48% מהתלמידים שעולים לי"ב מדווחים על הידרדרות במצבם הנפשי בשנה החולפת, כך עולה מסקר שפרסמו היום חוקרים ממכללת בית ברל. הסקר, שבחן מדגמים של 400 הורים לתלמידי א'-י"ב ו-177 תלמידים שעולים לי"ב, מצא גם כי 40% מההורים לתלמידים בכיתות א'-י"ב דיווחו על הידרדרות במצבם הנפשי של ילדיהם בשנה שעברה.
החוקרים מצאו גם כי רבע מההורים חוששים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר עם פתיחת שנת הלימודים. נתון זה גבוה אף יותר בקרב תושבי הצפון, שם 35% מההורים חוששים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר, ובקרב הציבור הערבי 46% מההורים חוששים מתחילת שנת הלימודים.
ד"ר חיה ריביצקי (צילום: אביבית אייזיקסון)
לדברי ד"ר חיה ריביצקי, פסיכיאטרית ילדים בקופת חולים 'כללית' בבאר שבע, שלא השתתפה במחקר, תקופת החזרה ללימודים בתוך מציאות של מלחמה יכולה לסמן לילדים ולבני נוער אתגרים נפשיים.
"התקופה הנוכחית מבלבלת מאוד, במיוחד עבור ילדים ובני נוער שלא תמיד יודעים איך לתווך לעצמם את המציאות. מצד אחד יש ניסיון לשדר עסקים כרגיל, היה חופש גדול ועכשיו חוזרים ללימודים כמו בכל שנה. אך קשה להתנתק מהמציאות הקשה, בה נחשפים לטרגדיות, בין אם באופן ישיר, דרך מסרים שמקבלים מהמבוגרים שמסביבם, או דרך התקשורת והרשתות החברתיות.
"חוויה מבלבלת זו מייצרת תחושות של חוסר ודאות, חוסר שליטה וחוסר ביטחון שיכולות להוביל להחמרה נפשית של דכדוך, חרדה, דיכאון ומצבים נוספים, גם בקרב ילדים ובני נוער שלא נפגעים מהמלחמה באופן ישיר".
ד"ר ריביצקי מצביעה על עלייה בפניות למרפאות בריאות הנפש בקרב ילדים ובני נוער. לדבריה, רוב הילדים ובני הנוער לא מסוגלים לתת מילים לחוויות הרגשיות שעוברות עליהם. היא מציינת מספר תסמינים שכדאי שהורים יכירו, שיכולים להעיד על קשיים נפשיים:
- תלונות גופניות: "הגוף מדבר בשם הנפש – פתאום צצים כאבי בטן, כאבי ראש, עד לתסמינים של ממש כמו שלשולים או הקאות". לדבריה, חשוב לבדוק מול גורמים רפואיים כדי לשלול סיבות רפואיות לתסמינים גופניים.
- שינוי בהתנהגות: "ילד שהיה חברותי ופתאום מסתגר ולא יוזם מפגשים חברתיים, או לכיוון השני, ילד יותר מופנם שמתחיל להתפרץ בזעם".
- פגיעה בבוחן המציאות: "בעיקר ילדים קטנים לפעמים מתארים הזיות, יגידו שראו משהו שלא קיים, מפלצות או שדים, כחלק ממצבים נפשיים של דכדוך וחרדה".
- הפרעות בתיאבון: כשילד או מתבגר לא רוצה לאכול ויורד במשקל, או להיפך – מתחיל לאכול הרבה יותר מהרגיל, הסיבה יכולה להיות נפשית.
- הפרעות שינה: ד"ר ריביצקי מצביעה על בעיות שינה כ"אחד הסימנים הכי רגישים לילדים ובני נוער שאינם בטוב", שיכולים להתבטא בקושי להירדם, שינה שטחית, התעוררויות רבות, ותלונות על סיוטים ליליים.
מה אפשר לעשות?
"קודם כל להיות עירניים, כי ילד שצריך עזרה לא בהכרח יזהה זאת בעצמו. כדאי ליזום שיחה ישירה ובגובה העיניים עם הילד על המצב, באופן תואם גיל, על מה הוא חווה ומה עובר עליו – אפשר להשתמש בסיפורים; לנרמל את הסיטואציה הלא נורמלית שבה כולנו נמצאים; להגביל כמה שאפשר את החשיפה לאמצאי תקשורת; לנסות להחזיר איזושהי תחושה של ביטחון; לא לחשוף אותם באופן ישיר לחששות שלנו, המבוגרים; להגיד להם שאנחנו כאן בשבילם; לא להגיד אמירות שאי אפשר לעמוד מאחוריהן, כמו "הכל יהיה בסדר", אבל לייצר תחושת ביטחון לטווח הקצר, עליו כן שולטים; לנסות לייצר לוח זמנים של שגרה נורמלית – יחד עם החזרה לבית הספר, חוגים, פעילויות גופניות, התלוות להורה לסידורים.
"אם חוששים שיש שינוי מתמשך במצב הרוח או בהתנהגות, לפנות לאיש מקצוע – רופא ילדים או רופא משפחה זה מקום טוב להתחיל בו, והם יכולים להפנות לפסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי. לא צריך לחשוש מפנייה לאיש מקצוע. הרוב המוחלט של הילדים ובני הנוער שפונים לטיפול, משתפרים וחוזרים לתפקד".
