המאבק המשפטי להארכת מתווה הפינוי תופס תאוצה: המועצה האזורית מבואות החרמון הודיעה כי היא מצטרפת לעתירה של עיריית קריית שמונה ותושבי העיר נגד החלטת הממשלה להפסיק את הסיוע למפונים כבר בחודש מרץ. העתירה, שתידון בבג"ץ ביום חמישי הקרוב, מבקשת להאריך את המימון עד יולי 2025, במטרה לאפשר שיקום הדרגתי של העיר והחזרת התושבים לתנאים ראויים ולא בכפייה.
בכירי המועצה האזורית מבואות החרמון ציינו כי ההחלטה להצטרף לעתירה נובעת מההבנה כי יישובי האזור כולו סובלים מהשפעות הלחימה וההחלטה להחזיר תושבים טרם עת תפגע בהם קשות.
"צה"ל קבע כי אין מניעה ביטחונית לחזור ליישובי הצפון החל מה-1 במרץ, אך המדינה לא דאגה לתשתיות, למערכת החינוך ולשירותי הרווחה. אי אפשר להסתמך רק על ביטחון פיזי אם השירותים הבסיסיים אינם מתפקדים", אמר גורם במועצה.
אחד הנושאים המרכזיים בעתירה הוא סגירת בתי הספר הזמניים של ילדי המפונים, מהלך שעלול להותיר אלפי ילדים ללא מסגרת חינוכית. משרד החינוך הודיע כי בכוונתו למשוך את המורים חזרה לקריית שמונה, ובכך להביא לסגירת בתי הספר הזמניים הפזורים ברחבי הארץ.
גולן בוכריס, יו"ר הנהגת ההורים בקריית שמונה, אמר בחריפות ל-״מעריב״: "ניסינו להגיע להסדר עם משרד החינוך כדי למנוע את סגירת בתי הספר של המפונים, אך המשרד החליט אחרת. מהרגע שהחלו חזרות של תושבים לקריית שמונה, והמשרד זיהה שיש לו מורים זמינים בבתי הספר הזמניים, הוא החליט למשוך אותם חזרה – מהלך שמשאיר את התלמידים שעדיין שוהים מחוץ לעיר ללא מסגרת חינוכית. חלק מהילדים ייאלצו לעבור ללמוד בקריית שמונה, אך אחרים, שלא שבו לעיר, יישארו ללא פתרון לימודי ברור״.
לדבריו, מדובר בהחלטה פוגענית שלא לוקחת בחשבון את טובת הילדים ומשפחותיהם. ״העתירה שלנו כהנהגת הורים היא פשוטה וברורה – לספק שירותי חינוך לכל התלמידים, בין אם הם חוזרים לבתיהם בקריית שמונה ובין אם הם נשארים במקומות הפינוי. מדובר בדרישה בסיסית וצודקת, אך במקום למצוא פתרונות, משרד החינוך נוקט בגישה כוחנית, מתעלם מהצעות חלופיות ומתעקש על סגירת בתי הספר הזמניים״, מתאר בוכריס.
מעבר לבעיות החינוך, בעתירה נטען כי תשתיות העיר אינן מוכנות לקלוט את התושבים. "מבני בתי הספר עדיין לא ראויים לשימוש, תשתיות המים, הביוב והחשמל זקוקות לשיפוץ, ושירותי הרווחה אינם מתפקדים כראוי", נכתב בעתירה.
בוכריס מזהיר מפני ההשלכות הנפשיות החמורות של החזרה הכפויה: "מצבם של תלמידי קריית שמונה, הוריהם ואנשי ההוראה קשה מאוד, רבים מהם מתמודדים עם פוסט-טראומה ודיכאון. להחזיר אותם לעיר במצב כזה, ללא תשתיות מתאימות וללא תמיכה רגשית וחינוכית מספקת? זה מתכון לאסון".
עוד אמר, "אני ממש מפחד שאם יחזירו את האנשים כך, הפוסט-טראומה תתגבש לאירועים לא נעימים, חס וחלילה אפילו למקרי אובדנות. אני חושש מאוד מזה. העיר עצמה הרוסה – איך אפשר לצפות ממשפחות לחזור למציאות שלא באמת מאפשרת להן להשתקם?".
עוד נטען בעתירה כי ההחלטה מפלה בין מפונים השוהים בבתי מלון לבין אלו ששוכרים דירות על חשבונם. הראשונים יוכלו להישאר מחוץ לעיר עד יולי, ואילו לאחרים המימון ייפסק במרץ – מהלך שיחייב רבים מהם לחזור לעיר בלית ברירה, ללא תנאים מתאימים. "למעשה, הממשלה כופה על התושבים חזרה לעיר משיקולים תקציביים, ולא מתוך מוכנות אמיתית של קריית שמונה", נטען.
כעת, עם הצטרפות מועצה אזורית מבואות החרמון לעתירה, הקריאה להארכת הסיוע מקבלת משנה תוקף. העותרים דורשים שלא לכפות חזרה עד ששיקום העיר יושלם, וכי יינתן מענה חינוכי לכל ילדי המפונים עד סוף שנת הלימודים.
ביום חמישי הקרוב ידון בג"ץ בעתירה, כאשר התושבים מקווים כי הממשלה תיאלץ לשנות את מדיניותה ולאפשר חזרה הדרגתית ולא כפויה. "במקום לכפות פתרונות פוגעניים, הגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות ותדאג למענה אמיתי לכל התושבים, בכל מקום שבו הם נמצאים", מסכם בוכריס.
