים. עיריית עפולה והמועצה האזורית משגב לא עקבו אחר דו"חות ביקורת השכר ולא דאגו שההפרות יתוקנו.
הבדיקה העלתה כי למרות אחריותן לבטיחות עובדי הקבלן המועסקים בחצרותיהן בהתאם לנקבע בפקודת הבטיחות בעבודה ובחוזר המנכ"ל, בעיריות בני ברק ונתניה ובמועצה האזורית משגב לא קיים נוהל פנימי בנוגע למעקב אחר בטיחותם של עובדי קבלני שירות המועסקים בתחומן. בעיריות עפולה וקריית ים קיים נוהל בטיחות לעובדי קבלני שירות, המתבסס על הדינים השונים בתחום הבטיחות. חמש הרשויות המקומיות שנבדקו כללו בחוזי ההתקשרות עם קבלני השירות סעיף המתייחס לבטיחות העובדים. כל הרשויות שנבדקו הפעילו מנגנוני פיקוח ואכיפה על קבלני השירות באמצעות מפקחים אזוריים שבדקו את עמידת הקבלנים במחויבויותיהם, לרבות אספקת ציוד לעובדים, קיום הדרכות ודיווח על אירועי בטיחות. כך עלה גם מסיורים שערך צוות הביקורת בשטח.
המבקר הוסיף כי בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל משרד הפנים מדצמבר 2016, אשר הורה על מנכ"לי הרשויות המקומיות להכין נוהל פנימי פרטני ומחייב בנושא העסקת עובדי קבלן ושמירה על זכויותיהם, בעיריות אלו לא הכינו נוהל פנימי פרטני כנדרש המטמיע את הוראות החקיקה הרלוונטיות בהתאם לאופייה של כל רשות. בעיריות בני ברק ונתניה אף לא הוצבה כנדרש תיבת תלונות במקום בולט, והמבקר תבע מהן להציב תיבות אלו וליידע את עובדי הקבלן על מקום הימצאן.
בהליך של שיתוף ציבור שביצע משרד המבקר ברשויות המקומיות שנבדקו, רוב עובדי הקבלן שרואיינו התלוננו על שכרם והביעו רצון להיות מועסקים ישירות ברשות המקומית. כשליש מהמרואיינים לא היו מודעים לכל הזכויות המגיעות להם, ומעטים מהם קיבלו הסבר על זכויותיהם מהחברה המעסיקה או מהאחראי ברשות המקומית. עם זאת רובם היו שבעי רצון מהיחס מצד הקבלן המעסיק והרשות המקומית מזמינת השירות.
ברשויות המקומיות שנבדקו לא נמצאו מסמכים המתעדים את הנסיבות שהובילו להחלטה על המעבר להעסקה לא-ישירה, ולא נמצאו תחשיבים לבדיקת הכדאיות הכלכלית בהעסקת עובדים באמצעות קבלני שירות. המשמעות לדברי מבקר המדינה היא ש"היעילות הכלכלית של המהלך לא הייתה שיקול בהחלטה על התקשרות עם קבלני השירות". מבקר המדינה תבע מעיריות בני ברק, נתניה, עפולה וקריית ים ומהמועצה האזורית משגב לבחון מחדש את החלטותיהן בנוגע להעסקת עובדים באמצעות קבלני שירות, ולבססן באמצעות הליך סדור ומתועד של בחינת כל השיקולים הרלוונטיים, בהם בדיקת כדאיות כלכלית.
