מאז פרוץ המלחמה פרסם שומרים בשיתוף N12 כמה כתבות על כך שצה"ל אינו אוכף את הפקודות האוסרות על חיילים להפיץ ברשתות החברתיות סרטונים ותמונות מהלחימה ברצועת עזה; על הסיכון המשפטי שנשקף לחיילים ישראלים בחו"ל בשל כך; ועל כוונתה של קרן הינד רג'ב, ארגון אירופי המקורב לחיזבאללה, להגביר את מאמציו להביא למעצר חיילים ישראלים ברחבי העולם.
בעקבות כמה מקרים בהם נאלצו חיילים לשוב בבהילות לישראל בחודשים האחרונים בגלל תמונות שהעלו לרשת, ובחסות ההפוגה בלחימה בעזה, החליטו בצה"ל לחדד את האיסור על פרסום תכנים מבצעיים ברשתות. נוסף על כך, על מנת לחזק את ההגנה על החיילים, החליט הצבא לאסור על עיתונאים לקשור בין חיילים שאותם ראיינו לבין פעילות מבצעית ספציפית. במקרים של חיילים בעלי אזרחות נוספת – אסור יהיה גם לציין את שמם או להציג את פניהם.
למרות זאת, נראה כי "הרגלי התיעוד" שהשתרשו במהלך הלחימה ברצועת עזה נמשכים כעת בזירות לחימה חדשות-ישנות. עם פתיחת מבצע "חומת ברזל" בחודש שעבר, העביר צה"ל כוחות לגדה, והשבוע – לראשונה מאז מבצע "חומת מגן" ב-2002 גם כוחות שריון. אולם חרף חידוד הנהלים, בשבועות האחרונים ממשיכים חיילים במדים לתעד את עצמם באין מפריע בזמן פעילות מבצעית.
סרטונים ותמונות שמעלים חיילים מפעילות צה"ל בגדה | צילום:
לפי סעיף 27 א'
דוגמה לתופעה עולה מסרטון שצולם באמצע ינואר, ובו נראה חייל במהלך פשיטה לילית על דירה. בסרטון נראה החייל מכוון את קנה הרובה לעבר שני בני בית, שנשלפו שניות קודם לכן ממיטתם, פורץ דלתות ולבסוף עוצר כמה גברים. בסוף הסרטון נראים חיילים חוזרים לכלי הרכב הממוגנים שלהם עם העצורים. חותמת הזמן שבתחתית הסרטון מלמדת שהפשיטה כולה ארכה פחות מ-20 דקות.
הסרטון הועלה לפני כמה ימים לחשבון טיקטוק פרטי השייך לחייל מילואים שמפרסם באופן תדיר תכנים מפשיטות שעורך צה"ל בגדה המערבית. בסרטונים, מתייג החייל את חבריו, המשתייכים לאותו גדוד, ומשתף גם בתמונות מחיי היום-יום האזרחיים שלו. החייל החל להעלות סרטונים בעלי תוכן צבאי לחשבון רק אחרי 7 באוקטובר 2023.
דוגמה נוספת היא תמונה שהעלה אותו חייל ב-19 בינואר, בעקבות פשיטה של כוחות צה"ל בטול-כרם, ובה נראים שני פלסטינים כורעים ומאחוריהם עומדים ארבעה חיילים אוחזים בדגל ישראל. החייל שפרסם את התמונה ציין בגאווה שהמעצרים בוצעו ביום הולדתו. תמונות בסגנון הזה עלולות להימצא ככאלה שמפרות את הדין ההומניטרי הבין-לאומי ואמנת ז'נבה, שבה מצוין כי יש לנהוג בעצורים באופן הומני ולהגן עליהם מפני ביזוי והתעללות.
תמונות בסגנון הזה עלולות להימצא ככאלה המפרות את הדין ההומניטרי הבין-לאומי | צילום:
לפי סעיף 27 א'
בפנים גלויות ומספרי היחידות
סרטונים אחרים שהועלו לרשת, מג'נין ומבית לחם, מזכירים אף הם את ה"רוח" שליוותה את התיעודים מרצועת עזה. באחד מהם, חיילים מדגמנים פריטי הלבשה תחתונה של נשים פלסטיניות או מקדישים פיצוצים ופעולות מבצעיות לזכר חללים, ואז פורצים בצחוק. סרטונים אלה זכו לתהודה רבה ברשתות החברתיות וסוקרו גם בתקשורת הבין-לאומית, תוך חשיפת שמות החיילים, הנראים בהם בפנים גלויות, ומספרי יחידות צבאיות.
בסרטון שהועלה לערוץ הטלגרם הפופולרי של מגיש ערוץ 14 ינון מגל, נראים כמה חיילים, חלקם רעולי פנים, חלקם בפנים גלויות, כשהם יושבים בבית פרטי בגדה וצופים בתוכניתו – "הפטריוטים".
בסרטון שמופץ ברשתות נראים חיילים יושבים בבית פרטי בגדה וצופים ב"פטריוטים" | צילום:
לפי סעיף 27 א'
לדברי ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, מומחית ליחסי צבא-חברה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הצעדים שבהם נוקט הצבא מוצגים ככאלה שתכליתם להגן על החיילים, ולא ככאלה המבקשים לשמור על ערכי הליבה של צה"ל. "הבעיה היא לא עם הניסוח של הפקודות אלא עם האכיפה שלהן", היא אומרת. "עכשיו, כשגם הגדה המערבית היא אזור מלחמה, עם תקיפות אוויריות ומעצרים המוניים, הפרקטיקות שראינו בעזה מיובאות גם לשם".
שפרן-גיטלין ציינה כי לפני המלחמה, העלאת סרטונים ותמונות על ידי חיילים המשרתים בגדה המערבית הייתה תופעה נדירה, חרף העובדה שצה"ל פועל בה שנים ארוכות. לדבריה, נראה כי מאז חילופי השלטון בארצות הברית ושובו של דונלד טראמפ לבית הלבן, התחזקה בקרב החיילים התחושה כי השמירה על עקרונות המשפט הבין-לאומי כבר פחות חשובה, וכי מדינות זרות לא יעזו לעצור חיילים ישראלים ולהסתכן בעימות עם ממשל האוהד את ישראל. "אנשים התחילו לחשוב שבגלל טראמפ הסכנה הזאת כבר לא רלוונטית, ושאף אחד לא יתעסק איתנו כשטראמפ איתנו", הוסיפה.
במשרד החוץ ובמשרד המשפטים ערים לאיום המשפטי שמרחף מעל חיילי צה"ל בחו"ל. בין היתר נשכרו עורכי דין והוקמו צוותים משפטיים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה להעלאת הסרטונים מהגדה המערבית: "תקנות הצבא אוסרות על חיילים לצלם ולפרסם תכנים מבצעיים ברשתות החברתיות, וכל הפרה כזאת מטופלת באופן משמעתי בידי המפקדים. מתקיים תהליך חינוך והסברה לחיילים על החשיבות של שמירת הידע המבצעי. פרסום סרטונים מפעילות מבצעית עלול לחשוף שיטות פעולה, אמצעים טקטיים וכוחות. "צה"ל מחויב לפעול בהתאם לדין הבין-לאומי ולכן יש חשיבות לאופן שבו הוא מוצג בשטח – וההפרות מטופלות. חשוב לזכור שמדובר במקרים פרטניים, שלא משקפים את ההתנהלות של הכוחות בשגרה".
