איראן מצויה במשבר אנרגיה חמור שמוביל לעומס כלכלי קשה ולפגיעה משמעותית בחיי היום-יום של אזרחיה, כך פורסם אמש (שבת) בעיתון "ניו יורק טיימס".
לפי העיתון, במשרדי הממשלה באיראן סגורים או פועלים בשעות מצומצמות. בתי ספר ומכללות עברו ללמידה אונליין בלבד. הכבישים וחנויות הקניונים התכסו בחשכה, ומפעלי התעשייה לא קיבלו אספקת חשמל, מה שהביא לעצירה כמעט מוחלטת של הייצור.
למרות שלאיראן יש אחד מההיצעים הגדולים ביותר של גז טבעי ונפט גולמי בעולם, היא מצויה במשבר אנרגיה מוחלט שניתן ליחסו לשנים של סנקציות, ניהול לקוי, תשתיות ישנות, צריכה בזבזנית – ומתקפות ממוקדות של ישראל.
במאמר דעה שפורסם באתר בלומברג, מנתח מארק צ'מפיון, פרשן בכיר לענייני המזרח התיכון את המשבר העמוק בו שרויה איראן. לפי המאמר, חמינאי השקיע לפחות 200 מיליארד דולר לא באזרחי איראן, אלא בארגונים כמו חיזבאללה בלבנון, חמאס בעזה, משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה וגורמים נוספים במה שמכונה "ציר ההתנגדות".
"אנחנו ניצבים בפני חוסר איזון חמור בגז, בחשמל, באנרגיה, במים, בכסף ובסביבה," אמר הנשיא מסעוד פזשקיאן בנאום טלוויזיוני חי לאומה החודש, "כל אלה נמצאים ברמה שעלולה להפוך למשבר". מובילי התעשייה באיראן הזהירו שההפסדים הנלווים נאמדים בעשרות מיליארדי דולרים, בעוד הנשיא פזשקיאן לא יכל להציע פתרון מלבד להתנצל.
"אנחנו חייבים להתנצל בפני העם על כך שאנחנו במצב שבו הם צריכים לשאת בנטל", אמר פזשקיאן. "אם ירצה האל, בשנה הבאה ננסה שלא יקרה דבר כזה".
לפי ה"ניו יורק טיימס", למרות שאיראן נאבקת כבר שנים עם בעיות בתשתיות, הנשיא הזהיר כי הבעיה הגיעה לנקודה קריטית. לפי דיווחים, בשבועות האחרונים איראן נאלצה לנקוט בצעדים קיצוניים כדי לחסוך באנרגיה, תוך שהיא מוותרת על אספקת גז לתחנות החשמל כדי למנוע הפסקת חימום בבתים.
"המדיניות של הממשלה היא למנוע בכל מחיר הפסקה של אספקת הגז והחום לבתים," אמר סייד המיד חוסייני, חבר בוועדת האנרגיה של לשכת המסחר האיראנית. הוא ציין כי הממשלה מנסה לשלוט במצב כדי למנוע חוסר יציבות במדינה.
לפי העיתון, עד יום שישי האחרון, 17 תחנות כוח הוצאו לחלוטין מהשירות והשאר פעלו רק באופן חלקי. מהדי בוסטנצ'י, ראש מועצת התיאום של התעשיות במדינה, גוף ארצי שפועל כמתווך בין התעשיות והממשלה, אמר בראיון מטהרן כי המצב הוא קטסטרופלי. הוא העריך שההפסדים משבוע זה בלבד עלולים להפחית את הייצור באיראן לפחות ב-30 עד 50 אחוז ולהסתכם בעשרות מיליארדי דולרים בהפסדים. הוא אמר שלמרות שלא היה עסק שלא נפגע, המפעלים הקטנים והבינוניים ספגו את הפגיעות הקשות ביותר.
משבר האנרגיה פגע באיראן בזמן גיאופוליטי קשה במיוחד. מעמדה האזורי של איראן ככוח משפיע פחת באופן חמור בעקבות קריסת ממשלת אל-אסד בסוריה וההרס של חיזבאללה בלבנון מצד ישראל, כך דיווחו ב"ניו יורק טיימס". חזרתו של דונלד טראמפ כנשיא צפויה להביא ללחץ נוסף על המשטר עם מדיניות שצפויה להדק עוד יותר את הסנקציות.
המדינה גם חוותה ירידה חדה בערך המטבע שלה, שנפל לשער הנמוך ביותר שלו מול הדולר השבוע. כל זה הותיר את הממשלה פגיעה כאשר היא מנסה להכיל את המשבר.
הניו יורק טיימס מתייחס גם לתקיפות הישראליות כגורם מכריע על מצבה של איראן: "בפברואר ישראל פוצצה שני צינורות גז באיראן כחלק ממלחמתה החשאית עם המדינה. כתוצאה מכך, הממשלה פנתה למאגרי גז חירום כדי למנוע הפסקת שירות למיליוני אנשים, כך לפי בכיר במשרד הנפט וחוסייני, חבר בוועדת האנרגיה של לשכת המסחר".
פזשקיאן, שנבחר לנשיא ביולי, אמר כי ממשלתו ירשה מאגר אנרגיה ריק שלא הצליחה למלא. גז טבעי מהווה כ-70% ממקורות האנרגיה של איראן, שיעור גבוה בהרבה מזה שבארה"ב ובאירופה, לפי מחקרים בינלאומיים בתחום האנרגיה. הממשלה יזמה פרויקט שאפתני להוביל גז לכל פינה של איראן, כולל כפרים קטנים, וכעת כ-90% מבתי האב באיראן מסתמכים על גז לחימום ולבישול
כאמור, איראן החלה לאכוף הפסקות חשמל יומיות מתוזמנות של שעתיים לבתים פרטיים בנובמבר, אך זה לא הספיק. כעת הפסקות החשמל מתרחשות בצורה יותר אקראית ונמשכות יותר. במשך יומיים בשבוע שעבר, בתי ספר, אוניברסיטאות, בנקים ומשרדי ממשלה נסגרו עם הודעה של יום מראש בכל 31 המחוזות באיראן למעט שלושה כדי לחסוך באנרגיה.
ביום חמישי, אמרה הממשלה שכל בתי הספר וההכשרה הגבוהה יעברו לאונליין, צעד שלא נעשה מאז מגיפת הקורונה, למשך יתרת הסמסטר, שנמשך עוד כשלושה שבועות. כמו כן, משרדי הממשלה יעבדו בשעות מצומצמות, ויסיימו את העבודה בשעה 14:00 עד הודעה חדשה כדי לצמצם את צריכת האנרגיה.
עיתון הניו יורק טיימס מביא לדוגמא אזרחים באיראן שנפגעו, כך למשל, בעל אחד המפעלים הגדולים ביותר לייצור חומרי בניין אמר בראיון מטהרן כי העסק שלו שרד את המהפכה, המלחמה והסנקציות, אבל שום דבר מאלה לא היה כל כך כאוטי ולחוץ כמו האירועים של השבוע האחרון. הוא אמר כי תחושת חוסר הוודאות משתלטת על המגזר הפרטי, כשהמדינה שוקעת לעתיד בלתי נודע עם משבר אחרי משבר, שהממשלה נראית כאילו היא לא מסוגלת לשלוט בהם.
סוהיל, מהנדס בן 37 במפעל לייצור מכשירים חשמליים, אמר כי הפסקות החשמל ייאלצו את המפעל לפטר עובדים ולהפחית את הממדים משום שהפסקות החשמל כבר הובילו להעלאת עלויות ייצור.
"נפגעתי מאד מחיי היום-יום והעבודה. כשיש הפסקת חשמל, גם המים מנותקים והמבערים כבויים, ולכן כל מכשירי החימום לא פועלים", אמרה ספידה, מורה בת 32 מטהראן, שסיפרה כי שיעורים באנגלית באינטרנט בוטלו לעיתים קרובות בגלל שהאינטרנט נפל. היא ביקשה להשתמש רק בשם הפרטי שלה מחשש לנקמה מצד הרשויות.
בצעד נואש, פזשקיאן התחיל בקמפיין של סלבריטאים שמעודדים את האיראנים לצמצם את צריכת האנרגיה על ידי הורדת הטמפרטורה בבתיהם לפחות בשניים. בנוסף, סרטונים בתקשורת הממשלתית הראו את המתחם הנשיאותי ללא אורות בלילה.
במקביל, דיווח מיוחד של עיתון ה"ג'ואיש כרוניקל" הבריטי, חושף משבר פנימי חמור במשמרות המהפכה, כאשר הדור הצעיר והרדיקלי מורד בהנהגה הבכירה על רקע נפילת משטר אסד בסוריה.
לפי הדיווחים ב"ג'ואיש כרוניקל", ישנם חילוקי דעות עמוקים בתוך משמרות המהפכה, במיוחד בין הדור הצעיר לרדיקלי לבין ההנהגה השמרנית והמבוגרת, במיוחד לאחר חיסול בכירים במשמרות המהפכה ובארגוני החסות שלהם – כולל חיזבאללה וחמאס, בידי ישראל. חיסולו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, הוביל את הצעירים להאשים את ההנהגה הבכירה בשחיתות ואף בשיתוף פעולה עם המוסד.
המצב הכלכלי הרעוע, שכולל את משבר האנרגיה החריף, ירידה חדה במטבע, וסנקציות כלפי המדינה, מעיד על חולשה הולכת ומתרקמת במערכת השלטונית. על פי הדיווחים, ישנה תחושת חוסר ודאות במדינה, במיוחד בקרב המגזר הפרטי. המהומות החברתיות שצפויות להתרחש כתוצאה מהמשבר האנרגטי, יחד עם תחושת חוסר אונים מצד הציבור, יכולות להוות קרקע פוריה להתקוממות אזרחית רחבה יותר.
