הסיכון לדמנציה יכול לעלות עם הגיל אם אדם לא מקבל מספיק שינה בגלים איטיים. על פי מחקר משנת 2023 שפורסם על ידי Science Alert ב-JAMA Neurology, אנשים מעל גיל 60 נמצאים בסיכון גבוה ב-27% לפתח דמנציה, אם הם מאבדים רק 1% משנתם העמוקה מדי שנה.
שינה בגלים איטיים היא השלב השלישי במחזור השינה האנושי בן 90 הדקות, ונמשך כ-20 עד 40 דקות. זהו השלב הכי רגוע, שבו גלי המוח מואטים, קצב הלב מאט ולחץ הדם יורד.
שינה עמוקה מחזקת את השרירים, העצמות ומערכת החיסון, ומכינה את המוח לקלוט מידע נוסף. מחקר נוסף שנערך לאחרונה מצא כי אנשים עם שינויים במוח הקשורים למחלת אלצהיימר הציגו ביצועים טובים יותר במבחני זיכרון, כאשר קיבלו יותר שינה בגלים איטיים.
"שינה איטית, או שינה עמוקה, תומכת במוח המזדקן במובנים רבים", אומר חוקר המוח מתיו באס מאוניברסיטת מונאש באוסטרליה. "בנוסף, שינה מקדמת את סילוק הפסולת המטבולית מהמוח, כולל הקלה על סילוק חלבונים שמצטברים במחלת אלצהיימר".
פרופסור באס המשיך ואמר כי צוות המחקר "עדיין לא היה בטוח לגבי תפקידה של שנת גלים איטיים בהתפתחות דמנציה. עם זאת, הממצאים מצביעים על כך שאובדן שנת גלים איטיים יכול להיות גורם סיכון שניתן לשנות לדמנציה".
באס ועמיתיו מאוסטרליה, קנדה וארצות הברית בחנו 346 משתתפים במחקר הלב של פרמינגהם, אשר השלימו שני מחקרי שינה במהלך הלילה בין השנים 1995 ו-1998 ובין 2001 ו-2003, עם ממוצע של חמש שנים בין תקופות המחקר. קבוצת מחקר קהילתית זו לא סבלה מהיסטוריה של דמנציה בזמן המחקר בין השנים 2001-2003, והיא הייתה מעל גיל 60 בשנת 2020. דבר זה סיפק לחוקרים הזדמנות לבחון את הקשר בין שני גורמים לאורך זמן על ידי השוואת מערכי נתונים משני מחקרי פוליסומנוגרפיה מעמיקים ולאחר מכן ניטור דמנציה בקרב המשתתפים עד 2018.
במהלך תקופת המעקב בת 17 השנים, נרשמו 52 מקרים של דמנציה בקרב המשתתפים. רמות השינה בגלים איטיים שתועדו במחקרי השינה של המשתתפים נבדקו גם הן לצורך קשר לדמנציה. באופן כללי, נמצא כי רמות השינה בגלים איטיים יורדות מגיל 60 ואילך, מגיעות לשיא בין הגילאים 75 ל-80, ולאחר מכן מתייצבות.
על ידי השוואת מחקרי השינה הראשונים והשניים של המשתתפים, מצאו החוקרים קשר בין כל אחוז ירידה בשינה איטית לשנה לבין עלייה של 27% בסיכון לדמנציה. סיכון זה עלה ל-32% כאשר התמקדו במחלת אלצהיימר, הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה.
מחקר הלב של פרמינגהם מודד נקודות נתונים בריאותיות מרובות לאורך זמן, כולל אובדן נפח בהיפוקמפוס (סימן מוקדם למחלת אלצהיימר) וגורמים נפוצים התורמים למחלות לב וכלי דם.
רמות נמוכות של שינה בגלים איטיים נקשרו לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, נטילת תרופות שעשויות להשפיע על השינה, וקיום הגן APOE ε4, המקושר למחלת אלצהיימר.
"מצאנו שגורם סיכון גנטי למחלת אלצהיימר, ולא גודל המוח, היה קשור לירידה מואצת בשינה בגלים איטיים", אמר באס.
למרות שהקשרים הללו ברורים, חוקרים מציינים כי מחקר מסוג זה אינו מוכיח כי אובדן שינה בגלים איטיים גורם לדמנציה. סביר להניח שתהליכים מוחיים הקשורים לדמנציה הם הגורמים לאובדן שינה. כדי להבין באופן מלא את הגורמים הללו, יש צורך במחקר נוסף.
שינה מספקת בהחלט יכולה להיות בראש סדר העדיפויות בתקופה זו – היא חשובה ליותר מסתם גיבוש הזיכרון. ישנם אפילו צעדים שתוכלו לנקוט כדי להגביר את הסיכויים שלכם לקבל יותר מאותה שנת גלים איטיים חיונית.
