"זה מתווה בלתי אפשרי, נותרו לנו שלושה שבועות למצוא בית, לחתום על חוזה ולהגיש בקשה לתמיכה", אומרת ל'דבר' הדס פטרנק ששי, תושבת קיבוץ מפלסים, בעקבות החלטת המדינה לתמוך במשפחות העוטף שיבחרו לא לשוב בקרוב לבתיהן. פטרנק ששי תכננה לשהות מחוץ לביתה עוד כמה חודשים. "אנשים חיכו חודשים למענה, ועכשיו מקבלים מתווה מגומגם שיחזיר אנשים שלא מוכנים לחזור".
על פי המתווה שפרסמה אתמול (שלישי) מנהלת תקומה, האחראית על התמיכה, הליווי והשיקום של יישובי העוטף, משפחות בעוטף שיבקשו לא לחזור לבתיהן עם סיום מועד הפינוי ב-15 באוגוסט, יהיו זכאיות לתמיכה של 3,500 עד 7,000 שקלים בסיוע בשכר דירה עד סוף יוני 2025. לא כל המשפחות יוכלו לקבל את הסיוע עד התאריך הזה, וגם אלו שיקבלו – יזכו לסיוע לכל היותר רק לעשרה חודשי שכירות, אף שחוזה סטנדרטי בישראל נחתם לפחות לשנה.
ביישובים מבקרים את תזמון הפרסום ואת תנאי התמיכה, שלוחצים על התושבים להחליט נגד רצונם. מלבד פרק הזמן הקצר שנותר למשפחות למצוא דירה מחוץ לעוטף, הן ייאלצו לעמוד בתנאי התמיכה הנוקשים של הועדות המיוחדות שיקומו ברשויות והמועצות המקומיות. על המשפחות שיבקשו סיוע ייאסרו מכירה או השכרה של הנכס שברשותן, קבלת הטבה או תמיכה אחרת מהמדינה והסכמה לתהליך ליווי של מרכזי חוסן ביישובים, במטרה להראות נכונות להיות חלק מתהליך החזרה הביתה לעוטף.
"מה שהמתווה הזה לא סופר זה את תשלומי הארנונה והמסים שלנו במועצה ובקיבוץ, שנמשיך לשלם נוסף על כל ההוצאות החדשות בדירות שנשכור", אומרת פטרנק ששי. אף שמשפחתה עדיין אינה מוכנה נפשית לחזרה, היא שוקלת כעת לחזור. לדבריה, תושבי העוטף זכאים להנחות מס גדולות שחלק מהמשפחות יעדיפו על פני מתווה התמיכה, שיהפוך עבורם ללא כדאי. "זה מתווה שאומר לאנשים שמה שהיה נגמר. טוב לכם, לא טוב לכם – אין לכם ברירה".
בעלה של פטרנק ששי חבר בכיתת הכוננות של הקיבוץ, ולפי המתווה, אם המשפחה תרצה לקבל תמיכה – כל המשפחה חייבת לגור ביחד בדירה החדשה מחוץ לעוטף. לכן, לפי מה שהובהר למשפחה, בעלה של פטרנק ששי לא יוכל להמשיך לגור בקיבוץ – מה שמציב בפניהם דילמה נוספת. בנותיה, שמבקשות להמשיך ללמוד במוסדות החינוך של המועצה, לא יוכלו להמשיך בהם גם, מכיוון שתנאי התמיכה ידרשו להיכנס למוסדות חינוך במקומות שבהן יגורו, גם אם אלו יהיו במרחק נסיעה סביר ממוסדת החינוך של המועצה (למשל קריית גת, שרבים מתושבי העוטף עברו לחיות בה שנה האחרונה).
החובה להיכנס לליווי עם מעקב צמוד של מרכזי החוסן מעלה בפטרנק ששי כעס מיוחד, שמשותף לכלל חברי קיבוצה, שרואים בה תנאי מופרך. "מה זה עניינו של מישהו איך ואם אני מטפלת בעצמי ואיך זה קשור לחזרה הביתה? זו שערורייה, מה שיקרה פה זה שאנשים יחזרו לבתיהם מכל הסיבות הלא נכונות".
