בקיבוץ כרמיה מתנגדים לחזרה בחודש יולי הקרוב, זאת בעקבות המשך הלחימה באזור. כמו כן, במסגרת הפנייה הציגו בקיבוץ שתי דרישות עיקריות | כל הפרטים
חודש יולי הקרוב נקבע כמועד חזרתם לביתם של כלל יישובי העוטף לרבות קיבוץ כרמיה ולמעט שמונה יישובים שנהרסו לחלוטין, למרות זאת, אתמול הצהירה קהילת כרמיה שסגירת מרכזי הפינוי בתחילת יולי והחזרת התושבים בכוח לכרמיה תפגע בהם קשות.
במכתב ששלח קיבוץ כרמיה אתמול לתא"ל משה אדרי, ראש מנהלת תקומה ולשר התיירות חיים כץ, נכתב: "עקב הימשכות המלחמה בעזה בעוצמה, משפחות ותושבים רבים אינם מוכנים לחזור לכרמיה עם סיום תקופת הפינוי, ב-7.7.24. יתר על כן, חלק מהתושבים שחזרו לכרמיה שוקלים להתפנות מהקיבוץ בשנית, עקב המצב הביטחוני המתוח, והפגיעה בתחושת הביטחון של תושבים וילדים, שגברה מאוד בחודש האחרון".
קיבוץ כרמיה ממוקם כארבעה ק"מ מהגבול הצפוני של ישראל עם רצועת עזה. עוד בתקופת הקמתו, סבל הקיבוץ ממסתננים שהגיעו מרצועת עזה והרבו לגנוב מהקיבוץ. בהמשך, הפדאיון ביצעו מעשי טרור במרחב הקיבוץ. לאחר ההתנתקות, הקיבוץ סבל מירי רקטות. ב-2006 פגיעה ישירה של רקטת קאסם בקרווילה ביישוב גרמה לפציעתם של ארבעה, בהם תינוק שנפצע באורח קשה בראשו. ב-7 לאוקטובר, לקיבוץ היה מזל גדול, היות ולא נפגעו אנשים בתוך הקיבוץ.
מתחילת השנה, כמחצית מתושבי הקיבוץ שבו להתגורר בו. השאר נותרו להתגורר במקומות אחרים בארץ, כשהגרעין המרכזי הוא במרכז הפינוי בחוף הכרמל, שם פועלות מסגרות חינוך עבור ילדי כרמיה.
המכתב נשלח למכותבים נוספים בהם איתמר רביבו, ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, רפי מילוא, מפקד פיקוד העורף ואל הח"כ לשעבר רם שפע שמכהן כעת כפרויקטור השיקום מטעם התנועה הקיבוצית. במכתב הביעה הנהלת קיבוץ כרמיה את תמיכתה בדרישת התושבים וצוינו בו דרישותיהם.
שתי דרישות שהוגדרו הן: לאפשר לתושבים את המשך השהות מחוץ לכרמיה בתנאים הנוכחיים עד 31.8.24 "לשם שמירה על תחושת הביטחון והחוסן האישי" ולאפשר לתושבים שכבר חזרו לכרמיה פינוי חוזר. המכתב הסתיים באמירה ש"סגירת מרכזי הפינוי בתחילת יולי והחזרת התושבים בכוח לכרמיה תפגע קשות בתושבי כרמיה ובקהילת כרמיה".
קהילת כרמיה אינה לבדה, מסתמן כבר גל התנגדויות של קהילות שונות לחזרתם ליישובים. דיווחנו בשבוע שעבר על ההתנגדויות שעלו בקיבוץ מפלסים. קהילת הקיבוץ שפונתה להרצליה ורובה שוכנה במלון דן אכדיה, הודיעה אף היא במכתב משלה, שהקדים את זה של כרמיה, כי אין בכוונתם להתפנות ממקומות הפינוי בהם הם שוהים כיום וכי לא יחזרו לקיבוץ בתחילת יולי כפי שנקבע להם.
במכתב מפלסים נכתב "לאור עצימות הלחימה בצפון ומרכז הרצועה שהתגברה והעדר היכולת להבטיח את ביטחוננו וביטחון ילדינו והעדר מענה בעניין מכל גורם רשמי, משפחות שחזרו לישוב אינן מסוגלות לקיים בו חיי שיגרה". הם ציינו במכתבם שהמשפחות מוכנות לוותר על מענקי האכלוס.
מכתב דומה לזה של כרמיה, נשלח גם מקיבוץ זיקים השכן, לפני יומיים. שם נכתב: "לאור חזרת עצימות הלחימה בצפון הרצועה מאז תחילת חודש מאי, חידוש הירי הרקטי לאזור צפון העוטף ואשקלון, חוסר מוכנות לאבטחת חוף זיקים מפני חדירות והמשך מסיבי של קולות המלחמה שנשמעים היטב ביישובנו לאורך כל שעות היממה, אנו חשים כי תאריך סיום הפינוי של תושבי הקיבוצים אינו עומד בהלימה עם המציאות. אין לנו כל עניין להשיב את ילדנו המצולקים למציאות כזאת אחרי שהצליחו להחלים מעט מאירועי השבעה באוקטובר".
לאור הפניות אותן הזכרנו, נוספות וכאלה שיתכן ועוד יגיעו, מסתמן שאם יענו בחיוב דרישות הקיבוצים, יידרש ממנהלת תקומה ומהממשלה למצוא פתרונות ומקורות מימון נוספים להמשך שהייתם של המפונים מחוץ לביתם.
ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "מנהלת תקומה עומדת בקשר רציף עם הקהילות ומכירה את העניין. מדובר בהחלטת ממשלה ולכן הנושא נמצא בטיפול מול הגורמים הרלוונטיים בממשלה".
