26% מהמורים לאנגלית, שהם 3,300 מורים, אינם עומדים בדרישות המקצועיות של המקצוע נכון ליוני 2023. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי). בנוסף, על אף העמידה של משרד החינוך ביעד רב-שנתי מהשנים תשע"ח-תש"ף לגיוס 1,000 מורים לאנגלית בשנה, נרשם בשנת תשפ"ג, שנת הלימודים הקודמת, מחסור של 711 מורים לאנגלית, בעיקר באזור המרכז.
ייתכן ונתונים אלה משפיעים על הנתון הבא: 70% מקרב בוגרי 5 יחידות באנגלית לא מקבלים פטור מלימודי אנגלית במוסדות להשכלה גבוהה, ובנוסף רק 4% מקרב בוגרי 4 יחידות באנגלית כן מקבלים את הפטור מלימודי אנגלית במוסדות להשכלה גבוהה.
נתונים אלה הם מ-2022, כאשר מדובר בעלייה מ-2015, אז היו 64% שלא קיבלו פטור. קבלת פטור משמעה שלסטודנט אנגלית ברמה גבוהה מספיק ללימודי תואר ראשון. המשמעות של אי קבלת הפטור היא השתתפות בקורסי השלמה באנגלית של מוסד ההשכלה, כאשר כמות הקורסים תלויה בסיווג רמת האנגלית לפי המבחן לקבלת הפטור. בדו"ח צוין, כי נתונים אלה גורמים למוסדות האקדמיים לחשוש שהמורים מקלים על התלמידים בציוני הבגרות.
ממשרד החינוך נמסר: "נעשו צעדים ראשוניים כדי לצמצם את הפער בין בוגרי מערכת החינוך ובין הכניסה לאקדמיה – תוכנית הלימודים ברצף עד האקדמיה בתיאום עם המל"ג. כמו כן, משרד החינוך בוחן את האפשרות להעלות את הרמה של הבחינה במקצוע אנגלית ב-5 יחידות לימוד (יח"ל)".
רק 27% מהתלמידים הערבים נבחנו ב-5 יחידות באנגלית
על פי הדו"ח, הפערים בידיעת השפה לא עוצרים בין רמת האנגלית בבגרויות לרמת האנגלית במוסדות להשכלה גבוהה, אלא מצויים בין תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי שונה ומחברות שונות, כך לפי נתונים מ-2022. שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל באנגלית בקרב תלמידים מאשכולות 10-7 עומד על 66%, לעומת 26% נבחנים בקרב תלמידים מאשכולות 3-1, כלומר פער של 40%. פער קטן יותר העומד על 10% נמצא בקרב המצטיינים ב-5 יח"ל בגרות באנגלית: 74% מצטיינים בקרב אשכולות 10-7 ו64% מצטיינים בקרב 3-1.
ביחס לעובדה שרבים מהתלמידים באשכולות 3-1 הם ערבים, ותלמידי האשכולות 10-7 הם יהודים, אין הפתעה כי ישנם פערים בין שתי קבוצות אלו. 59% מקרב התלמידים היהודים נבחנו ב-5 יח"ל, לעומת 27% בקרב תלמידים ערבים – פער של 32%.
55% מהתלמידים החרדים לא נבחנו כלל באנגלית
גם בתוך החברות השונות – יהודים וערבים – יש קבוצות עם רמת אנגלית נמוכה במיוחד. כך 55% מקרב התלמידים החרדים לא נבחנו כלל, ורק 11% מכלל הנבחנים נבחנו ב-5 יח"ל ו-12% ב-4 יח"ל אנגלית.
קבוצה ייחודית נוספת היא התלמידים הבדואים, עם נתונים מעט טובים יותר: 23% מקרב התלמידים לא נבחנים, 33% מהם נבחנים ב-3 יח"ל ומספר המצטיינים ב-5 יח"ל הוא נמוך ביחס לקבוצות ערביות אחרות: 30% לעומת 66% בחברה הערבית, ו-49% בקרב החברה הדרוזית.
הדו"ח קושר בין נתונים אלה לצמצום תוכנית 'סולמות', שייעודה הוא הגדלת מספר יחידות הלימוד שתלמידים לומדים, כלומר קידום תלמידים הלומדים 3 יחידות ל-4 יחידות ותלמידים הלומדים 4 יחידות ל-5. בנוסף, שילוב תלמידים שאינם עתידים להיבחן במסלול בגרות של 3 יח"ל.
התוכנית כוללת תוספת של 2,000 שעות שנועדו לחזק מיומנויות למידה, כתיבה והבנת הנקרא בהתמקדות בבחינות הבגרות. בשנת הלימודים תשפ"א – 2020, צומצמו שעות התוכנית ב-75% בקרב תלמידי 5 יח"ל וב-88% בקרב תלמידי 3 ו-4 יח"ל. שנה לאחר מכן, בתשפ"ב, הופעלה התוכנית ב-200 בתי ספר, לעומת 533 בתי ספר בתש"ף.
ממשרד החינוך נמסר: "התוכנית הלאומית הסתיימה ועמה גם תוכנית סולמות. התוכנית מוצעת כתוכנית משרדית בגפ"ן וניתנת לרכישה על ידי בתי הספר. חומרי הלמידה זמינים וחינמיים לכולם בפורטל אנגלית. מטרות התוכנית עוגנו בתוכניות לימודים ובבגרויות המתוקשבות, וכן בספרי הלימוד ובחומרי ההוראה".
המבקר מתניהו אנגלמן ממליץ לשר החינוך בדו"ח: "לגבש תוכנית המשך לתוכנית הלאומית, שתתבסס על הפקת לקחים מקיפה. יש לקבוע לה יעדים לצמצום הפערים בהישגים של אוכלוסיות התלמידים השונות, להקצות את המשאבים הנדרשים ליישומה ולעקוב אחר ביצועה".
