יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ומוביל הטבח ב-7 באוקטובר, חוסל היום (חמישי) בהיתקלות עם כוח צה"ל בדרום הרצועה. לוחמי צה"ל חיסלו שלושה מחבלים בהיתקלות אקראית כשעסקו בטיהור שטח ברפיח. הלוחמים זיהו שלושה מחבלים במבנה, גרמו לקריסתו, וסינוואר ושני מחבלים נוספים נקברו תחת ההריסות. בהודעה משותפת של צה"ל ושב"כ דווח כי לא נמצאו סימנים להיותם של חטופים באזור.
סינוואר בן ה-61 הפך ליעד מרכזי של כוחות הביטחון מאז יזם את מתקפת 7 באוקטובר ופיקד עליה. הוא הצליח לשרוד שנה של מצוד באמצעות רשת המנהרות הענפה שבנה חמאס ברחבי הרצועה. בין היתר דווח כי כדי למנוע פגיעה בו הוא שמר על חטופים בקרבתו, ונמנע משימוש באמצעים אלקטרוניים כדי להסתיר את מקומות המחבוא שלו.
בעבר דווח כמה פעמים שהוא "מנותק קשר", ועלו תהיות רבות באשר לגורלו. לאחרונה אף נטען כי ייתכן שנהרג באחת מתקיפות חיל האוויר, ובדיון בחודש שעבר בהשתתפות הרמטכ"ל הרצי הלוי אף נצפתה תמונתו לצד סימן שאלה, אולם בשבוע שעבר דווח כי יצר קשר עם קטאר אחרי "הפסקה ארוכה". כעת החשבון עם רב-המרצחים נסגר סופית.
סינוואר עומד בראש חמאס עזה מאז פברואר 2017, ובראש הלשכה המדינית של חמאס כחודשיים, מאז נבחר לרשת את מקומו של איסמעיל הנייה שחוסל בטהראן.
סינוואר נולד בח'אן יונס ב-1962. מקור משפחתו מאל-מג'דל – עיירה פלסטינית שעל חורבותיה הוקמה אשקלון. לאחר סיום בית הספר לבנים בח'אן יונס, למד באוניברסיטה האסלאמית בעזה, וקיבל תואר ראשון בלימודים ערביים.
סינוואר נעצר בישראל לראשונה ב-1982, בזמן לימודיו, בשל פעילותו הסטודנטיאלית האסלאמית. בתחילה הוא הושם במעצר מנהלי למשך 4 חודשים, ושבוע לאחר שחרורו נעצר שוב למשך שישה חודשים. בכלא התיידד עם פעילים פלסטינים אחרים והחליט להקדיש את עצמו לסוגייה הפלסטינית".
אחרי סדרת פגישות עם אחמד יאסין ב-1985-1984 הקים ביחד עם רווחי מושתהא מנגנון לאיתור פלסטינים משתפי פעולה עם ישראל ברצועת עזה. ב-1985 נעצר שוב ונשפט לתקופת מאסר של שמונה חודשים. הייתה זו הפעם השלישית שנכלא בישראל והוא רק בן 23.
סינוואר היה ממייסדי חמאס ב-1987. בינואר 1988 נעצר בפעם הרביעית וכעבור כמה חודשים הורשע ברצח אכזרי של ארבעה פלסטינים שחשד בהם כי שיתפו פעולה עם ישראל, ונידון לחמישה מאסרי עולם. בכלא כונה 'הקצב מח'אן יונס'. בהמשך אף הוארכה תקופת המאסר ב-25 שנים נוספות, לאחר שתכנן בין כותלי הכלא חטיפת חיילים לצורכי מיקוח.
במאסרו למד עברית שוטפת ואף התראיין בעברית בטלוויזיה הישראלית. ב-2008, בעת שהייתו בכלא בישראל, עבר ניתוח להסרת גידול סרטני במוחו. בכלא היה ידוע כאסיר בעל עוצמה והשפעה על שאר האסירים, המסוגל להתייחס באלימות קשה למתנגדים וליריבים בתוך חמאס. עם זאת, היה ידוע גם כמי שמסוגל לרקום קשרים חיוניים עם אנשי הביטחון הישראלי.
סינוואר הועבר בין לפחות ארבעה בתי כלא בישראל, בהם בית הסוהר שקמה, בית המעצר הדרים, כלא נפחא וכלא רמלה. הוא ניסה לברוח מהכלא פעמיים, בפעם הראשונה בבית הסוהר שקמה (שם חפר חור דרך הקיר של תאו), ובפעם השנייה בכלא רמלה (שם חתך סורגים בחלונו).
ב-2011 שוחרר בעסקת שליט ונחשב לבכיר המשוחררים בהסכם שבו שוחררו יותר מאלף מחבלים. קרבתו לאחיו מוחמד סינוואר, שהיה מעורב בחטיפת גלעד שליט, הקנתה לו מעמד בארגון העסקה ובמשא ומתן לגבי מספר האסירים שישוחררו בה. עסקת שליט העלתה את קרנו בקרב אנשי הארגון.
בנובמבר 2012, בזמן מבצע עמוד ענן, נפגש סינוואר בטהראן עם מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, במטרה להדק את קשרי הזרוע הצבאית של חמאס עם משמרות המהפכה של איראן.
בפברואר 2017 נבחר בבחירות פנימיות למנהיג חמאס ברצועת עזה והחליף את אסמאעיל הנייה. במרץ 2018 הוביל את העימותים בגבול עם ישראל ואף השתתף בהם בעצמו. עליית השפעתו סימנה את חזרת המוקד של תנועת חמאס לעזה, שבה צמחה, על חשבון חמאס חו"ל בהנהגת ח'אלד משעל, אסמאעיל הנייה ומוסא אבו מרזוק.
באוקטבר 2018 התראיין לעיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי והראיון עימו פורסם ב"ידיעות אחרונות". בראיון אמר: "מלחמה חדשה היא לא האינטרס של אף אחד. בוודאי לא האינטרס שלנו. למי יש רצון להתעמת עם ארבע רוגטקות מול מעצמה גרעינית? אני לא אומר שלא אלחם יותר. אני אומר שאני לא רוצה עוד מלחמות. אני רוצה את סוף המצור".
בבחירות הפנימיות לראשות ממשל חמאס בעזה, שהתקיימו ב-9 במרץ 2021, סינוואר נבחר שוב לקדנציה נוספת של ארבע שנים. בתחילה ניצח אותו ניזאר עוודאללה בסיבוב הראשון בפער של שבעה קולות בלבד. בסופו של דבר נערכו סבבים נוספים ורק בסבב הרביעי ניצח את עוודאללה.
פרשני חמאס מתארים את סינווואר כסאדיסט הנהנה לראות בני אדם סובלים. בתחילת המלחמה נפגש סינוואר עם החטופים כפי שנחשף לראשונה ב'דבר'.
