אף חברת ביטוח לא הגישה הצעה למכרז ביטוחי הסיעוד של שירותי בריאות כללית שהסתיים השבוע, וכך 2.6 מיליון מבוטחים עלולים להישאר ללא כיסוי ביטוחי בתחילת 2025. רק לפני חודשים ספורים פגעה רשות שוק ההון בתנאי הביטוח הסיעודי של הקופות, העלתה את התעריפים והקטינה את הסיכון לחברות, לאחר שהחברות התלוננו על כך שהביטוח הסיעודי של קופות החולים אינו רווחי להן.
משה וולמן, חבר בוועדת הסיעוד של הביטוח הלאומי ויו"ר ועדת הסיעוד של הסתדרות הגמלאים, טוען שכללית היא רק הסנונית הראשונה, ושללא ביטוח סיעודי ממלכתי – כל אזרחי ישראל ימצאו את עצמם מזדקנים ללא רשת ביטחון. בראיון ל'דבר' הוא מסביר למה זה קרה, איך זה קשור לפנסיה ולמה הוא מדבר על זה עם הנכדים שלו בארוחת שישי.
מה זה אומר שאף אחד לא ניגש למכרז של כללית? שכללית לא תציע ביטוח סיעודי יותר?
"אנחנו לא יודעים. הביטוח כרגע תקף עד 1 בינואר 2025. אחרי זה אלוהים גדול, מי יודע מה יהיה. וזה לא רק כללית. במצב הנוכחי, כל הקופות בבעיה עם הביטוח הסיעודי. במכבי זה יתפוצץ עוד שנה-שנתיים, במאוחדת זה גם כן עומד בפתח. בכללית זה קרה קודם כי שיעור הזקנים בה הכי גבוה. הם גם אלה שהכי נפגעים".
למה?
"כי אין להם ברירה. הצעירים יכולים להחליף קופה או לקנות ביטוח פרטי. אבל המבוגרים, אם הם יחליפו קופה או ינסו לקנות ביטוח פרטי, ישימו עליהם הגבלות של המחלות שיש להם, והחלק הכספי יהיה כל כך גבוה שהרבה לא יוכלו לעמוד בזה. יש ביטוחים סיעודיים בשוק שבהם אדם שעבר את גיל 80 צריך לשלם 800 שקל בחודש. מאיפה הם יביאו את הכסף הזה?"
ומה יקרה אם לא יהיה יותר ביטוח סיעודי דרך הקופה?
"מי שיוכל ישלם לביטוח פרטי, ומי שלא יוכל, ימות".
איך הגענו למצב הזה?
"זה שוב מצב שבו האזרח הוא זה שמשלם את המחיר במקום התאגידים הגדולים. חברות הביטוח לוחצות, הממונה לחיץ – כי ברגע שהם יפשטו את הרגל לא יהיה לאף אחד ביטוח. אז אף שהן מכרו מוצר שאינו בר קיימא, במקום לנגוס ברווחי העתק שיש להן, נוגסים אצל האזרח ששילם כל חייו. ובעתיד, כמובן לא יגדל להם כסף על העצים, ולא יהיו פחות זקנים אלא רק יותר, אז המצב ימשיך להידרדר".
כך יצרה המדינה את המשבר בביטוח הסיעודי
כ-4.6 מיליון אזרחים מבוטחים בביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי קופות החולים כיום. רובם, כ-2.6 מיליון אזרחים, וגם רוב המבוטחים הקשישים, מבוטחים דרך קופת חולים כללית. נכון להיום, כחצי מיליון מבוטחים מכלל קופות החולים מקבלים דמי ביטוח מהביטוח הסיעודי, בסך כ-3 מיליארד שקלים.
הביטוחים הסיעודיים של קופות החולים הם רובד שני על קצבת הסיעוד הבסיסית שמשלם הביטוח הלאומי, שזכאים לו כלל תושבי המדינה. הם נוצרו ב-2016, לאחר שרשות שוק ההון ביטלה את הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים שהציעו חברות הביטוח למקומות עבודה, בטענה שהם מוצר ביטוחי גרוע ולא יעיל למבוטחים.
כחלופה נוצרו הביטוחים הקבוצתיים בקופות החולים. המבוטחים בביטוחים הקבוצתיים יכלו לעבור אליהם, והם נפתחו לכלל הציבור. מדובר במוצר ביטוחי שקופת החולים קונה מחברת ביטוח באמצעות מכרז, ומציעה את הביטוח הסיעודי של חברת הביטוח שבהסדר למבוטחיה.
בשנים האחרונות מספר התביעות המוגשות לביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי קופות החולים עלו בעשרות אחוזים. מגמה זו אינה ייחודית לישראל, ונובעת מסיבות שונות, בהן התארכות תוחלת החיים של מטופלים סיעודיים, התפתחויות טכנולוגיות וכן עלייה במודעות לזכויות. העלייה הייתה צפויה, ונחזתה בארץ ובעולם במשך שנים.
בתחילת דצמבר 2023 ועם תחילת 2024 הופחתו תגמולי הביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי קופות החולים ב-1,100 שקלים, וכעת הם עומדים על 5,000 שקלים, במקום 6,100 שקלים למבוטחים שהצטרפו לביטוח עד גיל 49. הם הופחתו בשיעור דומה ליתר המבוטחים.
באוגוסט 2023, לאחר שחברות הביטוח הביעו חשש מגירעון אקטוארי (עתידי) ואי-כדאיות מצידן להפעיל את הביטוחים הסיעודיים דרך הקופות, פרסם ראש רשות שוק ההון, עמית גל, טיוטת הוראות להפחתה של 600 שקלים בתגמולי הביטוח החודשיים של הביטוח הסיעודי בקופות החולים, במטרה לייצב את קרנות הביטוח הסיעודי הקבוצתי. לאחר לחץ מצד חברות הביטוח לצד התנגדות מצד ההסתדרות ומצד מנכ"ל משרד הבריאות, פורסמה טיוטה שנייה שבה בוטלה הארכתה של תקופת האכשרה והתגמולים הופחתו יותר. טיוטה זו נחתמה ונכנסה לתוקפה בתחילת 2024.
מלבד הפחתת התגמולים, הורחבה גם ההחרגה מהכיסוי הביטוחי של ילדים שהאירוע הסיעודי שלהם קרה לפני גיל 5, במקום גיל 3 כיום – מה שמקשה על הורים לילדים סיעודיים (למשל ילדים אוטיסטים, שרובם מאובחנים סביב גיל 3) לקבל את דמי הביטוח. נוסף על כך, בוטלה החובה של חברות הביטוח לקיים קרן שנושאת בסיכון של 20% מעלות הביטוחים, מה שמאפשר לחברות לקבוע את גובה הסיכון שיישאו בו בשיח עם קופת החולים, ולאפשר מצב שלא תהיה קרן סיכונים כלל.
גם כשפורסמה טיוטת ההוראה השנייה היא עוררה ביקורת חריפה של משרד הבריאות ושל הסתדרות הגמלאים, אך היא יצאה לפועל בעיצומה של המלחמה, ללא התערבות ממשלתית שתמנע את הפגיעה במבוטחים הסיעודיים, שרובם קשישים ואנשים עם מוגבלות. אולם חברות הביטוח אינן מסתפקות בהטבות שניתנו להן, ועדיין לא מעוניינות במוצר הביטוחי הזה. כך אף אחת מהן לא ניגשה למכרז הגדול ביותר בתחום.
"להזדקן זה לא משתלם"
וולמן, גמלאי התעשייה האווירי המכהן כמזכיר הארצי של ארגון גמלאי מבטחים (מהקרנות הוותיקות) המונה כ-120 אלף משקי בית, טוען שהתהליך שעבר הביטוח הסיעודי מאוד דומה לתהליך שעברו קרנות הפנסיה.
"כיום אני אומר לצעירים שאני פוגש שידאגו שיש להורים שלהם פנסיה, כי לדור הזה לא תהיה פנסיה, והם יהיו תלויים בהם", הוא אומר. "אני אומר את זה לילדים שלי ולנכדים שלי כל שישי. ולנכדים שלי בטח לא יהיה, וכדאי שיתחילו מגיל מאוד צעיר לחסוך יותר לפנסיה. מי שבן 30 היום הוא על הגבול, אם הוא לא יתחיל עכשיו לחסוך לפנסיה ברצינות הוא יגיע לרווחה".
זה מאוד קשה.
"נכון. במיוחד כי צעירים היום לא מרוויחים הרבה ומשלמים המון. הדיור יקר מאוד, המחיה יקרה מאוד, הם לא רואים איך הם חוסכים לבית, אז לפנסיה? אבל פשוט לא יהיה להם. כי המדינה שלנו דואגת לזקנים פחות ופחות, ואם נמשיך כך יגיע הזמן שהיא כבר לא תדאג בכלל.
"אתן דוגמה. אדם שעבד 35 שנה במקום מסודר, נגיד כמוני, בתעשייה האווירית. נגיד שהוא הרוויח 10,000 שקל בחודש. אם הוא יצא לפני עשר שנים לפנסיה הוא מקבל X בחודש. אם אותו אדם שמרוויח 10,000 שקל בחודש יוצא לפנסיה בעוד חמש שנים, עשר שנים, בלי יותר מדי חישובים – הוא מקבל 40% פחות".
למה?
"כי שינו את צורת חישוב הפנסיה, והוציאו ממנה רכיבים סולידריים. אגב, מה שהסברתי זה רק לגבי הארגונים הגדולים, המאוגדים. תעשייה אווירית, אלביט, תע"ש, חברת החשמל. אלה שעובדים בגופים אחרים וחוסכים בביטוחים פרטיים, לא מקבלים פנסיה בכלל. יש להם רק חיסכון אישי".
מה זאת אומרת?
"קוראים לזה פנסיה, אבל זה לא באמת פנסיה. לצעיר שיש לו קרן פנסיה, הפוליסה שלו שונה כבר מאלה שהיו לנו. הוא, כמה שיהיה לו, יעשו חישוב בגדול, ישערו את תוחלת החיים שנשארה – נגיד, עוד 30 שנה הוא יחיה – ייקחו את הכסף, יחלקו ל-30 שנה ול-12 חודשים, זה מה שהוא יקבל כל חודש. שקל הוא לא יראה מהקופה. אין לזה ערבות, אין לזה גב, אין ערבות הדדית, אין גיבויים בניגוד למה שהיה לנו. אמריקה.
"וזה מה שקורה בביטוח הסיעודי. לאט לאט מוציאים את הרכיבים הסולידריים, וזה יהפוך להיות חיסכון פרטי לחלוטין. ואז, כמו בפנסיות, מי שעשיר יוכל לחיות ולקבל טיפול כשהוא יצטרך, ומי שעני יהיה עני יותר וימות".
מה הפתרון?
"אין באמת פתרון אחר חוץ מלעשות איזשהו ביטוח סיעודי ממלכתי לכולם. או שכולם יהיו צעירים, יפים ועשירים, ואז הכול מסודר".
במימון ממשלתי?
"לפחות חלקית. כל עוד אנשים חיים יותר זמן, והטכנולוגיה הרפואית מתקדמת ומאפשרת לאנשים לחיות יותר ובאיכות חיים יותר טובה, זה אף פעם לא ישתלם להפעיל ביטוח סיעודי. להזדקן זה לא משתלם. באופן כללי, למדינה לא כדאי שיהיו בה זקנים. הם לא עובדים ולכן לא מכניסים לקופת המדינה, ויש להם הרבה בעיות בריאותיות, לכן ההוצאה עליהם גדולה. אז אם מסתכלים רק דרך החור של הגרוש – אנחנו לא כדאיים. השאלה היא אם אנחנו חברה שמסתכלת רק דרך החור של הגרוש, או שיש בה ערך לחיי אדם".
יש סיכוי שזה יקרה לדעתך?
"אני סקפטי מאוד. איזו ממשלה תרצה? הממשלה הנוכחית? הממשלה הקודמת שהייתה אפילו יותר קפיטליסטית ממנה? המדינה צריכה להכניס את היד לכיס, ואני מאוד קטן אמונה שזה יקרה. המגמה הפוכה, כמה שיותר להפריט.
"זה גם נושא שמאוד קשה להסביר לציבור, אז מאוד קשה למשוך למאבק על הדבר הזה. מי ייצא למאבק? הזקנים ייצאו לרחובות? מאבקים כלכליים זה כבר פאסה. כולם היום מאמינים ב'כלכלה חופשית'. ממש חופשי להזדקן בלי ביטוח".
