מושב הקיץ הוא מושב קצר, והשנה הוא התרחש בעת מלחמה ומשבר חברתי כלכלי קשה גם יחד. כאן יפורטו הסוגיות החברתיות שעלו, ומחשבות על מה דרוש הלאה.
בין היתר, במהלך המושב דנו בכנסת בזכויות עובדים, במחירי המזון, בדיור הציבורי, במצב הבדואים בנגב ובנגישות דיגיטלית לזכויות.
אחד הצעדים הגדולים שקודמו במושב האחרון הוא החוק להקמת הרשות למאבק בעוני, שעבר בקריאה ראשונה. ראוי שתהליך החקיקה ימשך והחוק יאושר סופית, ושהרשות תתוקצב כבר ב-2025. לצד זאת, החוק מצריך תיקונים כדי שהרשות תעסוק בקביעת מדיניות ולא תהפוך לאמצעי להפעלת עמותות, וכן כדי שלא תבוטל המועצה לביטחון תזונתי.
למלחמה יש השלכות כלכליות חברתיות גדולות ורחבות, אולם סקירה זו מתמקדת באוכלוסיות החיות בעוני. הוטלה הגבלה על שכר טרחה לעו"ד בתביעות נפגעי איבה, שיש בה להקל על נפגעי איבה. מאידך נידונו ולא התקבלו פתרונות לגבי תושבי קו העימות בצפון שלא פונו.
תושבי קו העימות שלא פונו
תושבים אלו לא זכאים לסל ההטבות שלו זוכים המפונים. הם גם לא זכאים להארכת דמי האבטלה, אף כאשר מקום העבודה שלהם מפונה. האוצר השיב שהמעסיק רשאי לסייע להם. עמדת האוצר היא כי אין קריטריון מאבחן שמאפשר לסייע להם, בלי שחלילה יסייעו גם לאחרים.
הפגנת תושבי הצפון מחוץ לכנסת (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
לא עולה על הדעת שמשאירים עובדים שנפגעו ישירות בגלל המלחמה לחסדי מעסיקיהם -אשר לרוב אינם מסוגלים לסייע, ומכל מקום אינם חייבים לעשות כן. יש לקבוע זכויות לתושבי קו העימות השכירים, לרבות הארכת דמי אבטלה.
תושבי הדרום והצפון שהתפנו באופן עצמאי למגורים שלא במימון המדינה ככל הנראה יהיו זכאים למענק אכלוס – הדיון על כך יתקיים בפגרה.
זכויות עובדים
שוויון זכויות בעבודה: הזמן שבו אפשרית תביעה בגין פגיעה בשוויון בעבודה הוארך מ-3 שנים ל-5 שנים. אנשים מאוכלוסיות מוחלשות ועניות פעמים רבות מתעכבים במיצוי זכויותיהם, ולכן הארכת הזמן לתביעה מיטיבה עימם. זהו שינוי מבורך, וראוי לשקול להאריך גם את המועדים להגשת תביעות ביטוחיות בביטוח הלאומי.
ניכויי שכר: עובדים מוחלשים בתחום הקמעונאי מוצאים עצמם כיום משלמים על חוסרים בקופה או שבירת כוס. בוועדת העבודה דנו והעבירו לקריאה ראשונה הצעת חוק להגנת השכר. זה חוק חשוב, וראוי שיעבור במושב הבא.
בטיחות בענף הבנייה: עובדים שנפגעים בתאונות עבודה הם לרוב עובדים עניים ו/או מוחלשים, שנעתרים ללחץ המופעל עליהם לפעול באופן מסוכן. במושב הקיץ הוגשו תקנות בטיחות בעבודות בנייה, שנדונו בוועדת העבודה. קודמו גם תמריצים לעבודה בתחום הבניין.
ראוי לקדם את התקנות, להבטיח שנוסחן אכן יביא להטלת אחריות על בכירים בחברות היזמיות והקבלניות, ולייסד תפקיד חדש של מי שאחראי על בטיחות העובדים בשטח.
עובדים שעתיים: העובדים השעתיים לא נכללו במענים שהמדינה נתנה לתקופת המלחמה. הונחה הצעת חוק להגבלת התקופה שבה ניתן לעבוד במקום עבודה כעובד שעתי, בהובלת ח"כ נעמה לזימי ובהצטרפות 30 ח"כים. בדיון בוועדת הכספים שנערך ביוני, יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני אמר שיצטרף להצעת החוק.
ראוי להעביר את הצעת החוק, ולכלול את העובדים השעתיים במענים לשעת חירום.
זכויות להורים: במושב זה אושרה לקריאה ראשונה הצעת חוק המעניקה אפשרות לימי מחלה עבור פג מאושפז.
מזון ומים
פיקוח מחירים: שר האוצר סמוטריץ' ושר הכלכלה ברקת לא הכניסו ולו מוצר אחד לפיקוח, ומחירי המזון המשיכו לעלות. ביולי התקיימו שני דיונים בוועדות לביקורת המדינה ודיון אחד בוועדת הכספים על פיקוח מחירי מזונות מסל המזון של משרד הבריאות. נציג משרד הכלכלה אמר בוועדה לביקורת המדינה שיבדוק נתונים לקראת המלצות לוועדה לפיקוח על המחירים.
ביוני ועדת הבריאות דנה בבקשה לפיקוח על מוצרי מזון בסיסיים בבתי חולים. באוצר טענו שהפיקוח יפגע באיתנות הפיננסית של בתי החולים.
ראוי שהשרים יוסיפו מוצרים לפיקוח על המחירים. היות וזה לא קורה, הכנסת צריכה להתערב, למשל בהצעות חוק. עליית מחירי המזון פרועה, ומצדיקה פיקוח.
עובדים וגמלאים בצעדת מחאה של ההסתדרות על יוקר המחיה בתל אביב (צילום: ג'וליה לרמה)
הסרת תקינה ישראלית: התקיימו דיונים בוועדת הבריאות להסרת בירוקרטיה לייבוא מזון, "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". המטרה היא הורדת מחירים. צריך לראות אם אכן זה יועיל – הדבר לא ברור מניסיון העבר במוצרים שהחלו לייבא, כמו החמאה.
הגנת הצרכן: במושב חוקקו שני תיקונים לחוק להגנת הצרכן. האחד עבר כהצעת חוק פרטית של ח"כ דוד ביטן (הליכוד), והוא עוסק ב"השפעה בלתי הוגנת בעת חירום". התיקון מאפשר לשר הכלכלה להכריז על תקופה שבה יש חשש להשפעה בלתי הוגנת, ולבחור מוצרים שיוגדרו חיוניים, ושייאסר להעלות את מחירם באופן "חריג ונכיר". תיקון זה מעביר מסר רצוי לשוק. עם זאת, לא שמענו ששר האוצר הכריז על מצב זה, וגם אם יעשה כן, השוק זקוק לפיקוח על מחירים גם אם העלייה אינה "חריגה ניכרת".
תיקון נוסף בנוגע להפרה בנסיבות מחמירות מתמקד במקרי תרמית, ולא במי שחי בעוני, אך גם הוא חשוב ומבורך.
הצלת מזון: ועדת העבודה והרווחה אישרה בקריאה ראשונה הצעה מחייבת רשויות ציבוריות עם 500 סועדים ויותר לתרום עודפי מזון. הוועדה קיימה שני דיונים לגבי הצעת החוק הפרטית, של ינון אזולאי (ש"ס). ראוי להעביר אותה בקריאה שנייה ושלישית, ולהבטיח שלא יוכנסו סרבולים בירוקרטיים כגון חובת מרכז, ושלא תהיה דרך קלה להתחמק מהחובה.
מים: יש משבר באספקת המים בחלק מהשכונות הערביות בירושלים. כמו כן צפויה העלאה בתעריפי המים לצרכן הביתי.
התקיים דיון בוועדת הכלכלה, ב-9 ביולי, שבו קרא היו"ר להקמת שולחן עגול ולמצוא פתרונות. בדיון גם נאמר שנשקלת העלאה לצרכנים כדי להוזיל לחקלאים, כי המדינה לא מוכנה לממן זאת.
מים הם בבחינת זכות בסיסית – יש לטפל בדחיפות בתשתיות, בהסכמים ובכל הדרוש להבטיח באופן מיידי אספקת מים לכל התושבים. כמו כן, על המדינה לסבסד מים לחקלאות, וגם לצרכנים מעוטי יכולת.
דיור
בשוק הדיור הכללי השכירות פרוצה, ראוי לחוקק חוקים למעקב ופיקוח רב יותר על שכירות.
הדיור הציבורי: במושב הקיץ לא קודמו פתרונות דיור ציבורי, לא הכירו בדיירים ממשיכים או באפשרות של דיירי דיור ציבורי לרכוש את בתיהם. מבקר המדינה הוציא דו"ח חריף על גידול הממתינים הזכאים לדיור הציבורי ב-16%. כמו כן, הזמן הממוצע לקבלת דירה עלה מ-31 חודשים ל-35. ב-8 השנים האחרונות מספר הדירות שנרכשו הוא רק שליש ממספר הדירות שנמכרו.
היחס בין דירות שנקנו ודירות שנמכרו משנת 2014 (גרף מתוך דו"ח מבקר המדינה)
כן ניתנו מענים נקודתיים. בוועדה למעמד האישה התקיים דיון על דיור ציבורי לנפגעות אלימות. בדיון הוצג נוהל חדש של משרד השיכון, המאפשר במקרים קיצוניים להגיע לוועדת חריגים בשל אלימות.
בוועדת העלייה והקליטה לחצו על משרדי העלייה והשיכון להימנע ממעבר בכפייה של קבוצה קטנה של קשישים מדירות עמידר להוסטל. אגב כך הייתה קריאה חשובה ביותר של יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) למשרד השיכון לפעול על פי מינהל תקין ובאופן המכבד את הדיירים – בכתב ובשקיפות – דבר שלא נעשה קודם.
ראוי לתת מענה ממשי בתחום הדיור הציבורי, בהשקעה בבנייה ורכישה של דירות.
מפונים – בעת הפינוי מחירים האמירו בלא היגיון. בכנסת נערכו דיונים על שכירות למפונים, אך לא היה ניסיון להגביל את דמי השכירות, או את האופן שבו נתונים השוכרים המפונים לחסדי בעלי הדירות. במסגרת הדיון הועלו פתרונות של מענק אכלוס והתארגנות, אך לא הוצע פתרון לעלייה בשכר דירה ולהמשך תשלום דמי השכירות.
התקיים דיון על שוכרים ומשכירים באזורי פינוי בוועדת הכספים, אולם לא הוצעו כל פתרונות. התקיים גם דיון על קשישים דיירי דיור ציבורי – מפונים, כאשר בשורה התחתונה לא ויתרו על החובה של הקשישים המפונים להגיש בקשה על מנת לקבל פטור מתשלום שכירות, אף שהנתונים מצויים בידי משרד השיכון. היה ראוי להטיל פיקוח על מחירי שכירות באזורים שאליהם מגיעים דיירים שפונו בעת המלחמה.
כפר שלם – ועדת הפנים והגנת הסביבה הגישה הצעת חוק פרטית לפיצוי הדיירים והזכאים בכפר שלם בתל אביב, המפונים או העומדים בפני פינוי. בשלב זה ההצעה בהכנה לקריאה ראשונה.
פינוי בתים בכפר שלם (צילום: דוד טברסקי)
פערים בין המרכז לפריפריה
פערים חברתיים כלכליים עצומים מאפיינים את מדינת ישראל בכלל ואת הפריפריה מול המרכז בפרט. הנושא נדון רבות בוועדה המיוחדת לצמצום פערים בפריפריה, ובין היתר נדונו פערים בתוחלת חיים ושירותי בריאות, בהכשרות מקצועיות ועוד.
תאונות: גידול משמעותי בהיפגעות ילדים בתאונות בפריפריה נחשף בדיון ביוני, והוצגו נתונים מדאיגים מצביעים על הפקרת ילדים והזנחתם. משרד החינוך והרשות לבטיחות בדרכים הציעו להעלות מודעות ולקדם את הטיפול.
הימורים: נמצא פער במספר תחנות הפיס – באשכולות 1-4 (העניים ביותר) יש יותר תחנות ויותר מכירות. יו"ר הועדה ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס) ביקש ממפעל הפיס עוד מידע אודות חלוקת הרווחים והתמריצים לתחנות.
ביטוח: בדיון שנערך ביוני עלו בין היתר טענות לחסימה והפסקת עבודה של חברות הביטוח עם סוכני ביטוח מהחברה הערבית, וכן על מיעוט רופאים המוכרים על ידי חברות הביטוח באזורי פריפריה.
הכשרות מקצועיות: הצורך ליזום תכנית הכשרות בשיתוף מעסיקים, הכוללת עדיפות בהקצאות המשאבים למעסיקים בפריפריה, עלה בדיון ב-24 ביוני. זאת נוכח פערים ומחסור באנשי מקצוע בפריפריה, וחסמים שיש להסיר כדי לצמצם פערים.
הדיונים שהתקיימו בעיקר מצביעים על הפערים, דבר חשוב בפני עצמו, אך ברוב המקרים לא מיושמים פתרונות לשיפור המצב.
הבדואים בנגב
הבדואים הם האוכלוסייה החיה בעוני הקשה ביותר, ובה שיעור חסרי הביטחון התזונתי הגדול ביותר במדינה.
ב-25 ביוני דנו במצב הבדואים במסגרת יום הנגב בכנסת. התקיימו דיונים בוועדות הבריאות, החינוך, הנגב והגליל, הכלכלה (חשמל), העבודה והרווחה (לשכות תעסוקה בנגב).
בוועדת המדע והטכנולוגיה הועלתה בדיון דרישה לקידום מחקר ופיתוח באזור. כמו כן חוקרים ומרצים מאוניברסיטאות ומכללות העלו את הצורך הדחוף בתמרוץ חוקרים בנגב להשתלב באקדמיה.
תלמידות מרהט בהכשרה מקצועית (צילום אילוסטרציה: הדס פרוש / פלאש 90)
יש צורך במענים רבים לתיקון הפערים הקשים. 'הפורום למאבק בעוני' העלה בין היתר הצעה לפטור מהתייצבות שבועית בלשכת התעסוקה, למי שצריכה ללכת יותר מ-1.5 ק"מ ברגל לתחנה הקרובה של תחבורה ציבורית, או יותר מ-20 ק"מ מלשכת התעסוקה הקרובה.
מיצוי זכויות וגישה אליהן
באוכלוסיות המוחלשות יש בעיה קשה של אי מיצוי זכויות. 45% מהזכאים להשלמת הכנסה לא ממששים אותה – כך לפי הביטוח לאומי. ראוי לפעול בכל משרד ומשרד למיצוי זכויות אקטיבי.
נגישות לזכויות: ועדת המדע והטכנולוגיה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים. על פי ההצעה, גופים ציבוריים המספקים שירותים לציבור באמצעים דיגיטליים, יחויבו במתן מענה הולם לאדם המתקשה בשימוש באמצעים אלה, ומודיע כי הוא מעוניין בכך. כמו כן תחול חובת שליחת הודעות קוליות למי שאינו מקבל מסרונים כתובים.
ראי שהצעה זו תעבור קריאה ראשונה, שנייה ושלישית. כמו כן, ראוי לתת מענים להרחבת אפשרויות הנגישות לזכויות בקהילות שונות, בדגש על החברה הבדואית – שרבים בה הינם ללא אינטרנט או אף קווי טלפון וחשמל בבתים.
מרכזי עוצמה: מרכזים אלו, המסייעים לסובלים מעוני וממצוקה כלכלית בין היתר במיצוי זכויות, הוקמו בעקבות דו"ח ועדת אלאלוף למלחמה בעוני. דווקא עכשיו, הוגדלה פריסת המרכזים לכלל היישובים מבלי להגדיל את התקציב עבורם. הדבר שוב יהפוך את השירות הציבורי לפחות טוב, מה שיאפשר לבקר את איכותו ולדרוש הפרטה. יש להגדיל את התקציב למרכזי עוצמה.
סניפי בנקים: עבר חוק המחייב הודעה לציבור על סגירת סניפי בנקים, אחרי דיון בנושא בוועדת הכלכלה ביולי. הקשבה לציבור היא חשובה, אך קיים ספק אם די בהודעה והמתנה לתלונות של הציבור.
סניף בנק לאומי בירושלים. למצולם ולסניף אין קשר לכתבה (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90)
חובות וחסכונות
בעלי חוב: ב-13 בנובמבר 2023 עבר תיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה, שהביא מזור לאנשים שחובותיהם תופחים בלי כל סיבה בשל ריבית גבוהה. במושב הנוכחי, ב-12 ביולי, הביאו לוועדת הכספים תקנות ה"מאזנות" את התיקון לחוק, כך שהריבית על חובות תעלה. תקנות אלו יפגעו בחייבים. התקנות ייכנסו לתוקף יחד עם החוק ב-1 באוקטובר 2024.
ראוי להבחין בין נושים שונים בעת קביעת הנזק שלהם מהפסד אי קבלת כספם במועד. במצב הקיים יש הטבה לגדולים, על חשבון היחידים והחייבים.
לצד ההרעה בריביות, יש כמה תיקונים שנועדו לסייע לחייבים. בוועדת חוקה, חוק ומשפט נידונו ב-18 ביולי תיקונים שצפויים לעבור בקרוב, המונעים התעשרות עורכי דין דרך הגבלת שכר טרחה, וכן מונעים עיקול נכסים של אנשים בביתם בלי תועלת ממשית לנושים. כמו כן, טלפונים ניידים ומחשבים ניידים של החייב ובני משפחתו יהיו מוגנים מעיקול. השינויים הללו מבורכים, והגיעה שעתם. אין מקום לעיקול מטלטלין בבתים, הדבר אינו אלא כלי עונשי ללא הצדקה כלכלית.
חיסכון לכל ילד: התוכנית להעברת חלק מקצבת הילדים לחיסכון התבררה כשסובלת מפגם שהביא להגדלת הפערים בין שכבות סוציו-אקונומיות. מי שהיה לו כסף, הפקיד עוד והכפיל את החיסכון, כשהעלויות על חשבון המדינה. מהטבה זו לא נהנו מי שאין להם כסף. גם אפיקי ההשקעה השונים יצרו פערים.
בוועדת הכספים דנו והעבירו לקריאה שניה ושלישית ביולי תיקון בעניין השקעת הכספים וברירת המחדל. יש כאן תיקון חלקי של המצב. אך יש צורך בהשקעה משמעותית של המדינה בהפסקת העוני הבין דורי ובמימון אפשרויות של ממש למי שגדל במשפחה בעוני.
