צמד השחייה האמנותית בובריצקי ונשיא בהכנה אחרונה לפריז: "תמיד מכוונות לפודיום"

אליפות אירופה בשחייה אומנותית תצא לדרך מחר (שני) בבלגרד, סרביה. בשביל הצמד הישראלי, שלי בובריצקי ואריאל נשיא, זאת התחרות הגדולה אחרונה לפני המשחקים האולימפיים בפריז.

"אליפות אירופה מבחינתנו היא כמו עוד הכנה למשחקים האולימפיים, המחשבה והמאמצים שלנו הם לקראת פריז", אומרת בובריצקי בראיון מיוחד של הצמד ל'דבר'. "החשיבות של התחרות הזאת היא להראות לשופטים פעם נוספת רמת קושי גבוהה ולעמוד בה. בעצם לייצב את הדירוג, לעצב את הציונים ולעלות אותם כמה שאפשר".

באליפות אירופה הקודמת שנערכה ברומא ב-2022, סיימו נשיא ובובריצקי אליפות מוצלחת עם מקום שישי בגמר הדואט החופשי ומקום שישי בגמר הדואט הטכני. מאז עברו שנתיים והתחושה שהצמד הישראלי רק השתפר והשתבח. "אנחנו עדיין לא יודעות איזה מדינות הולכות להשתתף, כי זה ממש סמוך לאולימפיאדה", אומרת נשיא. "אבל אנחנו תמיד מכוונות לפודיום ומדליה".

הדואט הישראלי בשחייה אמנותית שלי בובריצקי ואריאל נשיא באליפות אירופה 2022 (צילום: REUTERS/Antonio Brunik)

המטרה המרכזית של הצמד הישראלי היא להגיע בכושר שיא לאירוע הספורט הכי חשוב בקריירה, האולימפיאדה בפריז. הדרך לשם הייתה לא פשוטה ומלאת תהפוכות, עד שבובריצקי ונשיא זכו בקווטה (הקריטריון האולימפי) באליפות העולם שנערכה בפברואר בדוחא קטאר.

"להשמיע את 'התקווה' זה המקסימום שאפשר לעשות"

פריצת המלחמה ואירועי ה-7 באוקטובר, השפיעו מאוד על בובריצקי ונשיא, שהיו צריכות להמשיך להתאמן לקראת אליפות העולם בדוחא לצד הדאגה לחברים שלהן שמשרתים בצה"ל. "זה לא קל, אנחנו בנות 20-22, הרבה מהחברים שלנו נלחמים בעזה", אומרת נשיא. "אנחנו לא תמיד יודעות מה קורה איתם. בהתחלה היה לי קשה להתאמן ולהרגיש שאת לא באמת תורמת, כשכולם נמצאים שם בחזית ואת כביכול מוגנת. עם הזמן התחלתי להבין שזאת באמת התרומה שלי לייצג את המדינה ברחבי העולם, להשמיע את 'התקווה'. זה באמת המקסימום שאני יכולה לעשות".

"רק אחרי שהבנתי את זה, יכולתי קצת להתעורר בעצמי זאת התרומה הכי גדולה שאני יכולה", מוסיפה נשיא. "אבל זה לא קל לבוא ולהתאמן בבריכה. בתחילת המלחמה היו אזעקות ובומים. אנחנו עם הראש מתחת למים והיו מחשבות של מה אם פתאום לא נשמע את האזעקה?".

בובריצקי מוסיפה על התקופה הקשה: "בחודשים הראשונים שזה רק התחיל, היה חוסר ודאות מאוד גדול במדינה מבחינת המלחמה וגם מה קורה איתנו מבחינת הקריטריון. האם בכלל תהיה לנו את האפשרות לטוס לתחרות בדוחא. המון סימני שאלה ובתוך חוסר הוודאות הזאת אנחנו צריכות להיות במקסימום, להיכנס לבריכה, לנתק את הרגשות ולהגיע לביצועי שיא שלנו. היה מאוד קשה לעשות את ההפרדה הזאת".

"אנשים שאנחנו מכירות נפצעים ולצערנו הרב גם נהרגים. היה מאוד קשה להמשיך להתאמן בתוך הדבר הזה, אבל כמו שאריאל אמרה כשנפל האסימון שלכל אחד יש את התפקיד בתקופה הזאת ושאם אנחנו לא נבוא ונתחרה על הבמה הבינלאומית, אז אף אחד לא יעשה את זה במקומנו", מוסיפה בובריצקי. "אנחנו שם בשביל לשים את ישראל על המפה ולהגיד שאנחנו לא הולכים לשום מקום. אין לנו על מה להתנצל, אנחנו מדינה חזקה אנחנו עובדות קשה, יש לנו גב, יש לנו עם חזק וזהו שאנחנו באמת לא הולכות לשום מקום".

"דווקא שם, לקבוע קריטריון כנגד כל הסיכויים, זה היה מרגש"

הימים והשבועות לפני אליפות העולם בקטאר היו מורטי עצבים, כאשר עדיין לא היה ברור אם השב"כ מאפשר את היציאה של הספורטאים הישראלים בימים מתוחים אלו למדינה ערבית.

"עד הרגע האחרון לא ידענו עם אנחנו יוצאות", אומרת נשיא. "כל פעם אמרו לנו כן ואז לא. וזה לא סתם תחרות בסבב. זאת באמת התחרות הכי חשובה שהייתה לנו, התחרות שתקבע אם אנחנו נכנס לאולימפיאדה או לא. זה לא פשוט להתחרות במדינה עוינת, כאשר אנחנו כל הזמן עם האבטחה סביבנו. אנחנו לא יכולות לשים את המדים שלנו כמו שאר המדינות, אנחנו עולות לבמה וצועקים לנו דברים על ישראל. דווקא שם לקבוע קריטריון כנגד כל הסיכויים כביכול. זה היה מרגש".

שלי בובריצקי (מימין) ואריאל נשיא באליפות העולם בשחייה אומנותית המתקיימת בקטאר. "הרצנו לעצמנו רק תסריט אחד שאנחנו טסות ומשיגות קריטריון" (צילום: סימונה קסטרווילארי, איגוד השחייה)

היה לכן חשש לנסוע לשם?
בובריצקי: "ברור שהיה חשש. הסטייט אוף מיינד שלנו היה שלמרות שלא ידענו אם אנחנו טסות, ההכנות והאימונים היו שאנחנו שם. זאת אומרת, בראש הרצנו לעצמנו רק תסריט אחד שאנחנו טסות ומשיגות קריטריון. לא היו דברים אחרים".

"ממש עד שבוע לפני, אף אחד לא אמר לנו שזה יקרה בוודאות. נתנו לנו את האוקי לנסיעה, אז הבנו שזה אפשרי וזה הולך לקרות", מוסיפה בובריצקי. "זה עורר בנו חששות, אבל ידענו שאף אחד לא ייתן לנו להיפגע. כלומר אף אחד לא ישים אותנו תחת סיכון ואם יש אוקי לנסיעה הזאת, זה אומר שבדוק וכולם יודעים מה לעשות בסיטואציה הזאת. ההתנהלות שם הייתה מאוד ברורה ומסודרת וזה עבר בשלום".

איך זה הרגיש להיות בדוחא בתקופה כזו?
בובריצקי: "הייתה אבטחה כבדה, שונה משאר התחרויות שלנו, אבל בסוף זה לא היה משנה מה היה מותר ומה אסור לנו. בסוף הצלחנו להגיע לבריכה והצלחנו להביא את הביצועים הכי טובים שלנו ולעשות את המטרה שלשמה התכנסנו".

נשיא ובובריצקי הגיעו לתחרות כאשר הן נושפות בעורפן המועמדות הטבעיות לפודיום. הן פתחו נהדר את התחרות, כאשר סיימו במקום ה-5 בתרגיל הטכני, שיפור משמעותי מהאליפות הקודמת ב-2023 בה סיימו במקום ה-12 בתרגיל. הציפיות עלו לשמים והייתה תחושה שאפשר להפתיע ולזכות במדליה, בעקבות היכולת הגבוהה שגילו באליפות העולם ב-2023 בתרגיל החופשי בו סיימו במקום ה-4. אך הדברים לא התחברו כמו שהן רצו והן סיימו רק במקום ה-9 בתרגיל החופשי.

שלי בובריצקי ואריאל נשיא בגמר הדואט הטכני באליפות העולם בשחייה אומנותית המתקיימת בקטאר. "ידענו שיש לנו סיכוי למדליה" (צילום: סימונה קסטרווילארי, איגוד השחייה)

"בקטאר הייתה לנו אופציה למדליה. היה לנו סיכוי. באנו מאוד חדורות מטרה", מודה נשיא ובובריצקי ממשיכה, "הגענו עם דרגת הקושי הכי גבוהה בין המתמודדות בריקוד הקצר. ידענו שיש לנו סיכוי, באנו באמת מורעלות לזה".

נשיא מסכמת את האכזבה, עם אופטימיות לעתיד לבוא: "בסוף שזה לא קרה, זה נורא כאב לנו. אבל בסוף לקחנו את זה למקום חיובי שיש לנו עוד מעט להראות בתחרויות הבאות וניסינו שזה לא ישבור אותנו, אבל זה היה כואב מאוד".

בחוקים היבשים של התחרות, היו אמורות להיות מחולקות רק שלוש קווטות לפריז, הצמד הישראלי סיימו במקום הרביעי מבין הנבחרות שלא השיגו את הכרטיס לפני אליפות העולם. למרות זאת לפי החישובים היותר מתקדמים והתקנון של אופן חלוקת הקריטריון הן היו אמורות בכל זאת לקבל עוד באותו היום את ההודעה הרשמית על כך שהן זכו בכרטיס לפריז, אך בעקבות גילוי סטירות פנימיות בתוך התקנון ההודעה נדחתה בארבע ימים מורטי עצבים.

צמד השחייה האמנותית שלי בובריצקי ואריאל נשיא באליפות העולם בדוחא (צילום: AP Photo/Lee Jin-man))

"המאמנת שלנו עשתה את החישובים ואנחנו כביכול כבר כאשר היינו בקטאר ידענו שעשינו את הקריטריון. אבל בסופו של דבר, עד שזה לא נגמר, זה לא נגמר ותמיד יש את הספק הזה ובכל הסיטואציה הזאת היו הרבה סימני שאלה של למה לא מפרסמים כבר", מספרת בובריצקי על רגעי הדרמה. "בסופו של דבר הוא שהעיקוב לא היה בגללנו, אלא שהיה סיבוך בין שתי מדינות שלא יגעו את מי לכתוב קודם".

בסיום התחרות חולקו לבסוף שישה כרטיסים ולא שלושה כמו שהיה אמור להיות לפני תחילת התחרות. "הינו בפנים מרגע שהתחרות נגמרה, אבל היו ארבע ימים של ציפייה שלא היו קשורים אלינו", מוסיפה בובריצקי. "כמובן שזה היה מורט עצבים. כי ידענו שאנחנו בפנים, אבל לא ידענו שאנחנו בפנים. ברגע שיצאה ההודעה, זאת הייתה הנחת רווחה מטורפת. מאוד מאוד שמחנו. החזירו אותנו לארץ ממש באותו היום של התחרות. אז חגגנו את זה בחיק המשפחה".

"התלהבתי מהרגליים שיצאו מהמים"

בובריצקי (22) גדלה ברחובות, את החיבור המיוחד שלה למים היא מספרת שהחלה בגיל שבע חודשים בחוג שחיית לתינוקות. בגיל ארבע וחצי אימון השחייה שלה עבר לבריכה אחרת ושם נחשפה לראשונה לשחייה אמנותית. "בתור ילדה מאוד התלהבתי מהרגליים שיצאו מהמים ובקשתי מאמא שלי שתחפש איפה אני יכולה להתאמן בדבר הזה. זאת השנה ה-18 שלי בענף, שנה תשיעית כחברת נבחרת ישראל. כשהייתי בשחייה רגילה וגם בשנים הראשונות של שחייה אמנותית, הייתי בהתעמלות אמנותית ובלט".

צמד השחייה האמנותית שלי בובריצקי ואריאל נשיא באליפות העולם בדוחא (צילום: AP/Hassan Amar)

בובריצקי לה זאת תהיה האולימפיאדה השנייה בקריירה, נחשבת למנוסה יותר בין השתיים, עם ניסיון אולימפי בטוקיו 2020 בה השתתפה עם עדן בלכר. "זאת הייתה חוויה מטורפת, אני חושבת שעצם זה שהגענו לשם זה היה ניצחון בשביל שתינו. תקופת הכנה לפני תחרות הקריטריון היו השנתיים הכי קשות בחיים שלי גם פיזית וגם נפשית. זה שהכל התנקז לתחרות קריטריון וגם למשחקים האולימפיים זה היה מטורף ובכלל כל האווירה והתחרות וההווי בין כל הספורטאים, זה משהו ממש מיוחד שאין בשום תחרות אחרת וזה לגמרי פתח לי את התיאבון לעוד סבב אולימפי".

החצי השני של הצמד הלאומי, אריאל נשיא (19) מירושלים, מגיעה מבית ספורטיבי, כאשר אמה הייתה קפטנית נבחרת אוקראינה בכדורסל. "היה לי ברור שאני אלך לכיוון הספורט, זה משהו שגדלתי עליו", היא מספרת. כילדה התנסתה במגוון רחב של ענפי ספורט בניהם טניס, התעמלות אמנותית ושחייה. את השחייה האמנותית היא גילתה בגיל שמונה. "אמא שלי לא רצתה שאהיה בשחייה ואז אחת המאמנות ראתה אותי ממש פורחת במים ואמרה לה שממש מתאים לי לעשות שחייה אמנותית. אהבתי את זה מהתחלה, זה בא לי יחסית בקלות".

הדואט הישראלי בשחייה אמנותית שלי בובריצקי ואריאל נשיא באליפות אירופה (צילום: REUTERS/Antonio Brunik)

במהלך הקמפיין הנוכחי נשיא ובובריצקי לקחו את ענף השחייה האומנותית צעד אחד קדימה. הן הפכו להיות אחד מהצמדים הטובים בעולם הן היו הראשונות מישראל לזכות בשתי מדליות זהב בסבב העולמי היוקרתי בקנדה 2023 וסין 2024. הגיעו מרחק נגיע מהפודיום בשתי אליפויות העולם ובאליפות אירופה האחרונה ב-2022 סיימו בשני התרגילים במקום השישי.

בובריצקי מסבירה את הקסם מאחורי ההצלחה המדהימה וההישגים שלעולם לא נראו לפני כן בענף. "אנחנו היינו בין המדינות הראשונות שפיצחו את השיטה. בעקבות זאת זכינו במרץ שנה שעברה במדליית זהב מאוד מפתיע בתחרות בקנדה. אנחנו לא ציפינו לזה, אבל משהו שם עבד. מאז אנחנו ממשיכות על אותו גל. השיטה הזאת כמו שאת יכולה לעלות איתה למעלה, את גם יכולה ליפול איתה למטה".

מה יחשב בעיניכן להצלחה בפריז?
נשיא: "אנחנו מאוד מתרגשות מהאולימפיאדה הזאת ובאות אחרי תקופה לא פשוטה ובעיקר להראות מי אנחנו את העבודה שלנו ולעשות את הכי טוב. בטוקיו שלי ועדן היו במקום ה-15. אנחנו מכוונות למקום 8 ומעלה".

בובריצקי: "באולימפיאדה הנוכחית זה גמר ישיר, אין מוקדמות כמו בשנים הקודמות. אז אנחנו ישר באות לגמר הדואט הטכני ואז לגמר הדואט החופשי והסכום שלהם הוא הדירוג הסופי. אז מבחינתנו חד משמעית להגיע לטופ 12, שזה היה בשנים הקודמות היה הדירוג של הגמר. אבל אנחנו יודעות שאנחנו יכולות הרבה יותר".

נבחרת השחייה האמנותית במיצג הקורא להחזרת החטופים (צילום: אדם שפיגל, באדיבות איגוד השחייה)

לפני שבועיים עשו נשיא ובובריצקי ביחד עם עדן בכלר, מחווה מיוחדת להעלאת המודעות להחזרת החטופים. "הצלם אדם שפיגל פנה אלינו, גם אז לפני כמה חודשים שעשינו את האותיות של bring them home עשינו איתו", מספרת בובריצקי. "הוא מגיע עם רחפן ואנחנו בעצם עושות את הצורות במים, אז בעצם זה המעט שאנחנו יכולות לעשות כדי להעלות את המודעות לעניין".

"להגיע להישגים הכי גבוהים בתקופה הזו זה גם לא פשוט" היא מודה. "לפעמים יש רגעים מאוד קשים שאנחנו מבינות באיזה סיטואציה אנחנו והמדינה נמצאת. אנחנו בסוף מנסות לעשות את מה שביכולתנו כדי לתרום, לעשות את המעט שאנחנו יכולות".