"הראשונה שהתגייסה למעננו הייתה ההסתדרות", כך אמרה היום שבות רענן, נציגת מאבק בני ובנות הזוג של משרתי המילואים, בפאנל בנושא השפעת המלחמה על שוק העבודה בכנס אילת לעבודה. רענן סיפרה: "לא הייתי חסידה של ההסתדרות. הם התגייסו איתי עם עוד עורכי דין להגנה תעסוקתית. ההירתמות של ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי פעלו למעננו".
בפאנל בהנחיית כתב הכלכלה של מעריב, יהודה שרוני, סיפרה רענן: "ב-7 באוקטובר כולם התגייסו. הייתה עשייה מדהימה בכל עם ישראל, אבל אני הייתי תקועה בבית עם ארבעה ילדים קטנים. האירוע שלנו התחיל חודש אחרי המלחמה כשהמשק התחיל לחזור לשגרת חירום, מקומות עבודה התחילו לעבוד, ואנחנו משפחות המילואים הרגשנו שהפוקוס עובר לדברים אחרים, ואנחנו נשארנו בבית עם הילדים.
"בניגוד למלחמות ארוכות קודמות, נכנסנו למלחמה הזאת כנשים עם קריירות. היה ניסיון מאוד משמעותי. מקומות עבודה אמרו לנשים שמעו גם אנחנו תחת מלחמה, צריך לדחוף את המשק. מסקר שעשינו, 27% התפטרו, 'אני לא יכולה להחזיק את זה, אני נלחמת על הבית שלי'. 42 אחוז הוצאו לחל"ת, הרבה נשים לא ידעו שהן מאבדות את הזכות לדמי אבטלה כשהן יוצאות לחל"ת.
"לקחנו את הכוח של המילואימניקים כדי להזיז את הממשלה. משרד האוצר היה הקטר בשבוע הזה, בחנו צרכים בעקבות סקר רחב. קיבלנו סיוע בסך 15 מיליארד שקלים, דברים לא מבוטלים, הייתי שמחה שנצליח לייצר ודאות כי האירוע הזה לא נגמר. צריך לייצר מנגנונים של ודאות גם לנשות המילואימניקים. היה צריך גם את ההסכם הקיבוצי ששר העבודה חתם עליו אתמול בערב.
"כמות המילואים הזאת, כסף לא פותר אותה. צריך להגיד ביושר שנדרשת אסטרטגיה אחרת, צריך עוד אנשים מתחת לאלונקה. חייבים תוכניות אסטרטגיות. צריך עדיפות למשרתי מילואים במכרזי מדינה ובחברות פרטיות. חייבים לייצר ודאות, לעודד מעסיקים שכן שומרים על עובדים מילואימניקים ומעסיקים אותם. חייבים להגדיל את הסבסוד למעונות היום לפעוטות כדי לאפשר לנשים לחזור לעבודה".
יו"ר נעמת: "לא ייתכן שהמדינה תנוהל רק על ידי גברים ותתבסס על רצונם הטוב"
"אנחנו חייבים להגיד תודה לכוחות הביטחון שבחזית ולנשים שבעורף", אמרה בכנס יו"ר נעמת, חגית פאר. "הגענו ל-7 באוקטובר כשהמקצועות הנשיים – מקצועות החינוך הרווחה הטיפול הסיעוד, מיובשים לחלוטין, ללא שכר מתאים ללא תנאים הולמים, וכך הגענו למשבר הגדול. מוסדות החינוך בכל הארץ נסגרו, נשים נאלצו לצאת לחל"ת לאבד את מקום העבודה שלהן.
לדברי פאר, "גם במשבר הקורונה התרענו על זה שצריך לעשות שינוי לראות את הנשים האלה צריך לשפר ואני רואה במשבר הזה הזדמנות אדירה לשנות את הכול. אם היה לנו ייצוג הולם במקומות שבהם מקבלים החלטות הכול היה נראה אחרת.
"בנעמת דאגנו לפתוח קרן חירום לדאוג שיהיו סדנאות חוסן בכל הארץ בצפון ובדרום, ועדין צריך הרבה יותר וברמה הרבה יותר גבוהה מעמותה או תנועת נשים. זה ברמה הלאומית של שינוי סדרי העדיפויות. אנחנו ממשיכות, תגברנו את קווי הייעוץ שלנו לנשים במשבר, לנשים בעבודה, אנחנו נמצאות בכנסת. לא ייתכן שהמדינה תנוהל רק על ידי גברים ותתבסס על רצונם הטוב. צריך תכנית לאומית".
פאר ציינה שבאוקטובר 2023 הייתה עלייה של 300 אחוזים בפניות לקו הייעוץ של נעמת על אלימות במשפחה. "היתרי הנשק הורחבו, אני מבינה את הצורך הביטחוני, אבל צריך להבין את המצב של מתיחות ביטחונית וכלכלית, והסיר של אלימות במשפחה הוא סיר לחץ מבעבע ואי אפשר לדבר על זה כי אנחנו במצב חירום. עוד היבט הוא הציר הנפשי. אנשים מחוץ לביתם תקופה מאוד ארוכה, ואנחנו חייבים לטפל בזה.
פאר דרשה להפיק לקחים מהמלחמה ולהיערך לעתיד, בשילוב כלל הגורמים במשק. "יש פה תמיכה משמעותית וחשובה של ההסתדרות. חייבים להכין את עצמנו גם לאירועים הבאים, בתקווה שלא יקרו".
"אף משרד לא מתכלל את עידוד המשך העסקת עובדים בחירום"
עו"ד מיכל וקסמן-חילי, היועצת המשפטית של התאחדות התעשיינים, אמרה בפאנל: "אין אף משרד, לצערי גם לא משרד העבודה, שמתכלל את הדברים של עידוד העסקת עובדים, כל פעם מקבלים עידוד לקבוצה אחרת כמו מילואים או נפגעי פעולות איבה, או עידוד על חודש נוסף ואין מדיניות ברורה.
"המעסיקים זקוקים קודם כל לוודאות. במשולש של עובדים מעסיקים ממשלה המעסיקים הכי הרבה זקוקים לוודאות. הם צריכים להחליט האם לפתוח את שער המפעל בבוקר.
"אנחנו פעלנו להפיץ למעסיקים כמה שיותר מידע ולענות על שאלות. עם המידע הזה יכולנו לפנות לממשלה, ולקבל דברים כמו למשל היתרי העסקה בשעות נוספות, צווי ריתוק למפעלים חיוניים, החזרים בגין תשלום לחיילי מילואים שניתנו בתום החודש ולא בתום השירות כפי שהיה עד אז. ביחס לקליטת עובדים זרים, הדברים קורים לאט. האסדרה לא מצליחה להשיג את הצורך.
"המעסיקים רובם ככולם מוקירים את משרתי המילואים, הם עצמם משרתי מילואים. לדבר על החזר של 20 אחוז מהזכויות הסוציאליות, זה באמת הישג ויותר ממה שהיה. אבל הדברים הבאים לא נלקחים בחשבון: לא הרכב שניתן לעובד, לא זכויות סוציאליות, לא קרן השתלמות והרבה זכויות סוציאליות. הם לא נכנסים בכלל ל-20%, והם מגיעים ל-50%. ישראל חייבת להחזיר את הכול, מכיוון שזו החובה הראשונה שלה לשמור על ביטחון האזרחים וזה אומר גם לשלם את שכר החיילים וזכויות סוציאליות זה חלק מהשכר. וגם עידוד. לדבר עכשיו אחרי יותר משנה כשהשיא מאחורינו, זה מאוחר מדי. חייבים לעודד את המילואים.
"אנחנו עורכים יום עיון למעסיקים איך לקבל בחזרה את המילואים, גם בתחומים הרכים, באמצעות המדינה וגם מסגרות התנדבותיות. גם בנושא סיר הלחץ לנשים, אנחנו פועלים עם ארגוני נשים וארגוני אלימות במשפחה."
יועץ לשר האוצר: "אנחנו רוצים לתת שיפוי למעסיקים על עובדים במילואים לפי משך השירות"
נתן נהוראי, יועץ כלכלי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', הציג בפאנל את מהלכי משרד האוצר לסיוע לאנשי המילואים ומשפחותיהם, והדגיש כי למרות שתקציב 2025 עדיין לא אושר והמדינה פועלת תחת תקציב המשכי, תכניות הסיוע ממשיכות לפעול: "זה צורך ביטחוני ואי אפשר לעצור את הדבר הזה".
לדברי נהוראי, "אני מפקד פלוגה במילואים בעצמי. יש לי 60 אחוז התייצבות, שוחחתי עם האנשים. הרבה שמו את החיים שלהם על הולד, הבית מרוסק. מסקר שערכנו במשרד האוצר, 75 אחוז מהמילואמניקים מתלוננים על קשיים בתחום העבודה וחוששים לעתידם התעסוקתי. אני חושש שאנחנו נגיע מצבא עם לצבא של שכירי חרב.
"כתוכנית ארוכת טווח, אנחנו רוצים להתמקד באדם העובד ולשמר את העשירונים הגבוהים בתוך מערך המילואים. אנחנו רוצים לאפשר שיפוי למעסיקים לפי עומסים, שמי שיש לו עובד שעושה יותר מילואים יקבל שיפוי יותר גדול. אנחנו רוצים גם ליצור תו תקן לעסקים שמעסיקים מילואימניקים".
