"אנחנו רוצים להגיע למתווה שייתן מצד אחד מענה למשפחות שהשאירו מאחור אנשים מקרבה ראשונה, ומצד שני עדיין לשמור על מדינת ישראל מדינת היהודים ולא משהו אחר", אמר פרויקטור העלייה מאתיופיה תא"ל במיל' הראל קנפו בדיון אתמול (שני) בוועדת העלייה והקליטה. "בסוף התהליך צריך להעביר את אתיופיה לחוק השבות".
קנפו פירט את עיקרי המסקנות של הוועדה שהוא עומד בראשותה מאז אוגוסט 2023. זהו הדיון הרביעי של ועדת הקליטה, בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), בנוגע להמשך העלייה מאתיופיה במושב הנוכחי. העלייה מאתיופיה נקטעה כשהתמלאה מכסת 3,000 העולים שהגדירה המדינה לעליית 'צור ישראל', חרף העובדה שעלייתם של כ-1,200 ממתינים באדיס אבבה וגונדר, שהגדירה מדינת ישראל כזכאי עלייה, נמנעה מחוסר תקציב. את המסקנות המלאות של הוועדה יציג קנפו לממשלה, וזו תצטרך לאשר או לדחות את יישומן.
כ-14 אלף ממתינים במחנות בגונדר ואדיס אבבה, ולאחרונה הצטרפו לרשימה גם 5,000 ממתינים באזור תיגראי. ועדת קנפו לבחינת הקריטריונים להמשך העלייה/כניסה של הממתינים באתיופיה הציעה ארבע חלופות למצב הקיים, לאחר עשרות מפגשים עם אישי ציבור, חברי כנסת בעבר ובהווה ומתנגדי עלייה.
החלופה הראשונה היא מעבר לבדיקת זכאות לעלייה על פי חוק השבות בלבד. בחלופה זו יעלו חריגים בלבד, מקרים שנפלו בין הכיסאות שהוועדה תבחן לפי קריטריונים ברורים, ובכך יסתיימו דרישות הממתינים. התקציב הנדרש לחלופה זו קטן מאוד, אך הלחץ הפוליטי ימשיך.
לפי חלופה השנייה, לצד ועדת החריגים תושלם גם החלטה 713, 'צור ישראל', עם עלייתם של 1,200 הממתינים שעלייתם אושרה אך נמנעה בשל היעדר תקציב. היתרונות של חלופה זו לפי הוועדה הם הוצאות נמוכות יחסית וסגירת מטות המאבק שאר ישוב ומטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה. עם זאת, הקהילות ימשיכו לפעול.
החלופה השלישית היא עלייה של כ-6,000 איש, כלומר מימוש וסיום של החלטה 716, לטענת מחברי ההצעה. לפי ההחלטה מ-2015, בהתאם למסורת שהתפתחה באתיופיה של הורשת היהדות מהאב, ייחשבו מי שאביהם יהודי זרע ישראל. אחד החסרונות של חלופה זו, לפי מחברי ההצעה, הוא העלות הגבוהה שלה. יתרונותיה הם שהלחץ הפוליטי יקטן, ותתאפשר סגירת קהילות הממתינים באתיופיה. נראה כי זו החלופה המועדפת על חברי הוועדה.
"העדות לחוסר הגזענות כלפי העדה האתיופית", אמר קנפו, "היא שזו העדה היחידה שיש לה כמה מסלולי עלייה ולא רק מסלול חוק השבות". נציגי המשפחות הרבים ופעילי עלייה שהגיעו לדיון נראו תמהים מאמירה זו.
בחלופה הרביעית, שאף חבר בוועדה לא תמך בה, מוצע לבדוק את את שורשי כל הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה, וההערכה היא כי יממשו את זכותם כ-10,500 ממתינים. זו החלופה המרחיבה ביותר שמציבה הוועדה, אך יש פעילי עלייה, כמו הרב מנחם ולדמן, הגורסים כי מספר הזכאים לעלייה גבוה בהרבה. החסרונות של חלופה זו לטענת מחברי ההצעה הם תקציב גדול מאוד, ספק גדול בקשר למהימנות הבדיקות שיבצעו, סיכוי לגידול במבקשי העלייה ועתירה לבג". של ארגונים המתנגדים לעליה מאתיופיה. יתרונותיה הם סגירת קהילת הממתינים ומעט לחץ פוליטי.
לפי הוועדה, לכל ההצעות יש בסיס משותף שכולל הקמת ועדת חריגים, הצבת שליח סוכנות קבוע באתיופיה, שליחת מכתבי סירוב למי שלא נמצא זכאי לעלייה והגדלת דסק אתיופיה במשרד הפנים. פורר דחק במשרד הפנים לטפל בהקדם בנושא מיעוט דוברי הטיגרית והאמהרית במשרד, שמעכב את התשובות שהמשרד מספק לבקשות של המשפחות בארץ, וח"כ משה סולומון (הציונות הדתית) שנכח בוועדה דיווח שהוא במגעים מתקדמים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למימוש הבסיס הזה טרם החלטת הממשלה.
בסיום הדיון הציע פורר לצרף את חברי הכנסת מהעדה צגה מלקו (הליכוד), פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי) וסולומון לוועדת קנפו בתור נציגי ציבור. הפתרון הזה, לדעתו של פורר, יצליח להרגיע את הרוחות סביב זהותם של נציגי הקהילה בוועדה אשר תקבע את עתיד העלייה מאתיופיה, משום שחברי הכנסת נבחרו כבר. בדיון לא הוצג לוח זמנים להגשת מסקנות הוועדה להחלטת הממשלה, אך פורר קרא שוב למדינה לממש את חובתה להעלאת 1,200 הממתינים שעלייתם אושרה כבר, עוד לפני ההחלטה הרחבה.
