מעבר למשכורות ולמסים: הכוח של הסייבר בכלכלה הישראלית

קשה להפריז בעוצמת הגלים שתייצר עסקת הענק לרכישת וויז, הן בגלל זהות הרוכשת (גוגל ) והן בגלל תג המחיר הפנומנלי (32 מיליארד דולר, במזומן). אבל לפני הכול, ומבלי להמעיט מההצלחה הכבירה, מדובר בסיפורה של התעשייה שסוחבת על גבה את הכלכלה הישראלית.

● ראיון | זו העצה שנתן המשקיע הראשון של וויז למייסדים בתחילת הדרך
● גם הם במרוויחים: ראש המוסד לשעבר וקרן הענק שהשקיעו רק לאחרונה בוויז
● העסקה ההיסטורית של וויז: המייסדים יהפכו למיליארדרים, וכמה יקבלו העובדים?

בדיוק באותן שעות שבהן נחגגה העסקה, קיבלה מתחרתה של וויז, צ'ק פוינט, הודעה על זכייתה במכרז נדל"ני של עיריית ת"א. חברת אבטחת הסייבר תשלם 500 מיליון שקל על קרקע להקמת מגדל משרדים של 60 אלף מ"ר בשכונת ביצרון, לא רחוק מהמשרדים שלה ברחוב הסוללים.

מתחרתה הגדולה של צ'ק פוינט, פאלו אלטו של ניר צוק, שכרה לאחרונה עוד שש קומות במגדל אלון. היא תופסת כמחצית מהמגדל, הכולל 40 קומות, ושוקלת להשתלט על כולו – בין שבשכירות ובין שברכישה.

החודש, עוד לפני השלמת עסקת הענק, גם חשפנו פה את הקמת המטה החדש של וויז במתחם שרונה בת"א – חמש קומות, על פני 5,500 מ"ר. על הדרך, תור הזהב של הסייבר המקומי אמור לרשום פרק מוצלח נוסף בחודשים הקרובים, עם הנפקת קייטו נטוורקס של שלמה קרמר בוול סטריט, תמורת כמה מיליארדי דולרים לפחות.

מדובר בדוגמאות ספורות לקטר הסייבר הישראלי, שגם מושך אחריו את כל הקרונות האחרים, וגם מייצר קטרי סייבר נוספים (כמו צוק וקרמר למשל, שני יוצאי צ'ק פוינט שעזבו את סיר הבשר בשביל לבשל קדירה מוצלחת לא פחות). ולכן, עוד לפני שמפנטזים מה יקרה כשעשרות מיליארדי השקלים מהמכירה יזרמו לשוק ההון, לנדל"ן, למניות או סתם לבילויים ולחגיגות, צריך להפנים עד כמה התעשייה הזו מניעה ומגלגלת תעשיות שלמות כבר היום, הרבה מעבר למשכורות ולענף ההייטק המקומי. עד כמה הכסף הגדול שיזרום מהאקזיט למדינה, כ־15־18 מיליארד שקל במסים, הוא בעצם כסף קטן לעומת מעגלי השפעה אחרים.

הסטארט־אפים שבדרך

ומי שחושב שרביעיית היזמים של וויז תצא לפנסיה בעקבות הכסף האינסופי שיזרום לה לכיס, מוכרח לזכור שהם כבר הוכיחו שהם לא מחפשים כנראה כאלה חיים שלווים. בעולם האמיתי, אין הרבה הבדל בין עשרות המיליונים לפחות (בדולרים) שכבר יש להם בכיס מאקזיטים קודמים, ובין המיליארדים שהם עשו בעסקה הנוכחית. סביר להניח שסטארט־אפים ישראליים חדשים כבר נולדים.

דוגמה טובה לאותם מעגלים רחבים היא ניר צוק מפאלו אלטו. הכסף הגדול של צוק, שהחברה שהקים נסחרת כעת בוול סטריט בשווי של יותר מ־120 מיליארד דולר, מתפזר בשנים האחרונות כמעט לכל הכיוונים. זה המעט שאנחנו מכירים: הוא הקים בנק דיגיטלי בישראל ("אש") שעדיין נמצא בשלבי פיילוט, לפני ניסיונות החדירה לשוק ריכוזי; לחברת התעופה החיפאית שלו, אייר חיפה, כבר יש ארבעה מטוסים, ועל הדרך הוא הספיק לפתוח ולסגור ערוץ טלוויזיה דיגיטלי ("רלוונט") ולבחון רכישה של רשת 13.

למה לקנות ולא לשכור?

ובחזרה לצ'ק פוינט , לעוד בשורה שמעט נעלמה מהעין. העסקה הטרייה יכולה להוכיח עד כמה פטריוטיות, ואפילו שיקולים רגשיים – פרמטרים שבדרך כלל זרים לעולם ההייטק השכלתני – הם חלק מהדנ"א של חלוצת הסייבר הישראלית. למעשה, כמעט בלתי אפשרי למצוא חברות הייטק שיעדיפו לקנות נדל"ן ולא לשכור לעצמן משרדים.

מדובר בשיקול כלכלי קר והגיוני של חברות שתמיד יודעות לעשות על הכסף שבקופתן הרבה יותר ממה שיודעים לייצר ממנו נדל"ניסטים (כ־7% תשואה שנתית). בנוסף, הן אוהבות את הגמישות להתרחב ולהצטמצם, ואת עמדת הכוח שלהן במו"מ מול ענקיות הנדל"ן המניב. לכן, מיקרוסופט משלמת מדי חודש שכירות לתדהר, לישראל קנדה ולאקרו, פייסבוק למליסרון ולאפי נכסים, אמזון לעזריאלי, אפל לגב ים, גוגל תשלם לאמות ולגב־ים ועוד.

למה צ'ק פוינט נכנסת לענייני יזמות נדל"ניים? אם תרצו, זה מעיד על הזיקה והמחויבות שלה לישראל יותר מכל ציטוט של גיל שויד או של נדב צפריר. ואולי זה גם מתוך הכרת טובה פשוטה. אנחנו חייבים לא מעט לצ'ק פוינט, אבל גם תעשיית הסייבר חייבת לנו המון בחזרה. בסוף בסוף, רובה ככולה (לפחות) צמחה מכמה יחידות מודיעין קטנות של צה"ל.