קהילת ויקיפדיה העברית מתמודדת עם פרשה נוספת של הטיית הצבעות וניסיונות להטיית התוכן באתר שנחשפה לפני כשבועיים. 42 חשבונות שזוהו כחשבונות 'מגויסים' או כ'בובות קש' (חשבונות כפולים) נחסמו מהאתר לצמיתות.
את החסימה הובילו בתחילת החודש שני הבירוקרטים באתר, בעלי תפקיד שבחרה הקהילה. בהודעה שפרסמו לקהילה ציינו כי בין החסומים זוהו בוודאות מגויסים ובובות קש, וכן עורכים שיש ספק לגביהם. קבוצה נוספת של עורכים, שלגביה לא נמצאו הוכחות חד-משמעויות, אך צוות הבדיקה חש לדבריו 'אי-נוחות' לגבי דפוסי ההתנהגות של חבריה, צפויה לקבל אזהרות רשמיות ולהתבקש לא להשתתף בהצבעות בשנה הקרובה, אבל לא לספוג סנקציה פורמלית.
עוד ציינו את רשימת 11 ההצבעות באתר שהושפעו מהפרשה. בחלק מהמקרים הוחלט לקיים הצבעה מחודשת, בחלקם להפוך את התוצאה ובחלקן להותיר את התוצאה על כנה.
כך למשל, הערך על אבנר נתניהו, בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנמחק בהצבעה לפני כחודשיים – שוחזר. אבנר נתניהו כתב בעצמו בדף השיחה של הערך שאינו סבור שיש לו חשיבות אנציקלופדית, ובעקבות כך נפתחה ההצבעה, שהושג בה רוב של 58.1% למחיקת הערך. כעת, ציינו הבירוקרטים כי בניכוי קולות בובות הקש והמצביעים המגויסים, הושג רוב של 54% בלבד למחיקת הערך (בעוד הרוב הנדרש למחיקת ערך הוא 55%). על פי הצהרת הבירוקרטים, הייתה אמורה להיפתח הצבעה חוזרת בנושא, אולם נכון להיום, הצבעה זו לא נפתחה.
אבנר נתניהו. הערך נמחק בהצבעה ושוחזר (צילום: פלאש 90)
ערך נוסף ששוחזר בעקבות חשיפת הפרשה הוא הערך על פרשת מותו של עאמר אסעד, פלסטיני בן 80 שנפטר לאחר שעצרו אותו חיילים מגדוד נצח יהודה בכניסה לכפר ג'לג'וליא מצפון לרמאללה, ועל פי עדויות פלסטינים הוחזק בחצר מבנה נטוש, בקור כשהוא אזוק ועיניו מכוסות (מדינת ישראל פיצתה את משפחתו ב-500 אלף שקלים תמורת משיכת העתירה שלה נגד המדינה). בהצבעת השחזור המקורית הושגו 55.2% תומכים בשחזור הערך בלבד, לעומת 60% הנדרשים בהצבעות מסוג זה. בניכוי בובות הקש והמצביעים המגויסים הושג הרוב הדרוש, 66.2%.
הצבעה נוספת שהושפעה מהפרשה היא הדיון אם יש לציין בערכי אישים כי הם מתגוררים ב'התנחלות'. הצעה זו זכתה במקור ל-47.2% תמיכה בלבד, אולם בניכוי בובות הקש והמצביעים המגויסים, הייתה עשויה לזכות לרוב עם 51.25% תמיכה. במקרה זה, הודיעו הבירוקרטים כי תיפתח הצבעה מקוצרת בת שלושה ימים (במקום שבוע כמקובל).
הצבעות נוספות שהושפעו הן דיון החשיבות על הערך של פעיל הימין יאיר אנסבכר, על האדמו"ר מסוכטשוב שמואל יצחר בורנשטיין, על הרב ישראל אברג'ל, על מידת הפירוט בערך על אוניברסיטת הארוורד באשר להתנהלות האוניברסיטה ביחס לגילויי אנטישמיות בקמפוס וביחס לישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ועל הכללת פסקה בערך של השחקנית מונא חוא בנוגע להתבטאות שלה בעקבות 7 באוקטובר.
"עדיין לא ברור לי מה עשיתי לא בסדר"
זו פרשת בובות הקש והטיית ההצבעות הגדולה בהיסטוריה של ויקיפדיה העברית, אך לא הראשונה. ביולי 2023 נחשפה פרשה של הפעלת חמישה חשבונות בובות קש שפתח עובד של פורום קהלת כדי להטות דיונים והצבעות באתר בנוגע לרפורמה המשפטית. ב-2011 נחשפה פרשה של שימוש ב-25-22 חשבונות. גם ב-2019 נחשפה רשת חשבונות שפעלה בתיאום להטיית דיונים.
בניגוד לפעמים קודמות, שבהן פורטו גם תהליכי הבדיקה של הפרשה, הפעם ציינו הבירוקרטים כי החליטו להימנע מפרסום שיטת הבדיקה, מכיוון שלדבריהם "עורכים מתוחכמים למדו את שיטות הבדיקה שלנו והפעילו אמצעים שונים כדי להתחמק מגילוי הבדיקה". לדבריהם, אי אפשר לחשוף את המנגנון שבוצעה בו הבדיקה ללא יצירת פתח נוסף ואפשרות להטיות עתידיות בשיטות אגרסיביות יותר.
"כדי לקבל ביקורת ומשוב על פעולותינו ולחשוף נקודות עיוורות אפשריות", אמרו הבירוקרטים, "היו מעורבים בבדיקות ובווידוא התוצאות עורכים שהפגינו שיקול דעת ענייני ואובייקטיבי במהלך פעילותם, וביקשנו את עזרתם ושיקול דעתם בפרשה זו. ויקיפדיה העברית חשובה לנו, וחברי הקהילה שלה חשובים לנו, והאמת האנציקלופדית היא הנר לרגלינו. לא אג'נדה כזו או אחרת. אנו מקווים שפעולותינו אלו אכן ישרתו את רצון הקהילה, ויגנו עליה מפני בעלי אינטרס שמנסים להטות ולפגוע ביכולת של הקהילה להכריע נושאים אנציקלופדיים באמצעים אנציקלופדיים – דיון, מקורות, ביקורת עמיתים, ולא דרך כיפוף ידיים או השתלטות עוינת על דפי שיחות".
חלק מהעורכים שנחסמו ביקשו לערער על חסימתם. כך למשל כתב המשתמש Tushtrbui: "אני מבקש לברר מה הטענות נגדי, כדי שאוכל להתגונן, כמקובל בשיטות משפט הוגנות. אני מציע שבשלב זה תאפשרו לי לערוך, בלי להצביע, ובהמשך, כשיהיה לכם זמן, נוכל להתייחס להאשמות שיש לכם נגדי. אני מסרב להתייחס להאשמות שפרסמתם על יותר מ-40 נחסמים, כיוון שאף אחת מהן אינה נוגעת אליי". המשתמש טרם קיבל תגובה מהבירוקרטים.
גם המשתמש Civispacem ביקש להסיר את חסימתו וטען: "החסימה בוצעה באופן שרירותי ובריוני, ללא כל הפרה שהיא של כללי הוויקיפדיה". גם המשתמשים א. שפר, גיל פרידמן – פיסיקאי, Yehud830, ודרגון שנחסמו הכחישו את מעורבותם בפרשה ופנו בבקשה לבחון את חסימתם מחדש. טענותיהם לא זכו למענה מצד הבירוקרטים.
למשתמשת Be'Ikar Yerakot, שנחסמה בעקבות הפרשה, השיב הבירוקרט 'ביקורת': "לא בוצעה שום חסימה בלי בירור ובדיקה. טעויות אפשריות כמובן, אבל צריך להיות צירוף מקרים מאוד חריג כדי שתיפול טעות כזו. אנחנו בודקים את כל המקרים ואין לנו מה לומר מלבד להתאזר בסבלנות". המשתמשת השיבה כי מתבקש לשיטתה שהבירור יכלול בדיקת החשדות עם נשוא הבדיקה, וייעשה טרם החסימה ולא אחריה. "מתשובתך", כתבה, "עדיין לא ברור לי מה עשיתי לא בסדר".
במקרה אחד, עדכן הבירוקרט גארפילד משתמשת כי הודות למידע נוסף שהתקבל לאחר חסימתה כחלק מהפרשה, הוחלט לשחרר את חסימתה אך לבקש ממנה להימנע מלהשתתף בהצבעות במשך חצי שנה.
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית שקהילת העורכים כותבת בהתנדבות. כל אחד יכול לכתוב, לערוך ולשנות בה את הערכים. אחד מערכי היסוד של הפרויקט הוא המחויבות לנקודת מבט נייטרלית. בין השאר, הנייטרליות מושגת באמצעות התדיינות על תוכן הערכים וניסוחיהם בקהילת העורכים המגוונת וביצוע ביקורת עמיתים הדדית. הרעיון הוא שדווקא העובדה שכל אחד יכול לערוך תביא גיוון שיאפשר לדייק את התוכן ואת אופיו הנייטרלי, לצד דרישה להבאת מקורות איכותיים עד כמה שניתן לתוכן.
בניגוד לוויקיפדיות רבות בשפות אחרות, המעדיפות מנגנוני קבלת החלטות בקונצנזוס – בוויקיפדיה העברית מוכרעות רבות מהמחלוקות באמצעות כלי ההצבעה, מעצם השאלה אילו ערכים הם 'בעלי חשיבות אנציקלופדית' ואילו אינם מספיק חשובים ויש למחוק אותם מהאתר, וכלה בוויכוחים על תוכן הערכים וניסוחם. במרבית המקרים מתנהל דיון מקדים, שבו כל צד מציג את נימוקיו, ואם לא מושגת בו הסכמה או פשרה המקובלת על הצדדים, מתקיימת הצבעה. זכות ההצבעה בקהילת ויקיפדיה העברית ניתנת לעורכים רשומים בלבד עם ותק של 30 יום או יותר, ושביצעו יותר מ-100 עריכות ב-90 הימים שקדמו לפתיחת ההצבעה.
אומנם עריכה באמצעות כמה חשבונות אינה אסורה עקרונית בוויקיפדיה, אך השתתפות בדיונים והצבעה באמצעות כמה חשבונות נחשבת פעולה חמורה של הטיה במנגנוני הדמוקרטיה הפנימית באתר, ומכונה 'שימוש בבובות קש'.
יתרה מכך, כדי למנוע פוליטיזציה של השיח באתר, נאסר גם לגייס אנשים לטובת דיוני חשיבות או הצבעות. אכיפת איסור זה מורכבת במיוחד, אולם הכוונה היא שאין לפרסם את הדיון או ההצבעה ברשתות החברתיות, בקבוצות ווטסאפ או בדרכים אחרות כדי להביא מצביעים תומכים. כדי להסב את תשומת הלב לדיון, ניתן רק לפרסם אותו ב'לוח המודעות' של האתר, לתייג את משתתפי הדיונים הקודמים באותו נושא, או את מי שסימן עצמו כ'בעל ידע' באותו נושא. בעקבות הפרשה, עלו באתר הצעות להקשיח את תנאי קבלת זכות ההצבעה.
