מחקר עולמי חדש חשף כי צריכת מזון אולטרה-מעובד קשורה לעלייה במקרי מוות מוקדמים ברחבי העולם, כאשר עד אחד מכל שבעה מקרי מוות מוקדמים בחלק מהמדינות קשורים למוצרים אלה.
המחקר, שנערך על ידי מדענים מקרן אוסוולדו קרוז, אוניברסיטת סאו פאולו והאוניברסיטה האוטונומית של צ'ילה, הוא הראשון שמעריך את הנטל הכולל של מקרי מוות מוקדמים הקשורים למזון אולטרה-מעובד במספר מדינות.
על פי המחקר, שניתח נתונים משמונה מדינות – אוסטרליה, ברזיל, קנדה, צ'ילה, קולומביה, מקסיקו, בריטניה וארצות הברית – מזון אולטרה-מעובד יכול להיות אחראי לכ-14% ממקרי המוות המוקדמים במדינות עם שיעורי צריכה גבוהים.
בארצות הברית, צריכת מזון אולטרה-מעובד נקשרה ל-13.7% ממקרי המוות המוקדמים, שווה ערך לכ-124,000 מקרי מוות שניתן היה למנוע בשנה. באופן דומה, בבריטניה, 13.8% ממקרי המוות המוקדמים יוחסו למזונות אלה, בסך הכל כ-17,000 מקרי מוות בשנת 2018.
מזונות אולטרה-מעובדים כוללים מוצרים המכילים מעט מרכיבים שלמים ועוברים עיבוד כבד עם תוספים סינתטיים לשיפור הטעם וחיי המדף. פריטים אלה כוללים לעתים קרובות משקאות קלים, חטיפים, ארוחות מוכנות לאכילה, בשרים מעובדים, לחמים המיוצרים בייצור המוני, משקאות ממותקים בסוכר, גלידות, המבורגרים, נקניקיות, חטיפי תפוחי אדמה, דגני בוקר, מאפים ואפילו תרכובות מזון לתינוקות.
החוקר המוביל אדוארדו אוגוסטו פרננדס נילסון הדגיש כי מזונות אולטרה-מעובדים מזיקים לא רק בגלל תכולת השומן, המלח והסוכר הגבוהה שלהם, אלא גם בשל "השינויים במזון במהלך העיבוד התעשייתי והשימוש במרכיבים מלאכותיים, כולל צבעי מאכל, טעמים וממתיקים מלאכותיים, חומרים מתחלבים, ותוספים רבים אחרים ועזרי עיבוד".
"ראשית, אמדנו קשר לינארי בין חלקם של מזונות אולטרה-מעובדים בתזונה לבין תמותה מכל הסיבות, כך שכל עלייה של 10% בחלקם של מזונות אולטרה-מעובדים בתזונה מגדילה את הסיכון למוות מכל הסיבות ב-3%", אמר נילסון.
המחקר מצא כי צריכת מזונות אולטרה-מעובדים עלתה בהתמדה בעשורים האחרונים, ומהווה כעת 50% מהתזונה במדינות כמו ארה"ב ובריטניה. בארה"ב, מזונות אולטרה-מעובדים היוו 54.5% מצריכת הקלוריות היומית בקרב מבוגרים בגילאי 30 עד 69 שנים, בעוד שבבריטניה, המספר הגיע ל-53.4% מהקלוריות היומיות.
לעומת זאת, מדינות כמו קולומביה, ברזיל וצ'ילה הראו שיעורי צריכה נמוכים יותר של מזונות אולטרה-מעובדים, עם אחוזי צריכת אנרגיה יומית הנעים בין 15% ל-22.8%. עם זאת, החוקרים הזהירו כי הצריכה עולה במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, מה שעלול להוביל לנטל בריאותי עולמי גובר בעתיד.
בקולומביה, למשל, ניתן היה למנוע 2,813 מקרי מוות מוקדמים, בעוד שבברזיל המספר היה 25,296, ובצ'ילה 1,874.
מחקרים קשרו מזונות מעובדים מאוד לסיכון מוגבר לכ-32 מחלות שונות, כולל סרטן, השמנת יתר, סוכרת, מחלות לב, הפרעות חרדה, דיכאון, ליקויים קוגניטיביים ושבץ.ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine, מצביעים על הצורך של ממשלות לבחון מחדש את מדיניות המזון הציבורית ולעדכן המלצות תזונתיות. החוקרים תומכים בהפחתת צריכת מזון אולטרה-מעובד וקידום דפוסי תזונה המבוססים על מזון טרי, מקומי ומעובד מינימלית.
"מקרי מוות מוקדמים המיוחסים לצריכת מזון אולטרה-מעובד עולים משמעותית בהתאם לחלקם בסך צריכת האנרגיה של הפרט", קבעו החוקרים. הם ממליצים ליישם מדיניות בריאות ציבורית להפחתת צריכת מזון אולטרה-מעובד, כולל סימון מזון טוב יותר והגבלות על פרסום.
עם זאת, מומחים מסוימים מטילים ספק האם הקשר בין מזון אולטרה-מעובד ובעיות בריאות נובע מעיבוד המזון או מהעובדה שאנשים בוחרים בתזונה עשירה בשומן, סוכר ומלח במקום אפשרויות מזינות יותר.
נריס אסטבורי, פרופסור-חבר לתזונה והשמנה באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, ציינה כי המחקר לא יכול היה לקבוע אם מקרי המוות "נגרמו מצריכת מזון אולטרה-מעובד".
שרה גאלו, סגנית נשיא בכירה למדיניות מוצרים באיגוד המותגים לצרכנות, מתחה ביקורת על המחקר באומרה, כי "זו עוד דוגמה למחקר מטעה, שבסופו של דבר יוביל לבלבול צרכנים. כרגע, אין הסכמה מדעית על ההגדרה של מזון אולטרה-מעובד".
"דמוניזציה של מוצרי מזון ומשקאות נוחים וזמינים עלולה להגביל גישה ולגרום להימנעות ממזונות עשירים בחומרים מזינים, מה שיוביל לירידה באיכות התזונה, עלייה בסיכון למחלות הנישאות במזון והחמרת פערי בריאות", הוסיפה.
למרות הביקורות, החוקרים עומדים על כך שממצאיהם תומכים בתרומה של צריכת מזון אולטרה-מעובד לנטל המחלות במדינות רבות. "יש לכלול את הפחתתו בהמלצות הנחיות התזונה הלאומיות ולהתייחס אליה במדיניות ציבורית", נכתב במחקר.
