כמה זה עולה? כשמנסים לברר עם גורמים המעורים בפרטים על העלות הצפוייה למשלם המסים הישראלי של החלת ריבונות ברצועת עזה, תפיסת השטח ושליטה בו, מקבלים תשובות די מבולבלות.
״לא סתם הרמטכ״ל רוצה הוראות ברורות״, אומר ל״ישראל היום״ ראם עמינח, מי שכיהן כיועץ הכלכלי הראשי של הרמטכ״ל (למעשה, זהו שר האוצר של הצבא) ואחד המומחים הגדולים בישראל (וכנראה בעולם) לכלכלה צבאית. ״יש חשיבות מכרעת למה שאתה מגדיר כמשימה לצבא. כל משימה משנה באופן דרמטי את התיקצוב ואת העלויות״. הוא מוסיף.
בקרב גורמים שנמצאים בלב תהליכי קבלת ההחלטות, התשובה דומה, שלא לומר זהה. ״הנושא מצוי בדיונים בקבינט, השאלה היא רחבה מאוד ותלויה לפתחו של הדרג הפוליטי. לא בטוח שהוא יודע עד הסוף מה המשמעות של הדברים״, אמר ל״ישראל היום״ גורם בכיר שמעורה בפרטים.
ניכנס למספרים
על פי ההערכות הראשונות, בין העלויות נמצאת דהירה של הצבא לכל חלקי עזה שבהם אין שליטה נכון לרגע זה, בעיקר בשל החשש להימצאות חטופים באזור. מה שיעלה, על פי ההערכות, בין עשרה ל-20 מיליארד שקלים.
ולמרות המספרים האסטרונומיים, הנקודה החשובה היא מה קורה מהרגע שהטנקים נעצרים. כאן אנחנו מדברים על תפיסת השטח, טיהור שלו והתחלת הטיפול באוכלוסיה.
״אנחנו מדברים על עלויות בלתי נתפסות״, אומר עמינח. ״צריך לשים לב למה שקורה היום עם הלחץ הבינלאומי על ישראל, ולהכפיל את הלחץ הזה פי חמישה לפחות. כדי למתן את הלחץ, צריך לטפל באוכלוסיה בעזה, כאשר אף גורם בינלאומי לא יקח חלק במימון של התהליך הזה. לפחות, לא כל עוד מצבנו נראה כמו שהוא נראה״.
הנחת העבודה היא ששליטה מלאה בכל רצועת עזה והתחלה של שיקום שלה, גם אם לא באופן מלא, אלא רק לקיחת אחריות על האוכלוסיה, תעלה באופן חד פעמי 100 מיליארד שקלים. מדובר על ריכוז פסולת, התחלת בניה של מתחמים ראויים למגורי אדם, בניה של תשתיות ביוב, מים וחשמל בסיסיים, וען מרכזים רפואיים.
על פי ההערכות, העלות השוטפת של החזקה מלאה של רצועת עזה תהיה בסדר גודל של 60 עד 130 מיליארד שקלים. כאן מדברים על לקיחת אחריות על מערכת החינוך ברצועה, אם כי לא באופן מלא, אלא רק כזה שיניח את הדעת הבינלאומית.
בנוסף, מדובר בהכנסה של מזון בהיקפים מלאים וכמובן החזקה של אוגדות סדירות והחלפתן על ידי חיילי מילואים מפעם לפעם. נציין כי מטרת העל תהיה עלויות כבדות של הצבא כדי לשמור על הסדר והביטחון של החיילים שיימצאו בתוך תוואי השטח שיוחזקו על ידי ישראל.
ומה לגבי שיקום הלוחמים?
ראם עמינח מעלה נקודה משמעותית נוספת שקשה מאוד להכניס אותה לחשבון אבל היא קריטית למערכת הביטחון: עלות אגף השיקום והמשפחות במשרד הביטחון. מדובר על תשלומים למשפחות חללים, תשלומים על שיקום פצועים ותגמולים שוטפים לנכי צה״ל המוכרים, שמספרם הולך וגדל.
פעילות כוחות חטיבת גבעתי בלב ג'באליה (ארכיון) // דובר צה"ל
כאן מדובר על עלות של אגף השיקום והמשפחות בהיקף בלתי נתפס של 120 מיליארד שקלים להיום. כלומר, למשרד הביטחון, נכון לרגע זה, יש התחייבות בהיקף כספי של 120 מיליארד שקלים לאגף השיקום.
נציין כי מדובר בכסף שיועבר למשפחות החללים ונכי צה״ל. המספרים האלה לא יפחתו עם כניסה מלאה לרצועת עזה ושליטה מלאה בתוואי השטח המדוברים.
בנוסף, צריך לסייג את הדברים שכן נושא הגדרת המשימה היא נושא קריטי. אם לשיטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר זה אומר בניה מחדש של ישובים ישראלים ברצועת עזה, צריך להכניס לחישוב את עלויות הבניה ועלויות האבטחה, וכמובן עלויות של תיחזוק אוכלוסיה אזרחית בשטח. מה שלא הובא בחשבון בעת חישוב העלויות, נכון לרגע זה.
