כרבע מהעובדים בישראל משתכרים שכר נמוך של פחות מ-5,864 שקלים בחודש, לפי מחקר חדש של מרכז אדוה. סכום זה הוא נמוך משני שלישים מהשכר החציוני במשק. השיעור הוא השני בגובהו במדינות ה-OECD – רק בבריטניה השיעור גבוה יותר.
באדוה מציינים כי בין 2015 ל-2022 עלה שיעור העובדים בשכר נמוך בישראל מ-21.9% ל-23.3% – מגמה המשקפת העמקה של הפערים בשוק העבודה בשל צורות העסקה לא יציבות והתמעטות משרות באזורים ובענפים שבעבר אפשרו קיום בכבוד.
תהליך זה נקשר למגמת היחלשות העבודה המאורגנת בישראל מאז שנות ה-90. כותבי הדו"ח מוסיפים כי חלקם של העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית מצוי בירידה מתמדת מ-63% בשנת 2000 ל-56% בלבד ב-2024, הרמה הנמוכה ביותר מזה 25 שנה. במקביל, חלקם של המעסיקים צמח מ-18% ל-24% – מגמה המצביעה על גידול ברווחיות המעסיקים על חשבון התמורה לעובדים.
המחקר מלמד כי הפגיעה בתמורה לעבודה הייתה מרוכזת בשכבות ההכנסה הנמוכות, והעמיקה את מצוקתם הכלכלית של העובדים בשכר נמוך. תהליכים אלה מתרחשים בד בבד עם הפיכתה של ישראל לאחת המובילות במדדי יוקר המחיה בקרב הארצות המפותחות.
הירידה בתמורה לעבודה בישראל לוותה בעלייה חדה בשיעור העוני בקרב משפחות עובדות. בעשור האחרון חלה עלייה בשיעור המשפחות עם מפרנסים בקרב כלל המשפחות העניות, וכיום הן מחצית מהן. בעבר עוני בקרב משפחות עם שני מפרנסים היה תופעה שולית, אולם בעשור האחרון נרשמה עלייה עקבית בשיעור המשפחות העניות שבהן שני ההורים עובדים. ב-1997 עמד שיעורן על 1.7% בלבד, וב-2022 הגיע כבר ל-7% מהמשפחות העניות. על פי דו"ח המוסד לביטוח לאומי ל-2022 במחצית מהמשפחות העניות בגיל העבודה היה לפחות מפרנס אחד. מגמה זו, מדגישים באדוה, מחדדת כי ההשתלבות בשוק העבודה אינה מבטיחה כבר יציאה מעוני.
ניתוח השינויים לאורך השנים מראה כי הרף המגדיר שכר נמוך (שני שלישים מהשכר החציוני) עלה בין 2015 ל-2022 בשיעור ריאלי של כ-18.6% – קצב מהיר יותר מהעלייה בהכנסה הממוצעת מעבודה, שעמדה על כ-13.3%. מגמה זו בולטת במיוחד בקרב שכירים, שעבורם רף השכר הנמוך עלה בכ-17.7%, כשהשכר הממוצע עלה בכ-8.9% בלבד. המשמעות היא שיותר עובדים משתכרים מתחת לרף – ובעיקר עצמאים, שלרבים מהם הכנסה נמוכה יחסית. מגמות אלו מצביעות על התרחבות שכבת בעלי ההכנסות הנמוכות והעמקת הפערים בשוק העבודה.
האוכלוסיות שבהן שיעור גבוה במיוחד של עובדים בשכר נמוך הן אנשים עם מוגבלויות, גברים ערבים, נשים ערביות, נשים חרדיות ועובדים בגיל פרישה. בקבוצות אלו שיעור העובדים בשכר נמוך גבוה מ-40% ואף מגיע לכמחצית. שיעורים גבוהים יחסית נמצאו גם בקרב גברים חרדים, צעירים ועצמאים. בקרב גברים חרדים ונשים ערביות נרשמה מגמת עלייה בסיכוי לעבוד בשכר נמוך, שייתכן שקשורה בעלייה בשיעורי התעסוקה בקרב שתי הקבוצות לאורך התקופה. עובדים צעירים עד גיל 34 ועובדים מבוגרים לאחר גיל פרישה נמצאים בסיכוי גבוה ב-30%-40% משל עובדים בגילי 35-64 לעבוד בשכר נמוך.
שיעור הנשים העובדות בשכר נמוך הוא 31.5%, לעומת 15.9% בקרב הגברים. בניתוח רב-משתני נמצא כי היקף המשרה הוא הגורם המשפיע ביותר על הסיכוי לעבודה בשכר נמוך, ופחות מעשירית מהעובדים במשרה מלאה משתכרים מתחת לקו השכר הנמוך. מהממצאים עולה כי כל שעת עבודה נוספת מפחיתה את הסיכוי להיכלל בקבוצת העובדים בשכר נמוך בשיעור של כ-2%-3%. עם זאת, גם בניכוי השפעת היקף המשרה ומאפיינים אחרים, הסיכוי של נשים לעבוד בשכר נמוך גבוה בכ-72% מהסיכוי של גברים. גברים ערבים וחרדים הם בעלי סיכוי גבוה ב-90% וב-70% בהתאמה, ומקבלי קצבאות נכות בעלי סיכוי גבוה פי שלושה להשתכר שכר נמוך – גם בניכוי ההשפעה של היקף המשרה.
משלחי היד שבהם הסיכוי גבוה במיוחד להעסקה בשכר נמוך הם עובדים בלתי מקצועיים, עובדי מכירות ושירותים, וכן עובדים מקצועיים בתעשייה ובחקלאות. שיעור העובדים בשכר נמוך עלה גם בקרב קבוצות שלהן מעמד חזק יחסית בשוק העבודה, כמו אקדמאים ומנהלים. אף שחלקם בקרב בעלי השכר הנמוך נותר נמוך ביחס לייצוגם בכלל העובדים, נרשמה עלייה של כשתי נקודות אחוז בתקופה הנבדקת. ממצא זה עשוי להעיד על פגיעה יחסית במעמדם הכלכלי.
במרכז אדוה הוסיפו כי ארגון ה-OECD ממליץ על צעדים להתמודדות עם התופעה של עובדים בשכר נמוך, בראשם הנהגת שכר מינימום הוגן, חיזוק העבודה המאורגנת ועידוד התאגדות עובדים, הקלות דרך מערכת המס ומדיניות ממשלתית פעילה בשוק העבודה בדגש על הכשרות מקצועיות. לפיכך, הדגישו באדוה את החשיבות של המשך עדכון שכר המינימום, המליצו על הגברת האכיפה של חוקי העבודה בישראל, על חיזוק העבודה המאורגנת ועל העלאת שיעור העובדים המאורגנים במגזר הפרטי. ההוצאה הציבורית על מדיניות פעילה בשוק העבודה בישראל עמדה על 0.13% בלבד מהתמ"ג, לעומת ממוצע של 0.63% במדינות ה-OECD. מרכז אדוה המליץ להגדילה באופן משמעותי. לצד זאת, המליצו באדווה להגדיל את ההשקעה הממשלתית במענקי עבודה (מס הכנסה שלילי).
