נסים סאלם, ממשוחררי עסקת ג'יבריל ב-1985, כאשר היה חייל חטיבת הנח"ל, שוחח היום (שישי) עם רון קופמן ואריה אלדד בתוכניתם ברדיו 103FM, ושיתף אותם בזיכרונותיו מהשבי הסורי.
בפתיחת הראיון, סיפר סאלם על הנפילה בשבי: "יצאנו מכאילו מוצב, עמדת תצפית אל אזור בשליטה סורית, ושם הפתיעו אותנו. הכינו מארב וידעו מה אנחנו הולכים לעשות. הלכנו שש שעות ברגל בתוך שבילי כבשים וכפרים עד לחלוקה שלנו בין החבר'ה של ערפאת מהפתח לבין ארגונו של אחמד ג'יבריל שמקום מושבו דמשק".
צה"ל מחסל את בכירי חיזבאללה – אבל זה גורם למשהו מאוד לא חיובי מבחינת ישראל
"נאום פילדלפי" עשה פלאים לנתניהו, אבל יש מי שמוביל עליו – ובגדול | סקר מנדטים של מעריב
"הם שיתפו פעולה, הם הלכו יד ביד ונפלנו בשבי של שניהם בעצם", המשיך. "אני ויוסק'ה גרוף הובלנו בשיירה לכיוון דמשק. היינו בידי ג'יבריל ואנשיו. הם היו אחד מכוחות הסירוב באותם הזמנים. מבחינתם לא מדברים בכלל עם היהודים, ומי שדיבר עם היהודים, גם אותו הם היו הורגים".
"האנשים שהיו בחזקת הפת"ח השתחררו קודם", הוסיף. "חלקם שוחחו עם המדינה הציונית, הם שמרו על קשר מסוים לגבי העסקה כולה".
"הייתי שם כמעט שלוש שנים. ארגון אכזרי ביותר", סיפר סאלם על השבי. "היינו בצינוק של חקירות. בכל יום עשר שעות, ואחרי שבועות של חקירה הביאו אותנו לבונקר שבנוי מתחת לאדמה בדמשק עם הרבה מעגלי אבטחה. (הייתה להם) שנאה תהומית אלינו. אתה מתחיל להבין כשמישהו נותן לך כת בראש – אתה לא מכיר אותו, אבל אתה מבין שהשנאה היא לא כלפיך אלא כלפי מי שאתה מייצג. אתה יהודי שבא מישראל – מבחינתם זה הדבר הכי גרוע שהם ראו. ככה הם מתנהגים אליך".
"היינו מנותקים", הסביר. "לא ראיתי עיתון, לא רדיו ולא טלוויזיה. אתה בתוך הצינוק לבד. אתה הולך להתקלח פעם בשבועיים בגלל הסירחון שלך. גם בזמן האוכל היו מכניסים לנו לתא את הצלחת. המידע שקיבלנו היה מועט מאוד. לא ידענו מה הולך בישראל – אתה מנותק.
ידעתי שעושים מאמצים לשחרור שלי: זו הייתה התקווה שלי. אתה יוצא בתור חייל, אתה יודע שאם יקרה משהו הצבא ינסה להגיע אליך בכל האמצעים שיש לו, ומסתבר שכשחזרנו שמעתי על כל כך הרבה מבצעים ודברים שרק הדמיון מאמין".
על אחמד ג'יבריל, המנהיג והמייסד של ארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין – המפקדה הכללית", אמר סאלם: "היינו נעדרים, היו תקופות שהוא אמר שהוציאו אותנו להורג. הוא שיחק, הוא היה איש זוועתי. הוא רדף את אנשי ערפאת בביירות. ג'יבריל עצמו אמר לי: ניסים, אנחנו נכין לך מוט גבוה. היה אירוע קשה. ניסו להרוג אותי, ופצעתי מישהו שלהם באופן רציני. הוא אמר לי: נסים, אנחנו ניקח אותך, נבנה תורן גבוה בדמשק ונתלה אותך שם".
"כשחזרתי, אמרו לי שבסופו של דבר ידעו איפה נמצאנו ולא יכלו להיכנס", סיפר סאלם, והתייחס לניסיונות החילוץ שלו. "אם הם היו נכנסים, הם לא היו חוזרים. אני יודע על מבצעים שנעשו מסביב ועד היום לא מספרים, כדי לא לחשוף חלק מהמקורות. היו מבצעים סביב אותו אזור בדמשק. הייתי חי את זה. מדי פעם הייתי חוטף מכות איומות. הם היו יודעים על משהו שעשינו באזור, והיו מוציאים עליי את העצבים. אבל אני ידעתי: מישהו חושב עליי".
על ביקור המלכה דינא בנת עבד אל-חמיד, אשתו הראשונה של חוסיין, שסייעה במשא ומתן לשחרור החטופים, אמר: "המלכה הגיעה – היא הגיעה אליי לדמשק לתוך הגיהנום. אישה, מלכה, יושבת מולי. מלכה הוא תואר שנשאר גם אם היא התגרשה. היא לא פחדה מהם. מלכה שנוחתת בישראל זה באישור ראש ממשלה, זה לא משהו שמפקד יכול להחליט שמלכה נוחתת פה וטסה לאסד. היינו אז בזמן מלחמה".
באשר לשיתוף הפעולה הפוליטי שהוביל לשחרורו, אמר: "יצחק שמיר ביקש מאנשי מח"ל בממשלה להצביע בעד העסקה. יצחק רבין היה שר הביטחון – הוא אמר לו בפירוש: הם ימותו בסוף שם. הוא יהרוג אותם. שמיר אמר לרבין: אני יודע מה זה להיות שבוי מלחמה".
סייע בהכנת הכתבה: אחיעד לוק, 103fm
