נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הודיע אתמול (שישי) בריאיון לרשת ABC כי ימשיך כמועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. הודעת ביידן מגיעה בעקבות הדיון הער שנפתח במפלגה לאחר העימות הנשיאותי מול דונלד טראמפ. הביצועים הרטוריים הירודים של ביידן איששו את החששות הכי גדולים של ציבור הולך וגדל בארה"ב, שלביידן אין יכולת פיזית ומנטלית לכהן בתפקיד מנהיג העולם החופשי.
עם ביידן או בלעדיו, הקמפיין הדמוקרטי כבר מוכן, ואפשר לשער מה יהיו אג'נדות המדיניות המרכזיות שיוצבו במרכזו. בפשטות: ABCDE (ואולי גם FG).
Abortion – A, הפסקת הריון: נושא שמאז ביטול פסק דין רו נגד ווייד ביוני 2022 מצליח להמריץ בוחרים לקלפיות ולהביא לדמוקרטים הישגים גם במדינות שמרניות מאוד, ממיזורי עד קנזס. הדמוקרטים וביידן מטילים את כל האחריות לביטול פסק הדין על הנשיא לשעבר טראמפ ועל מינוייו לעליון שביצרו את הרוב השמרני בבית המשפט. המשמעות הייתה החזרת הסמכות לתקנן רגולציה על הפסקת הריון למדינות, וביטל את ההגנה החוקתית לזכותה של אישה על גופה.
ההבטחה הדמוקרטית היא לא רק לעגן בחוק את פסק הדין, אלא לבלום את הצעדים הבאים שמתכננים הכוחות השמרניים באמריקה, מהרפובליקנים בקונגרס, דרך ששת השופטים השמרנים בעליון ועד "פרויקט 2025" (טראמפ, שמזהה את הסכנה האלקטורלית, מרחיק עצמו מהם). אלו עשויים לכלול ניסיונות להגביל נגישות לאמצעי מניעה ולבטל את אי-ההפללה של נישואים חד-מיניים. החשש מהמשך שחיקה בזכות לפרטיות כה גדול, עד שנשים רבות בארה"ב החליטו להפסיק לבצע מעקב אחרי הווסת שלהן באמצעים דיגיטליים מחשש שממשל רפובליקני יחייב את חברות הטכנולוגיה לשתף את המידע הזה ולזהות בו "חריגות" שעשויות להעיד על כוונה להפסיק הריון.
Borders – B, גבולות: מהנושא החזק ביותר של הדמוקרטים אל החלש ביותר – משבר הגבול הדרומי, שגדול בהרבה מסוגיית ההגירה או ההתאזרחות של מהגרים לא-חוקיים. למשבר בגבול יש השלכות רוחב על כמעט כל תחום בחייו של אמריקאי ממוצע, משוק העבודה דרך מדינת הרווחה – האם על הממשלה לספק טיפולים בריאותיים למהגרים לא-חוקיים – ועד סוגיות של ביטחון אישי, פשיעה וסמים.
בשעה שהבון טון אצל הרפובליקנים הוא שהגירה לא-חוקית פוגעת באמריקה ואף מסכנת את אופייה וציביונה, הדמוקרטים נזהרים יותר. מצד אחד, הם מברכים על אתוס "אומת המהגרים", ומצד שני, הם מבינים את פוטנציאל הנזק האלקטורלי ואת הנזקים האמיתיים שעלולה לגרום הגירה בלתי-מבוקרת. כדי לנצח בבחירות, המועמד לנשיאות יצטרך לתת לכך מענה.
Climate – C, אקלים: האקלים עדיין מרכזי באג'נדה הדמוקרטית, בפרט עבור צעירים, שרבים מהם חוששים באמת לעתיד הכדור שייגדלו בו ויגדלו בו את ילדיהם. האג'נדה האקלימית של ביידן היא מרחיקת הלכת ביותר בהיסטוריה, וכוללת הישגים מהשקעות עתק באנרגיות מתחדשות כחלק מ-Inflation Reduction Act, דרך הצבת יעד של הפחתת פליטות הפחמן ב-52% עד 2030 ועד הסטת ציי הרכב של הממשל הפדרלי לרכב חשמלי. הוא משאיר אבק לאובמה, שכונה בזמנו "הנשיא הירוק", אבל צעירים רבים מרגישים שביידן "לא עשה מספיק" בשורת תחומים, בהם האקלים. כדי להשיג את תמיכתם, ביידן יצטרך להיות שאפתן עוד יותר.
Democracy – D, דמוקרטיה: ביידן טען מיומו הראשון בקמפיין שההגנה על הדמוקרטיה היא אבן הראשה של מדיניותה, הן בזירה הבינלאומית (מול מנהיגים אנטי-דמוקרטיים כמו פוטין ושי) ובעיקר בזירה הפנימית, מול הסכנה שמציבים טראמפ ותנועת Make America Great Again.
הטענה של ביידן מקבלת משנה תוקף בעקבות התיקים הפליליים העומדים נגד טראמפ, ובמיוחד בשל החסינות שהעניק לו בית המשפט, החלה על "כל פעולה רשמית" שביצע הנשיא. טראמפ טוען כי גם הפעולות שביצע סביב אירועי 6 בינואר נופלים תחת קטגוריה זו. הנראטיב במפלגה הדמוקרטית הוא שפסיקת העליון היא ביטול שלטון החוק, שכן היא מתירה לנשיא ארה"ב לפעול כרצונו וללא השלכות –הפוך לחלוטין מהחזון הדמוקרטי של מייסדי ארה"ב.
Economy – E, כלכלה: אין נושא מרכזי יותר עבור הבוחר הממוצע באמריקה מהסוגייה הכלכלית, ובפרט יוקר המחיה המאמיר. ביידן מתגאה בנתוני מאקרו חיוביים (שוק המניות, צמיחה) ובתעסוקה בשפל היסטורי – בין היתר בזכות ההשקעות של החוקים שקידם – אבל בינתיים, יוקר המחיה ממשיך להכאיב לאזרח בכיס.
לביידן יש הישגים מסוימים בתחום זה, בראשם ההשתלטות על האינפלציה שהגיעה בשיאה ל-9% בחודשי הקיץ של 2022, הורדת מחירי התרופות ומחיקת חובות סטודנטים למשרתי ציבור ולעובדים במקצועות "צווארון ורוד" כמו מורות ואחיות. אבל מחירי המזון, האנרגיה והדיור עלו בארבע השנים האחרונות בקצב מהיר בהרבה מאשר המשכורות הממוצעות.
יש גם Forget Gaza – FG, תשכחו מעזה. ביידן התייצב לצד ישראל ותמך בה מתוך הבנה שזהו הדבר הנכון לעשות, הן אסטרטגית והן מוסרית, אך גם מתוך הבנה שהתמיכה העיקשת שלו בישראל, לצד מחלוקות עם ממשלתה, עלולה לעלות לו בתמיכה בעומקי השמאל הפרוגרסיבי. מבחינתו, ככל שעזה תדובר פחות בקמפיין – כך עדיף.
"אני ממשיך ואני אנצח"
הנשיא ביידן התראיין אצל הפרשן ג'ורג' סטפנופולוס מרשת ABC. בראיון ניסה סטפנופולוס להתמקד בשאלת הכשירות של ביידן, הפיזית והמנטלית, לכהן קדנציה שנייה – אבל את ביידן, כך נראה, זה עניין פחות.
כשסטפנופולוס שאל על הכשירות הפיזית של ביידן, הנשיא הרחיב על הישגיו – ובאופן מפתיע התמקד בעיקר בזירת החוץ, בקואליציות שבנה ברחבי העולם. לשאלה "האם אתה מוכן לבצע בדיקה קוגניטיבית?" השיב ביידן כי בכל יום עבודתו היא בדיקה קוגניטיבית, והציג לראיה את השיחות שלו מנהיגי עולם, מראש ממשלת אנגליה (הטעות במקור) החדש ועד ראש ממשלת ישראל נתניהו (במקביל לדיווחים כי ביידן לוחץ להגיע לעסקת חטופים בהקדם). כשסטפנופולוס הציג את החששות של מנהיגי הדמוקרטים, ושאל מה יעשה הנשיא אם הם יגידו לו שעליו לפנות את הדרך – ביידן ביטל אותו. "הם לא," ענה בביטחון עצמי רב. "הם לא יגידו את זה".
הנשיא אומנם טען שהתכונן לעימות, וסביר להניח שגם התכונן לראיון הזה, אבל ניכר שהוא לא הוכן היטב. נראה שביידן אינו מבין, או אינו רוצה להבין, את החששות האמיתיים של ציבור בוחרים לא קטן, של 72% לפי סקר של CBS ו-Yougov, שחושבים שאינו כשיר.
כל חייו ביידן היה אנדרדוג. הוא גדל בעיירה קטנה בפאתי פנסילבניה. הוא התמודד עם גמגום. הוא לא למד באוניברסיטת עילית. כשנבחר לסנאט, הוא היה כה צעיר שהקולגות שלו טעו וחשבו שהוא מתמחה, והרימו גבות כשעלה במעליות השמורות לסנאטורים בלבד. ב-2008 הוא ראה איך ברק אובמה והילארי קלינטון, שני מועמדים צעירים ובוסריים ממנו, עוקפים אותו בפריימריז הדמוקרטיים. ב-2020 חשבו שהוא זקן מדי, מתון מדי, משעמם מדי. האינטרנט צחק שאי אפשר להציג טיעון לטובת ביידן בפני עצמו בלי להזכיר את טראמפ או את אובמה.
כל חייו ביידן הוכיח שמי שאמרו לו לוותר טעו. הוא התגבר על הגמגום, השלים לימודי משפטים, נבחר לסנאט בגיל צעיר להפליא והשלים בו קריירה מפוארת, חלקה כאב חד-הורי לשני ילדיו ששרדו את התאונה שהרגה את אישתו הראשונה ואת בתו. ביידן כיהן כראש ועדות החוץ והמשפטים, היה אחד מסגני הנשיא המשפיעים בעת המודרנית, נבחר כמועמד לנשיאות אחרי שהתרסק במדינות המוקדמות, וניצח את טראמפ. איני פסיכולוג, אבל נדמה לי שגם הפעם, לביידן יש דחף "להראות להם", שדוחק בו להמשיך ולנסות, "להוכיח להם שהם טועים" לגבי הילד המגמגם מפנסילבניה.
