עשרה חודשים מאז יצא בפעם האחרונה לשליחות מדינית, ולראשונה מפרוץ המלחמה, ייצא רה"מ בנימין נתניהו בעוד שבוע למה שצפוי להיות אירוע השיא של חייו. נתניהו צפוי להיות המנהיג הלא־אמריקני הראשון בהיסטוריה שנואם בפעם הרביעית בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס.
"נתניהו באנגלית: "אמרתי לבלינקן שלא יתכן שמונעים מאיתנו נשק (19.06.24) // דוברות רה"מ
זהו כבוד אישי גדול, בלי ספק, אך נתניהו "זוכה" בו משום שבתשעת החודשים האחרונים, במשמרת שלו, מצויה ישראל במצב הירוד ביותר שלה מאז 1948. המלחמה וכל הקשור בה יהיו במרכז נאומו.
נאומים הם הדבר החשוב ביותר אצל נתניהו – יותר ממעשים, יותר מהחלטות – ולכן הוא ואנשיו עמלים כבר שבועות על התכנים. הם מתייעצים עם רבים, וטיוטות ראשונות נכתבו מזמן.
לא צריך להיות נביא כדי לדעת שנתניהו ידגיש את חומרת זוועות חמאס, ויציין שהמלחמה של ישראל נמצאת על רצף מאבק ההישרדות ההיסטורי של העם היהודי. הוא כמובן ידגיש שאיראן עומדת מאחורי מתקפת חמאס, ומאחורי המלחמות במזרח התיכון בכלל.
נתניהו יעשה כל שביכולתו כדי להזהיר שגם לאמריקנים נשקפת סכנה מאיראן, להעביר את המסר שמלחמתה של ישראל היא מלחמתה של אמריקה, ושישראל היא המוצב הקדמי של "העולם החדש".
מודע לביקורת כי הוא נוטה לצד הרפובליקני, ראש הממשלה ידגיש את תודתו לנשיא ביידן על הסיוע הצבאי העצום לישראל מתחילת המלחמה. חרף ביקורתו על הממשל, לא נראה שנתניהו ישתמש בבמה המכובדת מאוד כדי להשמיעה. זה לא הזמן וזה לא המקום.
יתרה מכך, כבר כמה שבועות שנתניהו מכופף את הראש מול הממשל, אף שעדיין יש צעדים אמריקניים חמורים מאוד נגד ישראל, ובראשם הצווים השערורייתיים נגד "צו 9" וישראלים אחרים – אקט חמור ביותר מצד הממשל כלפי תנועת מחאה לגיטימית בישראל.
יו"ר תנועת צו 9, רעות בן חיים, מגיבה על העיצומים שהוטלו נגדה" // ללא
ואולם, עד לנאום ביום רביעי הבא לא נשמע על כך מפיו דבר. כחלק מהרגעת היחסים, ייערך השבוע בוושינגטון המפגש שבוטל כבר פעמיים, על האסטרטגיה מול איראן.
ב"כנף ציון" יגיעו עימו גם בני משפחות של חטופים. הם ישתתפו במעמד המכובד מיציע האורחים, ונתניהו יתייחס אליהם בדבריו. הנוסח המדויק של הדברים, כנהוג אצלו, ייקבע ברגע האחרון. אפילו כשהוא עומד על דוכן הנאום, ראש הממשלה עדיין מכניס תיקונים בטקסט.
לא מעניינים אותם
נתניהו יגיע לבירה האמריקנית בתקופה שבה לא אנחנו ולא הוא מעניינים אותה. ארה"ב שקועה עמוק בכאוס הפוליטי שבמרכזו ההתנקשות הכושלת בטראמפ והספקות באשר למצבו של ביידן. מצד הנשיא, הפגישה עם נתניהו היא דווקא הזדמנות לשדר "עסקים כרגיל" כמנהיג העולם החופשי.
ואולם, הקשב של הציבור ושל המערכת הפוליטית מופנה כמעט לחלוטין למה שנראה כמו הניצחון הוודאי של טראמפ והדילמה הדמוקרטית חסרת התקדים של החלפת נשיא מכהן רגע לפני הבחירות.
במצב כזה, הנאום של מנהיג בעלת הברית מהמזרח התיכון יקבל מעט מאוד תשומת לב. נתניהו, מצידו, יעשה הכל כדי לא להצטייר כמי שמתערב ולו באופן הזעיר ביותר בפוליטיקה האמריקנית. לא בטוח שזה יעזור לו.
גם טראמפ וגם הדמוקרטים באו אליו בעבר בטענות כאילו "תפס צד", גם כשלא נהג כך. הפעם נתניהו מגיע כאשר הפוליטיקה האמריקנית בנקודת רתיחה. יהיה קשה מאוד שלא להיכוות.
כאשר האמריקנים מרוכזים בענייני פנים, הם פנויים פחות לענייני חוץ, וכשעל סדר היום נמצאים כדורי מרצחים ומצבו הבריאותי של הנשיא, גם לציבור וגם לפוליטיקאים יש הרבה פחות קשב לנאום נתניהו.
במילים אחרות, צפויות להיות פחות מחאות והחרמות מאשר בימים שגרתיים. ולו רק מבחינה זו, הברדק טוב ליהודים.
