מתוך 10,000 צווים שנשלחו, התגייסו בפועל 177, כך נחשף היום (חמישי) בדיון ועדת החוץ והביטחון, שבו בחנו את נושא גיוס החרדים וכן את נושא ההעדפה המתקנת בתעסוקת חרדים בשירות המדינה. "נשלחו 10,000 צווים בשתי פעימות: שלישון ראשון – 3,000, שלישון שני – 7,000", אמר ראש ענף חרדים בצה"ל, סא"ל אביגדור דיקשטיין. "יש לנו תכנון לשלישון הבא ל-14,000 צווים. כרגע, מתוך הצווים שנשלחו, הגיעו לפקודות מעצר 1,066, לצווי 12 (מעמד שמטיל סנקציות קשות יותר, א.ג.) הגיעו 2,232. הוכרזו 265 משתמטים. בהליכים (לגיוס, א.ג.) יש קרוב ל-500, מתוכם התגייסו 177".
לצד הנתונים שנחשפו, הדיון בהצעת חוק שירות ביטחון התמקד בנציבות שירות המדינה ובהעדפה מתקנת בקבלה לשירות המדינה. בחוק שירות המדינה (1959) נקבע כי שירות המדינה מחויב להבטיח ייצוג הולם לבני שני המינים וכן למי ששייך לקבוצות האוכלוסייה האלה: אנשים עם מוגבלות, בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, אנשים שהם או שאחד מהוריהם נולדו באתיופיה, בני האוכלוסייה החרדית ועולים חדשים.
בחוק לא נקבעו יעדים כמותיים למימוש חובת הייצוג ההולם, ויעדים כאמור נקבעו בהחלטות ממשלה במשך השנים. בעבור בני המגזר החרדי נקבע יעד של 7% מקרב הנקלטים לשירות בכל שנה. "יש העדפה מתקנת לאוכלוסיות מסוימות, וזה בא לידי ביטוי בשני מישורים", אמר הלל פכטר, מנהל תחום תכנון בנציבות שירות המדינה. "אחד מהם הוא מכרזים ייעודיים לאוכלוסייה ספציפית, והשני הוא העדפה מתקנת במכרזים כלליים".
ההעדפה המתקנת במכרזים כלליים קובעת שאם אחד מאוכלוסיות הגיוון קיבל ציון קרוב לקו החתך, המועמד עם הציון הגבוה ביותר שנמצא מתחת לקו החתך עובר לשלב הבא. אם יש מועמד מאוכלוסייה מגוונת שקיבל את אותו ציון כמו מועמד אחר, הוועדה חייבת לדון בנושא.
לגבי מכרזים ייעודיים לאוכלוסייה החרדית, במהלך השנים חלה ירידה במספר המכרזים ובשיעור המכרזים שהסתיימו עם בחירת מועמד. בשנה האחרונה, 40% מהמכרזים הייעודיים הסתיימו עם בחירת מועמד. בשנת 2024, מתוך 5,700 עובדים חרדים שהגישו מועמדות, נבחרו 302 – שהם 5.7%. האחוז הכללי נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, כשהיום החרדים הם 3% מכלל עובדי המדינה.
בדיון הוצג דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (יוני 2023), לפיו נכון לשנת 2022 הועסקו בשירות המדינה 81,759 עובדים, שמתוכם 2.2% הם חרדים. לשם השוואה, בני החברה הערבית הם כיום 14.7% מכלל העובדים בשירות המדינה, יוצאי אתיופיה – 3.7%, אנשים עם מוגבלות – 3.3%, ועולים חדשים – 1.3%. כאמור, יעד הייצוג של חרדים שנקבע בהחלטת הממשלה הוא 7% מכלל הנקלטים; בשנת 2022 נקלטו בשירות המדינה 398 עובדים חרדים – 4% מכלל הנקלטים, ומכאן ששירות המדינה לא עמד ביעד הממשלתי.
עם זאת, במרכז המחקר והמידע לא ציינו בדיון כמה אחוזים מכלל האוכלוסייה מהווים הערבים, יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלויות ועולים חדשים, וכן כמה מהם עומדים בתנאי הסף לעבודה בשירות המדינה, או לכל הפחות בעלי תואר אקדמי. באותה שנה, שיעור הנקלטים החרדים היה גבוה מ-7% רק בשישה משרדים: המשרד לשירותי דת (47.6%), המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל (14.3%), משרד הפנים (9.1%), משרד החינוך (9.0%), משרד האוצר (8.3%) ומשרד הבינוי והשיכון (8.2%).
על פי נתונים שנמסרו לממ"מ מנציבות שירות המדינה, בין תחילת 2018 לסוף אפריל 2023 פורסמו והסתיימו 14,574 מכרזים פומביים רגילים (כלומר, לא מכרזים ייעודיים). במכרזים אלו נרשמו 53,860 מועמדויות של חרדים, כ-10% מכלל המועמדויות. במילים אחרות, בכל מכרז פומבי רגיל היו בממוצע כ-35 מועמדים, שמתוכם ארבעה היו חרדים. כמו כן, במכרזים אלו נרשמו 696 זכיות של חרדים – כ-5% מכלל הזכיות.
בנתוני הנציבות, השתייכותו של אדם לקבוצת ייצוג מתבססת על דיווחו העצמי של המועמד בעת מילוי טופסי המועמדות. כ-69% מכלל המועמדויות של חרדים היו של נשים, אך רק כ-62% מכלל הזכיות של חרדים היו של נשים. שיעור המועמדויות של חרדים מכלל המועמדויות יורד ככל שעולים ברמת הבכירות – מ-12% בדרג הבסיס ל-6% בדרגים הבכירים. גם שיעור הזכיות של חרדים מתוך כלל הזכיות יורד עם העלייה ברמת הבכירות – מ-9% בדרג הבסיס ל-4% בדרגים הבכירים.
