אז מה קורה עם 61 אלף המפונים מהצפון? ובכן, כרגע הם אמורים לחזור הביתה ב-7 ביולי, אבל בממשלה הבטיחו לשר התיירות, חיים כץ, שיחליטו תוך שבוע אם להאריך את המתווה. אבל נודע לנו שההארכה הזו תהיה רק לכמה שבועות או חודשיים, שזה לא באמת נותן לתושבים המסכנים האלה שום יציבות או ודאות.
ותחשבו על זה – ילדים מהצפון אמורים להתחיל שנת לימודים חדשה בספטמבר, אבל אף אחד לא יודע איפה הם ילמדו. אולי בבתי הספר שלהם ביישובים, אולי בבתי ספר בערים אחרות, או אולי בכלל בבתי ספר חדשים שבונים במיוחד בשבילם. איזה בלגן!
אז חברי כנסת מהאופוזיציה החליטו להגיע לצפון כדי לראות מה המצב. הם ביקרו בבית ספר שעדיין עובד תחת אש, ראו את כל השריפות שפרצו בגלל ההפגזות של חיזבאללה, ודיברו עם ראשי רשויות ותושבים. וכולם אמרו אותו דבר – המצב פה ממש גרוע, והממשלה לא עושה מספיק כדי לעזור.
ראש המועצה של הגליל העליון אמר להם שהאש ממש מתקרבת, ושתושבים מתוסכלים ומיואשים. המצב הזה לא יכול להימשך. גם ראש מועצת חצור הגלילית התלונן שהמדינה נותנת להם רק פירורים כדי לטפל במפונים, וזה הופך לנטל כבד על העיריות.
אפילו כמה חברי כנסת מהקואליציה באו לבקר בקריית שמונה ולחזק את התושבים שנשארו שם. הם אמרו שימשיכו להגיע כל עוד האנשים האלה מפונים ועדיין זזים.
אז לסיכום, המצב בצפון ממש לא טוב. המון אנשים מחכים כבר המון זמן לחזור הביתה, אבל אף אחד לא נותן להם תשובות או פתרונות אמיתיים. נקווה שהממשלה תתעשת ותעשה משהו, ומהר, כי התושבים האלה ממש לא יכולים להמשיך ככה.
