דפנה ליאל
הסערה הפוליטית הנוכחית כוללת שני אירועים, שלא בהכרח מתמזגים לכדי אירוע אחד, למרות שלרגע היה נראה שכן. נתניהו רוצה להחליף את גלנט, והוא החליט את זה כבר מזמן – עוד ב"ליל גלנט". הוא לא מוכן שבמקום כל כך רגיש יהיה אדם שבסביבתו מגדירים "לא נאמן". יש לזה השלכות על החקירות שבדרך על המלחמה, על מינוי הרמטכ"ל, על חוק הגיוס – שזה הפלונטר הפוליטי שכרגע מאיים על הממשלה שלו. הוא כבר חודשים מכשיר את הקרקע להדחת גלנט עם אמירות על כך שהם לא מצליחים לעבוד ביחד, ובזמן האחרון גם הדלפות על כך שגלנט לא רוצה לפעול בזירה הצפונית. נתניהו החליט שההדחה הזו תצא לפועל, אבל בתזמון שהוא יחליט עליו. יש לו הרבה תמריצים פוליטיים לעשות את זה. אבל זה רק האירוע הראשון.
האירוע השני הוא צירוף גדעון סער לממשלה כדי להפחית את העוצמה של כל אחד מהשחקנים בממשלה לקראת הדיונים על התקציב, ולייצב את הממשלה. בהסכם בין סער לנתניהו יש סעיף שאומר שהממשלה תשרוד עד 2026. מה שלא מתכנס עד עכשיו זו ההצרחה, החילוף של סער בגלנט, בגלל ההתנגדות של שרה נתניהו והסביבה הקרובה של ראש הממשלה. עכשיו הצדדים שוברים את הראש מה בכל זאת אפשר לעשות כדי ששני הדברים הללו יקרו.
דנה ויס
אני מתקנא במי שמצליח לפרשן את האירוע הזה בשוויון נפש. הלב שלי מתפוצץ. אנחנו צופים עכשיו במדינה שעומדת להיכנס לאחת מהמערכות הקשות והמדממות שידענו, ימותו אנשים ויפלו בניינים אם נלך להסלמה בצפון וזה נראה שאכן הולכים להסלמה בצפון. יש לנו 101 חטופים בעזה וזה מבייש אותנו שמשפחותיהם צריכות לעבור את זה ולשמוע את זה.
מדובר במחזה אבסורד. צריך להבין, אתמול (ראשון) היה צריך להתכנס הקבינט כדי לקבל החלטה שהמשמעות שלה בעצם היא פתיחה מיידית בפעולה עוצמתית בצפון, אחרי שהבינו שאין אפשרות לעסקת חטופים, אין הסדרה בצפון ועצם ההבנה, שגלנט כבר חזר עליה, שאנחנו בצומת אסטרטגי, ואם אין הסדרה בדרום אנחנו בדרך להסלמה בצפון. ההסלמה הזו מתרחשת כאן ועכשיו, ויש להם זמן להתעסק בפוליטיקה.
אנחנו צריכים להבין מה מונח כאן על הפרק. מדינת ישראל מתמודדת עם שבע חזיתות, רק אתמול נורה טיל מתימן. אנחנו יודעים שהאמריקנים לא מעוניינים בפתיחת מלחמה בצפון, אנחנו יודעים שהאמריקנים חושבים שהנוכחות של גלנט חשובה והם אלה שגם שולטים בחימושים של ישראל. העיסוק הזה בפוליטיקה והישרדות אישית זה פשוט מדינה בהתאבדות.
עמית סגל
יש מאה סיבות שונות שבגללן נתניהו וגלנט צריכים להיפרד. זה יכול להיות שנתניהו יתפטר, שגלנט יתפטר, ששניהם יתפטרו, שנתניהו יפטר את גלנט או שהעם יפטר את נתניהו בבחירות. אבל ראש ממשלה ושר ביטחון שפועלים ככה, ולכל אחד מהם יש את השיקולים הפוליטיים שלו, לא יכולים להמשיך יחד.
אני נזהר מכל הקינות על הפוליטיקה והפגיעה ב"קודש הקודשים". אני זוכר שלפני שמונה שנים, כשהיה את הדיל שבמסגרתו אביגדור ליברמן האזרח החליף את בוגי יעלון הקצין הבכיר, אני זוכר אפילו את רוני דניאל ז"ל באולפן ורבים אחרים שטענו שנגמרה המדינה. בסוף, חלפו כמה שנים, ליברמן הסתבר כשר ביטחון לא פחות טוב, אפילו יותר טוב מקודמו בתפקיד. אלה שחשבו שזה סוף המדינה התבדו.
בוודאי שלנתניהו יש גם שיקולים פוליטיים, אבל התפיסה שאומרת שבגלל שמחליפים שר ביטחון אז החטופים הופקרו למותם ומפקירים את הביטחון, היא לא נכונה. לגדעון סער יש טיעונים סופר לגיטימיים ללמה הוא מתנגד לעסקת החטופים. בעיני, בלי קשר לנוכחים באירוע, אזרח בתפקיד שר הביטחון הוא דבר שתמיד צריך להעדיף אותו.
ישי כהן
החרדים לא רק לא מתנגדים לפיטורי שר הביטחון גלנט, הם אפילו דוחפים לשם ומסכימים לוותר על תיקים משמעותיים לש"ס וליהדות התורה כדי להגיע לרגע שבו גדעון סער יצטרף לממשלה במקומו של יואב גלנט.
נקודה אחת מרכזית שמעניינת את החרדים: ראשי הסיעות החרדיות הודיעו לראש הממשלה נתניהו בשבוע שעבר – בלי חוק גיוס והסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות, אין לך תקציב מדינה. לאחר מכן הגיעה גם ההודעה מטעם האדמו"ר מגור. החרדים אמרו יותר מפעם אחת בשבוע האחרון – עם יואב גלנט אי אפשר להגיע לפתרון בסוגיית חוק הגיוס, כי הוא לא מוכן לנהל משא ומתן כל עוד אין חוק שיוסכם גם על חלקים מהאופוזיציה. לכן, החרדים מעדיפים את גדעון סער כשר הביטחון, איתו הם יכולים לנהל משא ומתן להגיע לחוק מוסכם עם יעדים על בסיס מה שהצבא ביקש.
אבל זה לא רק חוק הגיוס, זה הרבה יותר. בחודשים האחרונים סיקרנו לא מעט חוקים שבן גביר עצר לחרדים, כמו חוק הרבנים לדוגמה. עם גדעון סער בממשלה – זה לא יקרה בגלל התרחבות הממשלה. לכן הם מעדיפים את סער במשרד הביטחון, גם בשביל חוק הגיוס אבל גם בשביל חוקים אחרים.
