מחקר גנטי חדשני שנערך על אוכלוסיות עתיקות הצליח לשפוך אור על אחת התעלומות המרתקות בהיסטוריה האירופית: מקור השפות הקלטיות והתפשטותן ברחבי היבשת. צוות בינלאומי של גנטיקאים וארכיאולוגים, אשר בחן נתונים גנטיים מיותר מ-750 פרטים עתיקים, הציע פרספקטיבה חדשה שמאתגרת תיאוריות מסורתיות ומקשרת את התפשטות השפות הללו להגירת קבוצות שונות ממרכז אירופה בתקופות הברונזה והברזל.
כיום, השפות הקלטיות כמו אירית, גאלית סקוטית, וולשית וברטונית שרדו רק באזורים המערביים ביותר של אירופה. אולם בעבר הרחוק, שפות אלה שלטו בשטחים עצומים – מחצי האי האיברי במערב ועד אנטוליה במזרח. השאלה המרכזית שהעסיקה חוקרים במשך שנים רבות היא: מהיכן ובאיזה אופן התפשטו שפות אלה ברחבי היבשת?
עד כה, הועלו שלוש תיאוריות מרכזיות להסברת התפשטות השפות הקלטיות. האחת טענה כי מקורן לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי, בהתאם להתפשטות תרבות הפעמון בתקופת הברונזה המוקדמת. השנייה הציעה שמקורן באזורים כמו צרפת, חצי האי האיברי או צפון איטליה. אך המחקר החדש מחזק את התיאוריה השלישית, הגורסת כי השפות הקלטיות התפשטו ממרכז אירופה בתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל, בקשר הדוק לתרבויות אורנפילד, הלשטאט ולה טן.
ממצאי המחקר, המבוססים על ניתוח דגימות DNA מאתרים מפתח בצרפת, גרמניה, אוסטריה ואיי בריטניה, מצביעים על השפעה גנטית משמעותית של תרבות אורנפילד במערב אירופה החל מלפני כ-3,200 שנה. האוכלוסייה הקשורה לתת-קבוצת קנוביז מאגן הקרפטים התפשטה מערבה, כשהיא מגיעה לבריטניה לפני 2,800 שנים ולחצי האי האיברי לפני כ-2,500 שנים. תוצאות אלה מחזקות את ההשערה שהשפות הקלטיות צמחו והתפשטו ממרכז אירופה, ולא נולדו לאורך חופי האטלנטי או בדרום-מערב אירופה כפי שהוצע בעבר.
ניתוח המורשת הגנטית חושף דפוס ברור של הגירות משמעותיות במהלך תקופת הברונזה ותחילת תקופת הברזל. באנגליה, למשל, הנתונים מראים מעבר גנטי בשתי נקודות זמן מכריעות: הראשונה עם הגעת אוכלוסיות הקשורות לתרבות הפעמון לפני כ-4,500 שנים, והשנייה עם התפשטות עמי אורנפילד והלשטאט בין 3,200 ל-2,800 שנים לפני זמננו.
בצרפת וברפובליקה הצ'כית, נמצאה נוכחות של מוצא גנטי מדרום-מזרח אירופה, בעיקר מהונגריה וסרביה, דבר המעיד על קשרים והשפעות מאוכלוסיות בבלקן. בנוסף, הגידול באחוז הגנים מאוכלוסיות אנטוליות בתקופת הברזל מצביע על מערכת יחסים מורכבת שתרמה לעיצוב המפה הלשונית של אירופה בתקופה זו.
המסקנה העיקרית של המחקר מצביעה על קשר הדוק בין התפשטות תרבות אורנפילד לבין התפשטות השפות הקלטיות. ממצא זה תומך בתיאוריה כי שפות אלו נפוצו יחד עם הגירת אוכלוסיות ממרכז אירופה מערבה. כמו כן, המחקר מאתגר את הרעיון שהשפות הקלטיות התפשטו במקביל לתרבות הפעמון בתקופת הברונזה המוקדמת. למרות שלתרבות זו הייתה השפעה משמעותית על המבנה הגנטי של מערב אירופה, הנתונים החדשים מרמזים כי השפות הקלטיות התפשטו בשלב מאוחר יותר, יחד עם תרבות אורנפילד.
המחקר מדגיש את החשיבות בהמשך חקירת ההיסטוריה של השפות הקלטיות באמצעות ניתוח גנטי של אוכלוסיות עתיקות. ככל שיותר דגימות DNA מתקופות ואזורים שונים יעברו ניתוח, כך תתבהר ותשתכלל התמונה של האבולוציה הלשונית באירופה. מחקר זה, שפורסם על ידי Hugh McColl, Guus Kroonen ועמיתיהם בכתב העת bioRxiv, מהווה פריצת דרך בהבנת הדינמיקה המורכבת של התפשטות שפות ותרבויות באירופה העתיקה.
