על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● חוק "כיפת ברזל" של טראמפ מעורר סערה. מי יגן על ארה"ב מפני טילים?
● מיליונר, טייס ופרו-ישראלי: הכירו את מי שצפוי להיות הקנצלר הבא של גרמניה
1כך חיזבאללה ניסה לשקם את תדמיתו בהלוויית נסראללה
אתמול (א') התקיימה הלווייתו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, לצד הלוויית מחליפו ספי א-דין. חיזבאללה ערך טקס הלוויה מפואר באצטדיון בביירות עם עשרות אלפי אנשים, במטרה לשקם את תדמית הארגון בלבנון. "ההלוויה של נסראללה שיקפה את מאבקי הכוח המתחוללים בלבנון, כאשר חיזבאללה ניסה לנצל אותה כהזדמנות לבסס מחדש את עצמו ככוח פוליטי", נכתב בניו יורק טיימס.
"כאשר משאית הנושאת את ארונו של נסראללה נכנסה לאצטדיון, הקהל התפרץ בצעקות ובכי וקולו של מנהיג חיזבאללה לשעבר – שנלקח מנאומיו – הדהד מהרמקולים. חלק מהאנשים השליכו צעיפים לעבר הרכב, מחו דמעות. אחרים קראו: 'אנו מחדשים את השבועה, נסראללה!'", נכתב בניו יורק טיימס.
בזמן הטקס מטוסי קרב ישראליים טסו נמוך מעל ההלוויה. מפגן הכוח הישראלי זכה לביקורות במיוחד מצד הפטרון של חיזבאללה, איראן. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי פרסם פוסט ברשתות החברתיות בו כתב "ישראל הגיעה לשפל חדש כאשר מטוסי הקרב שלה טסו בגובה נמוך מעל טקס ההלוויה". בקאאי הוסיף כי ישראל נכשלה בניסיון שלה להפחיד "אלפי לבנונים אמיצים שהתכנסו כדי לחלוק כבוד לגיבורם, שהפך לשהיד". בקאאי קרא למועצת הביטחון של האו"ם לגנות את המהלך, פורסם ב-Iran Front Page, המזוהה עם המשטר האיראני.
מנהיג חיזבאללה הנוכחי, נעים קאסם, אומנם לא נכח בהלוויה אך אמר בנאום מוקלט שהוקרן באצטדיון כי "הקהל העצום בלבנון הוא ביטוי לנאמנות להתנגדות. ההתנגדות נמשכת ונשארת נוכחת, ללא קשר למה שאתם עשויים לחשוב, אל תטעו – סבלנותנו אינה חולשה", צוטט בניו יורק טיימס.
אדם נוסף שהיעדרותו הייתה בולטת הוא ראש הממשלה החדש של לבנון, נוואף סלאם. היעדרותו של סלאם מבטאת נקודת מפנה שבה נמצאת לבנון, שמבקשת להתנתק מארגון הטרור "ולהחזיר את המונופול של הכוח הצבאי לידי המדינה".
למרות הניסיונות של ממשלת לבנון להתנתק מהארגון ולשקם את ארץ הארזים מהמשבר פוליטי והכלכלי החמור בתולדותיה, המונים ברחובות הביעו אתמול נאמנות לנסראללה. "חיזבאללה ביקש לשלוח מסר: למרות שמנהיגיו חוסלו, קופת הארגון התרוקנה, בעל בריתו הסורי בשאר אסד הופל ופטרונו האיראני נחלש – הארגון כאן כדי להישאר", נכתב בניו יורק טיימס. מוהנד חג' עלי, חוקר בכיר במרכז קרנגי למזרח התיכון בביירות, אומר כי חיזבאללה משתמש בהלוויה "כמקפצה". ומוסיף, "הם מנסים להמציא את עצמם מחדש ולהשתמש במותו של נסראללה ככלי לגיוס תמיכה לאחר שהם ספגו מכה קשה".
למרות שבתוך לבנון חיזבאללה נתפס כארגון מובס, התמיכה בו עדיין ניכרת. ראניה רמאל, תושבת לבנון שביתה נהרס במלחמה, התראיינה לניו יורק טיימס ואמרה על נסראללה: "הוא היה הכול בשבילי. הבית שלי נהרס, אבל הלוואי שזו הייתי אני ולא נסראללה".
מתוך הניו יורק טיימס מאת כריסטינה גולדבאום ואואן וורד. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-Iran Front Page. לקריאת הכתבה המלאה.
2הניתוח שטוען: כך ישראל יכולה לחזק את חיזבאללה בלי להתכוון
ישראל שסירבה לסגת לחלוטין מלבנון עלולה לסייע לחיזבאללה לשקם את תדמיתו בקרב תומכיו, טוענת בניתוח ב-Arab News ד"ר דניה קוליילאת חטיב, מומחית ליחסי ערבים-ארה"ב ושותפה מייסדת של המרכז למחקר, שיתוף-פעולה ובניית שלום בלבנון.
חטיב טוענת כי נוכחות צה"ל בלבנון תעורר התנגדות מתושבי המקום ותצית מחדש את התמיכה בחיזבאללה. היא מסבירה כי ארגון הטרור נוצר בדיוק "מאותן עוולות שנגרמו בעקבות הפלישה הישראלית ללבנון ב-1982", ומוסיפה "כעת, ישראל יצרה מספיק שנאה וכאב כדי לתת לארגון בדיוק את הדחיפה שהוא צריך כדי לשקם את עצמו".
חטיב אומרת כי בעוד שישראל חושבת שנוכחותה בתוך גבולות לבנון פירושה תנועה חופשית ופגיעה "בכל מי שהם רוצים", זה רק יוצר פחד וחרדה בקרב תושבי לבנון. "למה שלא יעשו זאת? הרשויות הישראליות אינן רואות שום מגבלות על מעשיהן. הן יכולות לעשות ככל העולה על רוחן. הן הפרו את כל החוקים הבינלאומיים בעזה ולא ספגו השלכות, אז למה לא בלבנון?", כותבת חטיב.
לדעתה, ישראל עיוורת לכך שהנוכחות שלה דווקא דוחפת את הלבנונים להתנגד, "הישראלים ממעיטים בערך הדחף שהדבר מעורר בקרב הלבנונים להילחם בחזרה, במיוחד בקרב השיעים, שביתם ואדמותיהם נהרסו. זהו דבר שחיזבאללה, חלש ככל שיהיה, יכול לנצל לטובתו".
כעת, לאחר שארגון הטרור איבד את ההנהגה וספג מכות כלכליות קשות, "הדרך היחידה של חיזבאללה לשקם את עצמו, היא לחזור למקורותיו כהתנגדות חמושה לכיבוש הישראלי. הזעם בדרום לבנון חזק מספיק כדי להניע את הפרויקט הזה".
חטיב מציעה כי ארה"ב צריכה להבין שנוכחות ישראלית בלבנון רק תחזק את חיזבאללה בטווח הרחוק, "למען היציבות, על ישראל לסגת, ועל מדינת לבנון להתחזק. אם זה יקרה, חיזבאללה בסופו של דבר יפורק כארגון חמוש".
מתוך ה-Arab News מאת ד"ר דניה קוליילאת חטיב. לקריאת הכתבה המלאה.
3איך הפכה הלחימה בעזה למלחמת ה-AI הראשונה
"למרות שבינה מלאכותית כבר שימשה בלוחמה בעבר, המלחמה בעזה הולידה את מה שרבים מכנים 'מלחמת ה-AI הראשונה'", פורסם במדיה ליין. בלחימה של ישראל בעזה נעשה שימוש תדיר בבינה מלאכותית "המעצב מחדש את הטקטיקה בשדה הקרב, איסוף המודיעין, ההגנה ודעת הקהל", נכתב.
בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, אמר למדיה ליין כי בשדה הקרב "אלגוריתמים מונעי בינה מלאכותית מילאו תפקיד מכריע בזיהוי איומים, ניתוח השטח ואופטימיזציה של תגובות בזמן אמת".
לוי הוסיף כי הבינה המלאכותית הייתה חיונית "באיתור פתחי מנהרות ששימשו את חמאס ובשיפור יכולות הרדאר ומערכות היירוט, משום שהיא משדרגת את תוכנות הרדאר ומשפרת את יכולות הגילוי והמעקב". בנוסף, הבינה המלאכותית ממלאת תפקיד קריטי בשדה הקרב הישראלי במיוחד "בשלב ההתבייתות של מיירטי ישראל, ומבטיחה דיוק רב יותר בפגיעה באיומים".
דורון פלדמן, חוקר אסטרטגיות סייבר לאומי בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, אמר למדיה ליין כי נעשה שימוש בבינה מלאכותית במיוחד על מנת לגלות ולנטרל את רשת המנהרות מתחת לרצועת עזה. "טכנולוגיות המסייעות בבינה מלאכותית שימשו למיפוי, ניתוח ואיתור מעברים תת-קרקעיים, וסייעו בהשמדת מנהרות אלו, ששימשו להברחות, מבצעים צבאיים ומקומות מסתור אסטרטגיים", אמר. פלדמן ציין כי נעשה שימוש בבינה מלאכותית גם על מנת לנסות ולאתר את החטופים הישראליים המוחזקים בעזה.
צה"ל השתמש בבינה מלאכותית בעזה גם על מנת לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית. "צה"ל השתמש בטכנולוגיית זיהוי פנים לזיהוי מחבלים פוטנציאליים, ובכך ככל הנראה ניסה לצמצם את הפגיעה באזרחים. הדבר אומת על ידי מקורות מהימנים וכן על ידי דיווחים בתקשורת", אמר מנכ"ל התעשייה האווירית למדיה ליין.
מעבר ללוחמה הפיזית, הבינה המלאכותית הפכה גם לכלי חזק באבטחת סייבר. סרגיי שייקביץ', מנהל קבוצת המודיעין על איומים בצ'ק פוינט, אמר למדיה ליין כי ישראל השתמשה בבינה מלאכותית על מנת להתמודד עם איומי סייבר. "מאז תחילת המלחמה, ישראל התמודדה עם עלייה משמעותית במתקפות סייבר – ממוצע של 1,673 מתקפות לכל ארגון בשבוע, עלייה של 44% לעומת 2023", חשף שייקביץ'.
מנכ"ל התעשייה האווירית חוזה כי הבינה המלאכותית "תמשיך למלא תפקיד הולך וגובר בפעילות צבאית. נראה פיתוח של אלגוריתמים מתקדמים יותר המייעלים קבלת החלטות ומשפרים את היכולות ההגנתיות וההתקפיות".
מתוך המדיה ליין מאת נתן קלבין. לקריאת הכתבה המלאה.
4ה-BBC מואשם כי שידר סרט "שסיפק במה לחמאס" וניצב בפני חקירה
תאגיד ה-BBC ניצב בפני חקירה של חברי פרלמנט ובלב סערה תקשורתית, בשל האשמות על כך שהקרין סרט תיעודי "שסיפק במה לתעמולה של חמאס", פורסם בטלגרף.
הסרט "עזה: איך לשרוד במלחמה" הופיע כחלק משירותי הסטרימינג של הרשת, אולם זמן קצר אחרי עלייתו לאוויר התברר כי בנו של שר בממשלת חמאס מופיע בו. "עבדאללה אל-יזורי בן ה-14, הקריין והדמות המרכזית בסרט התיעודי, הוא בנו של איימן אל-יזורי, סגן שר החקלאות בממשלת חמאס. הקשר הזה לא הובהר לצופים". בנוסף, נחשף כי ילדה נוספת בסרט היא בתו של בכיר במשטרת חמאס. וילד שלישי צולם לצד לוחמי חמאס.
"מטרת הסרט הייתה לספק תיעוד של הסכסוך בין ישראל לחמאס והשפעתו על עזה, מנקודת מבטם של שלושה ילדים פלסטינים רגילים", נכתב.
בעקבות החשיפה, ה-BBC קיים דיוני חירום ומנהליו כעת עומדים בפני חקירה של ועדת התרבות המדיה והספורט של הפרלמנט. קרולין דיננג', יו"ר הוועדה מטעם המפלגה השמרנית, אמרה לטלגרף, "זה נושא שמעורר דאגה רבה. אתה פשוט רוצה להאמין שה-BBC הוא אובייקטיבי ועושה בדיקות ראויות".
מאז ה-7 באוקטובר, ה-BBC זכה לביקורות והואשם "בהטיה בסיקור המלחמה בין ישראל לחמאס בעקבות מתקפת הטרור". אולם ה-BBC מתעקש כי שמר על אובייקטיביות. "בשבועות שלאחר הטבח, שבו נרצחו 1,200 יהודים, ה-BBC סירב שוב ושוב לכנות את חמאס כ'ארגון טרור', ובמקום זאת השתמש במונח 'לוחמים'", נכתב.
ה-BBC אמרו בשבוע שעבר כי הסרט התיעודי "מציג סיפורים חשובים שלדעתנו יש לספר – חוויותיהם של ילדים בעזה". אולם, הסרט כעת לא זמין לצפייה.
מתוך הטלגרף מאת דומיניק פנה. לקריאת הכתבה המלאה.
