ניצחון למתונים, עליות בשוק ובשורה לישראל: מסקנות מהבחירות בגרמניה

אתמול (א') התקיימו הבחירות בגרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באירופה. מי שניצח בהן הוא פרידריך מרץ (69), ראש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU), שיקבל כעת את המפתחות להרכבת הקואליציה.

מרץ הציב את חג הפסחא בעוד פחות מחודשיים כיעד להקמת הממשלה בראשותו. "העולם לא ממתין לנו", אמר, והבטיח לעבוד קשה על-מנת לספק יציבות והצלחה כלכלית לגרמניה.

חילופי השלטון בגרמניה מהדהדים בכל אירופה, וגם מעבר לאטלנטי. גלובס מציג ארבעה לקחים אפשריים מהבחירות הגורליות הללו. 

● מיליונר, טייס ופרו-ישראלי: הכירו את מי שצפוי להיות הקנצלר הבא של גרמניה
● ההסתבכות הקטארית: הבכיר שפתח תיבת פנדורה, ולא רק 

1אחוז החסימה הגבוה הציל את גרמניה

הגרמנים יודעים דבר או שניים על חוסר יציבות פוליטית ועל סיכונים לדמוקרטיה. זו הסיבה שבעלות הברית שכבשו את המדינה דרשו עם הקמת הרפובליקה הפדרלית הגרמנית ב-1949 אחוז חסימה גבוה, שימנע פיצול וקיטוב בפרלמנט, וקבעו אותו על 5%. אמש, כאשר האבק שקע על סקרים לא-מדויקים ואפילו על מדגמים שגויים, התברר כי הרף הזה "הציל" את גרמניה ממשבר פוליטי.

שתי מפלגות קטנות – הליברלים מהימין הכלכלי ו"ברית שרה ווגנקנכט" מהשמאל הקיצוני – התנדנדו סביבו. לו רק אחת מהן הייתה נכנסת לבונדסטאג, משימת הרכבת הקואליציה של מרץ הייתה הופכת לכמעט בלתי אפשרית. הוא היה נאלץ להקים קואליציה משולשת ומשותקת עם הירוקים והסוציאל-דמוקרטים יחדיו. דרישות שונות בתחום ההגירה והכלכלה היו קורעים אותה לגזרים עוד לפני שהוקמה.

אבל לפנות בוקר התברר כי הליברלים פיספסו את אחוז החסימה בכמה עשרות אלפי קולות, וכי מפלגת השמאל הרדיקלי BSW פיספסה אותו ב-14 אלף קולות בלבד. מרץ, גרמניה כולה ואולי אפילו אירופה כולה, היו יכולים לנשום לרווחה. קואליציה של שתי מפלגות – השמרנים עם הסוציאל-דמוקרטים – הפכה לפתע לאפשרית.

זה התסריט הטוב ביותר שהכלכלה הגרמנית יכלה לצפות לו. לא פלא שמדד הדאקס הגרמני נפתח בעליות בבוקר שאחרי הבחירות, ושהאירו התחזק אחרי פרסום התוצאות מול הדולר.

2המציאות: גרמניה מפולגת מתמיד, ומשבר ההגירה מאיים על הדמוקרטיה

גרמניה כמהה כעת ליציבות. תוצאות הבחירות אתמול מלמדות כי המערכת הפוליטית קיבלה הזדמנות, אולי אחרונה, לספק לה את זה. בעוד צרפת משותקת בשל הקרע בין הימין לשמאל הקיצוני, וזה המצב גם באוסטריה, בהולנד ובמדינות אחרות – בגרמניה יש עדיין אפשרות לשתי מפלגות המרכז להקים קואליציה ביניהן. קשה להפריז בחשיבות של ההזדמנות הזו.

"מרץ הוא כעת האיש החשוב ביותר באירופה", כתב הבוקר (ב') ה-FAZ, "ועל כתפיו ניצבת המשימה להציל את הדמוקרטיות הליברליות של אירופה". תוצאות הבחירות, כתב העיתון, לא היו קריאת השכמה – אלא יריית תותח.

ללא החסמים המלאכותיים כמו אחוז חסימה, התוצאות של הבחירות מראות שגרמניה למעשה מפוצלת ומפולגת מתמיד. אחד מכל חמישה מצביעים בחר ב"אלטרנטיבה לגרמניה", מפלגת ימין קיצוני שרוויה בשערוריות אנטישמיות, בין היתר, ושחלקים גדולים שלה נמצאים בהשגחת המשרד להגנת החוקה בשל חתירה תחת הדמוקרטיה. במדינות מזרח-גרמניה לשעבר המפלגה קיבלה 34% מהקולות. בתורינגיה כמעט אחד מכל שני תושבים הצביע לה.

גם הצעירים בגרמניה פנו לקצוות – 21% הצביעו לימין הקיצוני, ו-25% בחרו ב"די לינקה" מהשמאל הקיצוני. הם העתיד האלקטורלי. הם תמרור האזהרה.

ברקע הקיטוב הזה עומדת העובדה שההגירה הלא-חוקית לגרמניה התגברה, אוזלת-היד של המפלגות הגדולות בהתמודדות עמה ניכרת, ובזמנים המודרנים של הרשתות החברתיות לא קשה להפוך גל טרור סכינים ופשיעה מצד מבקשי מקלט שמתרחש בגרמניה לגורם משיכה למפלגת מחאה כמו ה-AfD. "הם שמחים על כל משבר שעומד בפני גרמניה", האשים אתמול מרץ את ה-AfD, כשהבטיח שוב לא לשתף פעולה עם המפלגה.

למעשה, אם הקואליציה שיקים מרץ – זו שהפכה אפשרית ברגע האחרון בגלל 14 אלף קולות חסרים, – לא תפתור את המצב, ה-AfD רק ילכו ויתחזקו. כך קרה עם מפלגת החירות באוסטריה. גם השמאל הקיצוני יתחזק. כך קרה עם קואליציית השמאל בצרפת. הדבר יוביל לשיתוק פוליטי של המדינה. למרץ יש סיכוי אחרון לשנות את התמונה העגומה שהבחירות הללו משרטטות.

3הכלכלה היא הדבר החשוב ביותר

שיעור ההצבעה בבחירות אתמול ניצב על 85%, הגבוה ביותר מזה עשורים. למרות המהירות היחסית שבה התקיימו הבחירות, למרות מזג האוויר הקר, למרות שלל סיבות כמו היקף הצבעה מצומצם באמצעות הדואר. הסיבה לכך היא שהגרמנים חשו שמדובר בבחירות גורליות, והדבר נובע בין היתר מהמצב הכלכלי של המדינה.

גרמניה מדשדשת במיתון כלכלי כבר שנתיים, וגם השנה הנוכחית צפויה להיגמר בהתכווצות כלכלית. תעשיית הרכב בצרות, היצוא לסין קורס (ארה"ב הפכה השנה שוב ליעד היצוא הגדול ביותר של גרמניה, לראשונה מזה שנים), מספר המובטלים עולה, וכוח הקנייה הגרמני נשחק.

תוצאות הבחירות מלמדות כי לגרמנים אכפת כעת הרבה פחות משיקולי איכות סביבה והפחתת פליטות פחמן דו-חמצני. הממשלה היוצאת הבהירה לציבור את העלות של המהלכים הללו, והוא נרתע. הירוקים קיבלו בבחירות הללו רק 11.6% וככל הנראה יידחקו מהשלטון.

הגרמנים רוצים מדיניות עסקית ברורה שתחדש את הצמיחה במדינה, והם מעוניינים בהפחתת מחירי האנרגיה. מרץ מבטיח לעשות כל זאת במסגרת האיחוד האירופי, שהיה אחד מגורמי ההצלחה של גרמניה בעשורים האחרונים.

מול ארה"ב, מרץ ניצב בפני אתגר עצום. אתמול הוא הופיע בפאנל שבו התכנסו ראשי המפלגות מיד אחרי פרסום המדגמים. מישהו אולי שכח לעדכן אותו שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מיהר לברך את המפלגה השמרנית על הניצחון ואפילו ניכס אותו לעצמו.

מרץ אמר דברים חריפים: שההתערבות בבחירות מארה"ב שקולה לזו ממוסקבה, שארה"ב נטשה את אירופה, ושעל היבשת לדאוג לעצמה מבחינה ביטחונית. הוא יצטרף לפצח איך להתמודד עם טראמפ, שהבטיח בעוד חודש וקצת להטיל מכסים של 25% על תעשיית הרכב הגרמנית, ורק בתוך הסיפתח של מאבק כלכלי בגרמניה.

4המדינות הפרו-ישראלית של גרמניה צפויה להימשך

התוצאות הן בבחינת חדשות טובות לישראל. מרץ צפוי להיות קנצלר פרו-ישראלי, אם יצליח להקים קואליציה עם הסוציאל-דמוקרטים. הוא גינה באופן ברור כל רמז לאמברגו נשק שהממשלה היוצאת קיימה כלפי ישראל, הוא אמר שידאג שראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל לבקר בגרמניה למרות צו המעצר מהאג. הוא הביע מחויבות לרף שהציבה אנגלה מרקל – להתייחס להבטחת קיומה של מדינת ישראל כחלק מסיבות הקיום של גרמניה. לא במקרה ראש הממשלה נתניהו היה אחד המברכים הראשונים שלו אתמול.

גם הדחיקה של ה-BSW מחוץ לפרלמנט יכולה לשמח גורמים ישראלים. מנהיגת המפלגה האשימה את ישראל בביצוע מעשי טרור נגד העם הפלסטיני, והמפלגה נאבקת ביצוא הנשק נגד ישראל. הגורמים האנטי-ישראלים ביותר התפצלו מתוך "די לינקה" והצטרפו ל-BSW. כעת הם בחוץ. זה מותיר את מפלגת "די לינקה", שהיא בעצמה ביקורתית כלפי ישראל, וגם את ה-AfD, שמצביעיה אינם תומכים בסיוע צבאי לישראל, ומנהיגה טינו כרופלה קרא לעצור אותו בשל שפיכות הדם שישראל גורמת בעזה.