המצב הכלכלי במדינת ישראל בשנים האחרונות, בפרט מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הולך ודוחק. האוברדראפט שלה ממשיך להעמיק ומגיע ל7.6 אחוז מתוצרתו.
מפרסום עולה כי מדינת ישראל נמצאת בגירעון של כ- 146 מיליארד שקל, שהצטבר בשניים עשר החודשים האחרונים. מטעם החשב הכלכלי נמסרה הערכה כי הגירעון הלאומי ימשיך להעמיק עד לשליש השלישי של המשנה ורק לאחריו יחל להצטמצם. עם זאת, הדגיש האגף כי הערכה זו תושפע על פי ההתפתחויות הביטחוניות. תשעת חודשי המלחמה הסתכמו עד כה בכ-80 מיליארד שקל.
על פי נתוני אגף החשב הכלכלי במשרד האוצר, אשר התפרסמו היום (שני), נמצא כי הגרעון המצטבר של מדינת ישרל ב12 החודשים האחרונים, העמיק עם סיומו של חודש יוני ב-0.4% ועומד כעת על 7.6 אחוזים מהתוצר כאשר רק בחודש מרץ האחרון, יעד הגירעון המצטבר שנקבע על ידי הממשלה, עמד על כ-6.6% לשנת 2024.
בהשוואה לחודש יוני אשתקד אשר בסיומו עמד הגירעון על כ-6.4 מיליארד, עמד הגירעון הכלכלי בשנה זו על כ-14.6מיליארד שקל. כמו כן, הגירעון המצטבר ל-12 החודשים האחרונים עומד על 146 מיליארד שקל. משמעות הדבר היא שמדינת ישראל תמצא בחובות בין לאומיים ומתוך כך, תאלץ לשלם יותר ריביות. על פי תחזיות של העוסקים בתחום, הגירעון המצטבר של שנת 2024, עלול להגיע בסיומה לשיעור גבוה יותר מהתוצר. לפיכך, מסרו לאחרונה, סוכנויות דירוג האשראי השונות, הערכות עדכניות לגירעון הישראלי השנתי, העומד כעת על שמונה אחוזים.
כאמור, לדברי אגף החשב הכלכלי של משרד האוצר "הגידול בגירעון צפוי להימשך עד לסוף הרבעון השלישי של השנה ולאחר מכן צפויה מגמת ירידה בגירעון בהינתן תרחיש הייחוס המרכזי". כלומר, תרחיש זה עומד בעיניו, רק על פי ההערכה כי הלחימה העצימה ברצועת עזה תדעך, כמו גם שהלחימה בחזית הצפונית לא תגבר.
בנקודה זו, יש לבחון גם את הצד החיובי בהערכות אגף החשב הכלכלי, שכן מראה על הכנסות יציבות יחסית במשק. כך לפי הנתונים, עולה כי בחודש יוני האחרון, הכנסות המדינה עלו בכ- 11.7% ועומדות על כ-36.6 מיליארד שקל, ביחס לחודש יוני, אשתקד. חשוב לציין שכ-35.3 מיליארד שקל מסכום זה, הופקד לקופת המדינה ממיסים. משרד האוצר התייחס לנתונים אלו וטען כי הכנסות אלו מלמדות על מגמת גידול עקבית, שכן עומדות על 236 מיליארד שקל במחצית השנה הנוכחית, לעומת 230.4 מיליארד במחצית השנה הקודמת.
נתונים נוספים אשר מדווחים על ידי רשות המיסים, חושפים כי עיקר עליות גביית המיסים נעשתה במיסים עקיפים כגון מע"מ ולא ממיסי מס הכנסה, המוגדרים מיסים ישירים. הגבייה ממיסים אלו ביחס לשנה הקודמת, עלו בכ-11 אחוזים, זאת לעומת המיסים הישירים אשר עלו בכ-5 אחוזים בלבד, ביחד לשנת 2023.
על פי פרסום משרד האוצר, נמצא כי מיסים עקיפים אלו, פוגעים בעיקר בשכבות החלשות, דבר המוביל לעליית מע"מ נוספת וללופ שאינו נגמר. מנגד, בצידו השני של הציר, ההוצאות הממשלה ממשיכות להיות גבוהות ומראות על זינוק של 31 אחוזים מיוני בשנה שעברה. עד כה עומדת ממשלת ישראל על זינוק מצטבר בהוצאות של כ-300 מיליארד שקל, כ-34 אחוזים לעומת מחציתה הראשונה של שנה שעברה.
