מה עומד מאחורי התפנית כלפי ישראל של ראש ממשלת בריטניה

כבר שנה וחצי שבריטניה היא מעוז של פעילות אנטי-ישראלית באירופה. ההפגנות הגדולות ביותר ביבשת, כאלו שגייסו מאות אלפי בני אדם, התרחשו ברחובות לונדון אחרי התקפת הטרור של ה־7 באוקטובר 2023. הן כללו הזדהות פומבית עם חמאס וחיזבאללה, וקריאות להשמדת מדינת ישראל, החוסות בצל חופש הביטוי הבריטי.

● כותרות העיתונים | מערכת הלייזר הישראלית בדרך לבצע ניסויים גם בים
● המדינה שהעלתה את גיל הפרישה לגמלאות ל-70

הפעילות התבטאה גם בלחץ בלתי־פוסק על הממשלה להפסיק לספק נשק לישראל. לא במקרה ה"בי־בי־סי" נאלץ להתנצל על שורת דיווחים על פעילות ישראלית בעזה, כלי תקשורת בריטיים הפכו לבמות הגלובליות העיקריות של הביקורת על ישראל. הקשרים עם האוניברסיטאות הבריטיות מקרטעים, תנועת ה־BDS מבוססת היטב וארגוני צדקה מוסלמים מגייסים מיליונים בעבור הפלסטינים בעזה ובשטחים.

מול דעת הקהל העוינת, ראש הממשלה הבריטי קיר סטארמר ניסה מאז שהקים את הממשלה לפני כשנה לפסוע על הקו העדין שבין ביקורת לתמיכה בישראל.

מטוסי קרב בריטיים לקחו חלק בהגנה אווירית על ישראל מפני איומים איראניים, הממשלה בלונדון המשיכה לספק נשק והקפיאה "רק" 30 מתוך כ־300 רשיונות יצוא ביטחוניים ובריטניה שבה והבהירה כי חמאס צריך לשחרר את החטופים ולוותר על השלטון בעזה. סטארמר שילם מחיר פוליטי כבד בתוך מפלגת הלייבור ובציבור "שלו" על כל מה שנראה כסימני תמיכה בישראל.

בשבוע האחרון נראה כי הבריטים הפסיקו לנסות לפעול בעדינות. הצהרה יוצאת דופן בחריפותה, בתיאום עם צרפת ובריטניה, יצאה מדאונינג 10 ובה דורש סטארמר מממשלת ישראל להפסיק מיידית את המבצע הצבאי בעזה ולאפשר העברת סיוע הומניטרי לאוכלוסייה.

סטארמר יורד בסקרים

שר החוץ דייוויד לאמי נשלח לפרלמנט באמצע השבוע לנסות ולהרגיע את הביקורת הרבה שנשמעה בו בשבועות האחרונים, באמצעות הודעה על הפסקת השיחות על הסכם סחר חופשי חדש עם ישראל.

הממשלה הבריטית גם הודיעה כי היא שוקלת סנקציות על "שרים קיצוניים" כמו סמוטריץ', וסטארמר אמר בראיון בסוף השבוע כי המצב בעזה הוא "בלתי נסבל באופן קיצוני". שגרירת ישראל בלונדון הוזמנה לשיחת בירור.

לפי פרשנים ומומחים ליחסי בריטניה־ישראל, הרקע לצעדים הבריטיים – הבולטים בשל החשיבות של מי שהיתה עד לאחרונה בעלת־ברית אסטרטגית – הוא שילוב של המצב המידרדר בעזה יחד עם שיקולי פוליטיקה פנימית. "יש המון דיווחים על הרעבת ילדים ברצועה ועל המצב הקשה בעזה בתקשורת הבריטית בשבועות האחרונים", אמר גורם ישראלי הבקיא ביחסים, "וזה משפיע משמעותית על הממשלה".

סקר של חברת YouGov שהתפרסם בשבוע שעבר העלה, כי 41% מהציבור בבריטניה דורשים שהמדיניות כלפי ישראל תהיה "ביקורתית יותר ממה שהיתה עד כה". רק 12% תמכו במדיניות חיובית יותר מהקיימת.

בנוסף, יש שיקולים פנים־בריטיים. "הממשלה של סיר קיר כבר נמצאת בלחץ פנימי מתמשך בגלל הרטוריקה החריפה בנושא הגירה, רווחה ותשלומי חימום בחורף… ובשל העובדה כי 'לא נקטה די פעולות' נגד ישראל", כתב ה"אינדפנדנט" מהשמאל. "לממשלה הנוכחית לא היתה ברירה אלא לשלוח את שר החוץ לפרלמנט, כדי להרגיע את כעס חברי המפלגה".

סטארמר נמצא גם במצב קשה בסקרים, עם דעיכה מתמשכת של 33% ביחס לתמיכה בבחירות שהתקיימו ביולי 2024. הוא מקבל 22% תמיכה מהציבור, לפי הסקרים האחרונים.

הלייבור גם איבדו מושבים לנציגים ששמו את עזה והמאבק הפרו־פלסטיני כפריט היחיד במצע הבחירות שלהם. מרידות פנימיות בנושא, חקירות פומביות והאשמות באספקת נשק לישראל, ולחץ בלתי פוסק מצד התקשורת במדינה מציבים את מפלגת המרכז־שמאל במצב אלקטורלי קשה, ובנוסף חלק מחברי המפלגה ונציגיה הם מוסלמים האוהדים את המאבק הפלסטיני.

"אין נושא חם יותר בפוליטיקה הבריטית מאשר המלחמה בעזה. הדבר עומד בראש סדר היום באופן עקבי", אומר ל"גלובס" גורם שהיה בקשר עם פוליטיקאים בכירים בממלכה.

יכירו במדינה פלסטינית?

המדיניות הנוכחית עשויה להימשך לעבר מה שנראה כמו רמיזות להכרה במדינה פלסטינית בחודש הבא, בכנס שיוזמות צרפת וסעודיה במשותף, ושיתקיים בניו יורק. ההצהרה המשותפת מדברת על כך כי המדינות "מחויבות" להכיר במדינה פלסטינית כדרך לקדם את פתרון שתי המדינות.

מהלך כזה מצד בריטניה, על הרקע ההיסטורי שלו בתור המדינה האחרונה ששלטה מכוח מנדט בינלאומי באזור, יכול להיות הישג תדמיתי לפלסטינים.

המדיניות בולטת במיוחד משום שסטארמר ניסה להציג את מפלגת הלייבור תחת הנהגתו כ"דף חלק" מבחינת אנטישמיות, אחרי שראש המפלגה לשעבר ג'רמי קורבין – אחד הגורמים הבולטים בקמפיין האנטי־ישראלי בממלכה – הוגדר בבירור פנימי כבעל עמדות אנטישמיות.

הוא ניצל את העובדה כי הוא נשוי ליהודיה וכי ילדיו מקבלים חינוך יהודי כדי להבטיח כי הלייבור יתמכו בישראל, גם אחרי ה־7 באוקטובר, בניגוד למפלגה תחת קורבין. בפועל, אומרים גורמים ישראלים, היה מדובר בהבטחות שווא.

"מיד אחרי מינויו הוא חידש את הסיוע לאונר"א, משך את ההתנגדות שהממשלה השמרנית הגישה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בעניין צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט וביטל יוזמה להוציא את ה־BDS בבריטניה מחוץ לחוק", אמר הגורם לגלובס. "אין פה שינוי מדיניות, אלא המשך שלה. מפלגת הלייבור לא אוהבת את ישראל, והדבר משתקף בפעולות הממשלה הבריטית".