Close Menu
מבזקים
צור קשר
יום שני, יוני 29

"מפעלי מוות": אלו המטרות שחוסלו בתקיפה באיראן

the news time israelBy חֲדָשׁוֹת אין תגובות9 Mins Read


מנתחי תצלומי לווין פרסמו בימים האחרונים יעדים שתקפה ישראל באיראן. אין ודאות שהתצלומים שפורסמו כוללים את כל המתקנים והתשתיות שישראל הצליחה להשמיד בשבוע שעבר במבצע 'ימי תשובה' בלילה שבין שישי לשבת, אולם ניתן ללמוד מהם על אופי התקיפה.

בדיווחיה הרשמיים ישראל לא ירדה לפרטים על הנזק שהצליחה להסב לאיראן. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול (שני) במליאת הכנסת כי צה"ל "פגע קשות" במערכות ההגנה של איראן וביכולתה לייצר טילים. "אלה לא היו מחרטות שתקפנו, אלה לא מעבדות נפץ קטנות כפי שאתם מכירים מיו"ש או מרצועת עזה, אלה מפעלי מוות תעשייתיים בהיקף תעשייתי ופגענו בהם פגיעה של ממש".

תצלומי הלוויין שפוענחו ומידע נוסף שהועבר מגורמים רשמיים מצביעים על הפגיעות במפעל לתעשיית הטילים הבליסטיים, אולם לא ידוע על היקף הפגיעה במאגרי הטילים שכבר יוצרו. תצלום לוויין אחד עשוי להעיד על פגיעה ישראלית באתר פיתוח של תוכנית הגרעין הצבאית של איראן. תצלומים נוספים מעידים על הפגיעה הקשה שהסבה ישראל למערכת ההגנה האווירית, ועל פגיעה סמלית בבתי זיקוק לנפט.

מפעל למאיצי טילים

החוקר פביאן הינץ, מומחה לטילים ועמית מחקר במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים שחוקר את איראן, דיווח כי מתקן מרכזי בבסיס ניסויי הטילים הסודי של איראן ליד שרהוד הושמד. במרכז המחקר הישראלי אינטילי טיימס הוכיחו באמצעות תצלומי לווין ישנים כי נוסף על ניסויים סודיים, במתקן שהופצץ היה ייצור המוני של מאיצי טילים בליסטיים. החוקר דקר אבלת, מומחה עצמאי לטילים, חשף כי אורכו של המפעל שהופצץ הוא 43 מטרים, ורוחבו 16.8 מטרים.

תמונות לוויין של המתקן בחודשים שקדמו להפצצה חושפות שיצאו ממנו מאות מאיצים של טילים בליסטיים גדולים, שלפי אורכם ניתן להסיק כי הם יכולים להגיע לישראל. לא ידוע כמה טילים כאלה ישראל הצליחה להשמיד על הקרקע, אם בכלל, וחלקם עלולים להיות משוגרים לעבר ישראל במתקפה שתזכיר את ליל 1 באוקטובר. גורמים בארה"ב אמרו לכתב 'כאן' עמיחי שטיין כי הנחת העבודה של הפנטגון היא כי האיראנים מסוגלים להוציא תקיפות דומות בגודלן לזו של 1 באוקטובר גם לאחר המתקפה הישראלית.

מערבלים פלנטריים

על פי דיווחים שונים, ישראל השמידה בתקיפה "מערבלים פלנטריים" שבאמצעותם מייצרים דלק מוצק לטילים. העיתונאי ברק רביד היה הראשון שדיווח באתר האמריקאי "אקסיוס" על השמדתם של 12 מערבלים פלנטריים, מפי גורמים ישראלים ואמריקאים. בהמשך אחרים טענו כי הותקפו 16 מערבלים, נוסף על כארבעה מערבלים כאלה שהושמדו במסיאף בסוריה לפני כחודש בפשיטה שיוחסה בניו יורק טיימס ליחידת שלדג. לא ידוע כמה מערבלים כאלה פעלו באיראן לפני התקיפה.

"מערבלים פלנטריים" משמשים להכנת דלק מוצק המשמש לטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים וארוכים. תפקיד הדלק המוצק בטילי קרקע-קרקע הוא להאיץ את הטיל, להניע אותו ולתמרן אותו אל עבר המטרה המרוחקת. טילים מבוססי דלק מוצק עמידים יותר מטילים מבוססי דלק נוזלי, מה גם שניתן לשגר אותם יחסית במהירות ללא בזבוז זמן על תדלוק הטילים.

הינץ הצביע על כך שהמתקן שהושמד בשאמסאבד, דרומית לטהרן, הוא ככל הנראה מפעל TIECO לתכנון ופיתוח של מערבלים לחומרים בעלי צמיגות גבוהה. גם אינטילי טיימס הישראלי פרסם פרטים דומים.

פרשנים דיווחו אחרי התקיפה כי פגיעה ביכולת הייצור של דלק מוצק תמנע מהאיראנים להמשיך לייצר טילים בחודשים הקרובים, מה שיגרום להם להתבסס על מלאי הטילים הקיים בלבד, אולם אין לדעת אם איראן איבדה את היכולת לחלוטין, או שמא היא רק נפגעה.

"איננו יודעים אם הייצור האיראני הושמד כפי שאומרים כמה אנשים או סתם ניזוק", אמר הינץ לסוכנות הידיעות AP. "ראינו מספיק תמונות לוויין שמוכיחות כי המתקפה בהחלט השפיעה". גם אבלת הראה באמצעות תצלומי לווין אתרים בחוג'יר ובפרצ'ין שהושמדו בהם מערבלים.

אינטילי טיימס הצביעו על כך שהמערבלים שהותקפו בפרצ'ין היו שונים מאלה שהותקפו בחוג'יר: "זה נראה כפרויקט להרחבת יכולת קיימת שבוצע בסוף 2021 והיה אמור לשרת פרויקט אחר".

אינטילי טיימס דיווח על תקיפה מוצלחת בבסיס שרהוד של זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, כ-400 ק"מ מזרחית מטהרן. בתקיפה זו, על פי הדיווח, הושמדו עמדות תדלוק דלק מוצק לטיל תלת-שלבי המשמש כעת את תוכנית החלל של איראן לשיגור לווייני מחקר ועלול לשמש גם ללוויני ריגול, או להפוך גם לטיל בליסטי ארוך טווח שיוכל להגיע לכל אירופה.

תוכנית הגרעין הצבאית

צילומי לוויין שפורסמו באינטילי טיימס מרמזים כי ישראל תקפה מתחמים צבאיים בשטח תעשיות 'שאהיד חמת' בחוג'יר ובבסיס פרצ'ין ששימשו לניסוי ברכיב המכונה 'הדק נויטרונים' ולהרכבת ראשי נפץ גרעיניים לטילים כחלק מ'פרוייקט אמד' – תוכנית הגרעין הצבאית של איראן. באינטילי טיימס נכתב כי תקיפת מתקן הניסוי הגרעיני הלא מוצהר של איראן נועד לאותת לאיראן כי ישראל מודעת למאמציה בתחום, ולהביך את הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שנמנעה עד כה מטיפול באתרים החשודים.

בתי זיקוק

תצלומי לוויין שניתח BBC Verify חושפים כי נזק נגרם גם למכל אחסון בבית הזיקוק אבאדן במחוז ח'וזסטן בדרום-מערב איראן, אם כי לא ברור מה גרם לנזק. הניו יורק טיימס ציטט גורמים ישראלים שאמרו כי בית הזיקוק היה אחד היעדים בתקיפות. בית הזיקוק באבאדן הוא הגדול במדינה, עם יכולת ייצור של 500 אלף חביות ביום. ייתכן שבתי הזיקוק לא נפגעו מההפצצה, או שיש טעות בפענוח תצלום הלווין.

מערכות ההגנה של איראן

איראן השקיעה משאבים רבים בעשור האחרון בבניית מערכת הגנה אווירית חדישה, כתחליף לחיל האוויר המיושן שלה, שאין ביכולתו להגן עליה מפני צבאות מערביים. מערכות הגנה אווירית מורכבות משני חלקים: מכ"מים, שתפקידם לזהות את האיומים, וסוללות טילי קרקע-אוויר שתפקידם לסכל אותם. על פי ניתוח של צילומי הלוויין ישראל הפציצה מתקנים שונים של שני הרכיבים הללו.

במתקפה הישראלית הקודמת באיראן, באפריל 2024, השמידה ישראל מערכת S-300 שהוצבה ליד נתנז. לפי הדיווחים, בתקיפה האחרונה השמידה ישראל לפחות תשע סוללות טילי קרקע-אוויר, בהן ארבע מערכות S-300 וכמה סוללות מיושנות יותר. אחת ממערכות ה-S-300 (או  S-200 לפי דיווח אחר) שהושמדו, מוצבת בשדה התעופה הבינלאומי של טהרן, כך אישרו גורמים ישראלים ל'אקסיוס', וגורמים איראנים לניו יורק טיימס.

מערכות S-300 שהושמדו באיראן, רובן ליד טהרן, מורכבות ממכ"ם עם יכולות זיהוי ומעקב אחר מטרות אוויריות בטווחים של בין 150 ל-600 ק"מ (תלוי בגודל המטרה).

נוסף על סוללות אלה הפציצה ישראל במחוז אילאם בדרום-מערב אירן מכ"ם גדול בעל טווח זיהוי של יותר מ-1,000 ק"מ, ששימש לבקרה של כל התנועה האווירית בעיראק, בירדן ובמזרח סוריה. המכ"ם נבנה אשתקד, והוא החדש מבין שבעה מכ"מים מסוג ח'דיר שמשמשים את איראן. לא ידוע כמה מהם הופצצו.

שלושה תרחישים להמשך

  1. מתקפה ישראלית נוספת – תרחיש אפשרי וסביר הוא שישראל תכה שוב באיראן במטרה להשלים תקיפות של יעדים נוספים או לחסל בכירים בחיזבאללה.

מוריה אסרף חשפה שלשום ב'רשת 13' כי שרי הקבינט דנו אתמול בתגובה ישראלית נוספת נגד איראן בעקבות שיגור הכטב"ם מלבנון שפגע בבית ראש הממשלה בקיסריה. ייתכן כי היעדים שישראל שוקלת להפציץ במתקפה הבאה באיראן יהיו בכירים שפיקדו על שיגור הכטב"ם: אסמאעיל קאאני, העומד בראש כוח קודס של משמרות המהפכה, נעים קאסם, שמונה היום רשמית לראשות חיזבאללה ותוך שעות ספורות שר הביטחון יואב גלנט איים עליו ברשת X כי "חיסולו קרב". יעדים אחרים עשויים להיות מחסני טילים או מרכיבים נוספים בתעשיית הטילים.

תרחיש כזה, של מתקפה ישראלית נוספת, יביא בהכרח לתגובה של איראן, מה שיכניס את שתי המדינות לחילופי מהלומות בקצב גובר. עם זאת, בשל המרחק הרב בין ישראל לאיראן, עיקר הלחימה תיערך באמצעות טילים ורשתות מרגלים, כולל המשך ניסיונות איראניים לפגוע בישראלים בחו"ל.

  1. תגובה איראנית – אם איראן תגיב לתקיפה הישראלית, וגם אם תשגר הפעם רק 100 טילים בליסטיים, יתממש אותו תרחיש שתואר קודם: חילופי מהלומות בקצב גובר.

יש שני הבדלים גדולים בין שני התרחישים: אם איראן תהיה הבאה לתקוף, לישראל תהיה מלוא הלגיטימציה להמשיך לתקוף את איראן. הבדל נוסף הוא שאיראן עשויה להגיב בזמן שמתאים לה, ובכך ישראל עלולה אולי לאבד חלק מהמומנטום שנוצר מההתקפה בליל שבת. עם זאת, נראה שייקח לאיראנים לפחות כמה שבועות לשחזר את היכולות שישראל פגעה בהן, כך שלא סביר שהתרחיש השני יתממש.

  1. הכלה איראנית – אפשרות זו, תקוות האומות, היא שאיראן תבחר לא להגיב לתקיפה הישראלית, או להגיב בתקיפה רפה ובמסרים נלווים של "תנו לנו את הכבוד להיות האחרונים שיורים ונסיים עם זה כבר".

התרחיש של הכלה איראנית והפסקה בחילופי המהלומות לא יביא לשלום בין ישראל לאיראן או לחיזבאללה. סביר יותר שבעתיד ייפגשו הצדדים בשדה הקרב. אולם לעת עתה, ישראל תוכל להתרכז בשני המבצעים שהיא מנהלת מול חמאס בעזה ומול חיזבאללה בדרום לבנון. ישראל לא תחסל את נסראללה או סינוואר שוב, וייתכן שתוכל לסיים את המלחמה בלי למצוא את עצמה מותקפת שוב מצד איראן ישירות.

דבר היום
כל בוקר אצלך במייל





Source link

Keep Reading

Add A Comment
Leave A Reply