משרד מבקר המדינה הודיע היום (שני) כי המבקר מתניהו אנגלמן וצוותו יקיימו בשבועות הקרובים פגישות עם בכירים בדרג המדיני והביטחוני, כחלק מהליך הביקורת על ליבת הכשלים שהובילו לטבח 7 באוקטובר.
בין המוזמנים לשיחות: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הרמטכ"לים לשעבר הרצי הלוי ואביב כוכבי, ראש השב"כ לשעבר רונן בר, ממלא מקום ראש השב"כ וקצינים בכירים נוספים. הנושאים אשר נבדקים עם גורמים אלו כוללים בין היתר את התנהלות הקבינט המדיני-ביטחוני, הלוחמה הכלכלית בטרור, הגנת הגבול ברצועת עזה, מהלך האירועים של 7.10, תהליכי עבודת המודיעין וסוגיות נוספות העומדת בליבת כשלי 7.10.
לדברי המשרד, הפניות נעשו לאחר חקירות מקיפות של גורמים במערכת המדינית והביטחונית ועיון באלפי מסמכים. אל הפגישות צורפו שאלות מפורטות שהוגדרו ברמת סיווג "סודי ביותר".
הביקורת חודשה לאחר השהיה של 15 חודשים
לטענת משרד מבקר המדינה, ביקורת המדינה על כשלי 7.10 נפתחה בינואר 2024, אך בשל התנגדות הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי וראש השב"כ דאז רונן בר, היא הושהתה בצה"ל ובשב"כ במשך כ־15 חודשים. בתקופה זו התמקדה הביקורת במערכות האזרחיות והמדיניות בלבד. באפריל 2025, עם כניסתו של הרמטכ"ל אייל זמיר לתפקיד, גובש מתווה מוסכם מול צה"ל והשב"כ שקיבל תוקף של פסק דין בבג"ץ. כעת, הביקורת מתנהלת על פי אותו מתווה, הכולל משלוח טיוטות למבוקרים לצורך מתן תגובות.
בעת ההודעה על פתיחת הביקורת הבהיר המבקר אנגלמן כי תוטל אחריות אישית על הגורמים הרלוונטיים בכלל הדרגים, וכי ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית יתואמו מולה גבולות גזרה. חוק מבקר המדינה אף קובע כי עם השלמת דוח ביקורת מיוחד, הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת רשאית למנות ועדת חקירה ממלכתית, כפי שנעשה בעבר במספר מקרים.
המבקר אנגלמן מסר כי: "טבח 7.10 הוא המחדל החמור בתולדות מדינת ישראל. כלל הדרגים נתונים לביקורת – הדרג המדיני, הצבאי והאזרחי. מתקפות של גורמים המבקשים לחמוק מביקורת לא ירתיעו אותנו מלבצע את עבודת ביקורת המדינה באופן המקצועי ביותר".
עוד הדגיש המבקר כי "נדרשת זמינות מלאה, המצאת כל המסמכים הרלוונטיים והתמודדות מקצועית ועניינית עם ממצאי הביקורת. המחויבות שלנו היא אך ורק לאזרחי ישראל הראויים לקבל תשובות על ליבת הכשל שהוביל לטבח. מתקפות של גורמים המבקשים לחמוק מביקורת לא ירתיעו אותנו מלבצע את עבודת ביקורת המדינה באופן המקצועי ביותר. כפי שאמרתי לא אחת – ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית נקבע עימה גבולות גזרה".
יצוין כי לצד המפגשים המתוכננים בנושאי הליבה, נשלחו לראש הממשלה, זה מכבר, שורת טיוטות להתייחסות בנושאים הבאים:
העדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל.
ההגנה על המרחב האזרחי והערים בדרום על רקע אירועי 7.10.23.
הטיפול בחללים אזרחיים באירועי שבעה באוקטובר.
כליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
ההסברה הממשלתית והמערכה על דעת הקהל הבין-לאומית במלחמת חרבות ברזל.
הקליטה והטיפול של משרדי הממשלה באוכלוסייה שפונתה במהלך מלחמת חרבות ברזל.
הקבינט החברתי-כלכלי במהלך מלחמת חרבות ברזל ובתקופה שקדמה לה.
הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך המלחמה.
מערכות תקשוב לתכלול לאומי של מידע וטיפול במפונים לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה.
ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל.
היערכות למצבי חירום במשק האנרגיה בראי מלחמת חרבות ברזל.
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל.
היערכות המדינה לאירוע סייבר ותפקודה במהלך מלחמת חרבות ברזל.
תגובה לעתירת הסנגוריה הצבאית
בהודעת משרד המבקר נמתחה ביקורת חריפה על עתירה שהגישה לאחרונה הסנגוריה הצבאית, אשר לטענת המבקר מתעלמת מפסק הדין שקבע את מתווה הביקורת עם צה"ל והשב"כ. במשרד הגדירו את העתירה כ"מופרכת ושערורייתית", והוסיפו: "אין לנו אלא להאמין שבג"ץ ידחה עתירה זו, ולא ימנע ממשרד מבקר המדינה להמשיך את הביקורת על כל הדרגים, כדי לתת תשובות לאזרחי ישראל על כשלי 7.10".
עוד הוסיף כי "הסנגוריה מתעלמת מפסק הדין שניתן על בסיס מתווה ההסכמות ומהעתירות שנמחקו לבקשת כל הצדדים, לרבות היועצת המשפטית לממשלה, אשר כבר עיכבו את הביקורת במשך 14 חודשים". בנוסף, המבקר הדגיש כי: "מצופה ממי שהצהיר על קבלת אחריות לאחד המחדלים החמורים בתולדות המדינה שלא לנסות לחמוק מביקורת".
