100 מתושבי מנרה, כ-40% מחברי ותושבי הקיבוץ, כבר חזרו לביתם. לפי בדיקה מקיפה שעשו בקיבוץ, עוד 50 יחזרו עד סוף השנה ו-50 נוספים צפויים לחזור עד הקיץ הבא. בנוסף, מקווים בקיבוץ שיתווספו אליו לפחות עוד עשר משפחות חדשות (שלוש כבר נמצאות בתהליכי קליטה). מדובר בהישג מרשים מאוד, שקשור גם להסכמת המדינה להעביר עשרות למעלה מ-70 מיליון שקלים לטובת השיקום הראשוני. עם זאת, בקיבוץ מעריכים כי עבור השלמת החזרה לקיבוץ וקליטת תושבים חדשים, ידרשו עוד כ-30 מיליון שקלים, שנכון לעכשיו – נראה שהקיבוץ יידרש לגייס בעצמו.
עד לפני חודשים אחדים, הקיבוץ עוד ביקש מהמדינה לדחות את סיום הפינוי שלו בטענה שמנרה רחוקה ממצב המאפשר את חזרת תושביה ואף איים לעתור לבג"ץ. השכונה הדרומית, הוותיקה והגדולה ביותר בקיבוץ, נפגעה קשות ורוב בתיה אינם ראויים יותר למגורים, כך גם מספר מבני ציבור. בקיבוץ חששו, ובצדק, שביטול הפינוי יתפרש ככפיית חזרה למקום לא ראוי למגורים ויגרור עזיבה המונית.
לאחר דין ודברים בין הצדדים, במסגרת מספר פגישות בין הנהגת הקיבוץ לגורמי הממשלה, ובראשם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לשיקום הצפון והעוטף, זאב אלקין – נרשמה פריצת דרך. הייתה זו הבטחה של המדינה להשקעה הדרגתית של עשרות מיליוני שקלים שאמורה לאפשר לקיבוץ ליצור את התנאים הראשוניים להחזרת התושבים. הקיבוץ חזר בו מאיומים להליכים משפטיים והתחיל בתהליך מזורז של הכנת השטח לקראת חזרה מרבית.
גן הילדים הקיבוצי בשיפוץ (צילום: דוד טברסקי)
הטווח הקצר: שכונה זמנית, מלון ומכולות אפסון
בימים אלו נבנים 32 בתים זמניים במסגרת מודולרית (הדומה לבנייה בקיבוצים רוחמה וחצרים שמארחים את קיבוצי העוטף המפונים) בכל המרחבים שיש בהם תשתיות לבנייה עתידית של מבני קבע. הם צפויים להיות מוכנים עד סוף אוקטובר. בנוסף לכך, גם בית המלון הישן בקיבוץ ישופץ וחדריו ישמשו כפתרון זמני עבור תושבים שרוצים לחזור אך אין להם לאן. כל תושבי הקיבוץ שבתיהם נפגעו וטרם מצאו מענה לתכולת הבית שלהם, מאפסנים את החפצים במכולות מיוחדות שהוצבו לשם כך בקיבוץ, בין אם הם מתכננים לחזור או לא.
ההסכמה בין הקיבוץ למדינה לגבי מסגרת תמיכה לטווח הקצר-בינוני עומדת על 76 מיליון שקלים – הן בהעברות ישירות והן בהתחייבות להשקעות. 61 מיליון שקלים (נטו לאחר הורדת מע"מ) יגיעו ממס רכוש כפיצוי על כלל הנזקים בקיבוץ. 16 מיליון נוספים יגיעו מתקציב המדינה ומשרדי הממשלה, וביניהם: 1.8 מיליון לשיקום ראשוני, 4 מיליון להתאמת מבנה המלון למגורים זמניים (רוב הסכום נועד לרכישתו של המלון חזרה לידי הקיבוץ מיזם פרטי) ועוד 9 מיליון עתידיים להמשך השיקום, בכפוף לקצב החזרה.
מכולות עם ציוד של משפחות שביתם נפגע בקיבוץ מנרה (צילום: דוד טברסקי)
הטווח הארוך: חסרים כ-30 מיליון ש"ח לשיקום
רוב כספי השיקום אמורים לעזור בשיפוצים המיידים, בעיקר לשיפוץ של המוסדות הציבוריים, פיתוח תשתיות, בניית הבתים הזמניים ותמיכה שוטפת בצרכי הקיבוץ. עם זאת, ברור לכל העוסקים בדבר שתקציבים אלו אינם מכסים את הוצאות הטווח הארוך. אלו חשובות ביותר בעיניי הנהגת הקיבוץ, ומטרתם לשקם את הקיבוץ כולו ולהפוך אותו לאטרקטיבי לקליטה של עוד עשרות רבות של משפחות כבר בשנים הקרובות. הסכום שנדרש לשם לכך, על פי הערכותיה של הנהלת הקיבוץ, הוא כ-30 מיליון שקלים נוספים. את הסכום הזה, הם חוששים שהקיבוץ ייצטרך לגייס בכוחותיו שלו.
"הבנו מיד שאי אפשר שהחזרה תתבסס על מודל של בית חדש תמורת בית הרוס", מסביר ערן רותם, פרוייקטור השיקום של מנרה. מאז ההסכמות מול משרדי הממשלה, הוא מציין לטובה את העבודה מול הגורמים ברשויות, שלדבריו מבינים את צרכיו של הקיבוץ. "אין לנו תלונות. בגדול, קיבלנו תשובה חיובית לכל בקשה עניינית", הוא אומר, אך מדגיש שהקיבוץ לא יכול להסתפק רק בכך, "מצבה הכלכלי של מנרה במשך שנים רבות היה רע. יש פה שורה של מבנים בני 50 ו-60 שנה שאמנם לא נפגעו קשות, אבל הם לא ראויים יותר למגורים בשום סטנדרט – לא מבחינת ביטחון ולא מבחינת בטיחות. שיקומו של הקיבוץ ידרוש השקעה יקרה ורחבה בשכונה הישנה".
"המדינה תשיב את המצב לקדמותו, לא תשדרג"
במקביל לשיקום השכונה הותיקה, שעדיין לא ברור אם רק ישופץ בחלקו או שייבנה מחדש (לעלות המשוערת של התוכנית משקל כבד על כל אחת מההחלטות), הקיבוץ החל לעבוד באופן אינטנסיבי על בנייתה של שכונה חדשה בצידו הצפוני, שאת התשתיות הראשוניות שלה כבר ניתן לראות. אחד המסלולים שהקיבוץ שוקל לאמץ כתמריץ חזרה הוא תכנית להחלפת בתים שתוצע לתושבים החוזרים. מי שגר לפניכן בבית בשכונה הישנה יוכל לוותר עליו, למכור אותו לקיבוץ (כדי שזה יוכל להשכיר אותו לתושבים חדשים), ותמורתו הוא יקבל מגרש בשכונה החדשה וסכום התחלתי לבנייה.
איגור אברמוביץ (מימין) וערן רותם מחזיקים את תכנית חידוש מנרה (צילום: דוד טברסקי)
"נאמר לנו בצורה גלויה – המנדט של המדינה הוא להשיב את המצב לקדמותו, לא לשדרג אותו" אומר רותם. לדבריו הקיבוץ, מיוזמתו שלו, הכניס את היד לכיס כבר מהתחלה, משכירת שירותיו של משרד שמאים שפעל מול המדינה, ועד להבאת אדריכלים, מפקחי בנייה, מנהלי פרויקטים ושלל בעלי מקצוע במטרה לשדרג את הקיבוץ. את ההכרה של המדינה ביישובי הגדר הצפונים כמוקדי השקעה ייחודיים לפני שבועיים רואים בקיבוץ כציון דרך נוסף בשותפות המדינה בשיקום שעלותו כבדה מאוד. הם עצמם פתחו כבר לפני כשנה בקמפיין מימון המונים כדי לנסות ולהתמודד עם העלויות המאסיביות. תרומות מגיעות היום הן מתורמים פרטיים, בארץ והעולם, והמוסדות הלאומיים.
מתלבטים על חזרה: "לא רוצים לחיות באופן זמני"
"כרגע המדינה משלמת בין 3,000 ל-4,000 שקלים בשביל לממן שכירות לחברי הקיבוץ שביתם נהרס. זה כמובן לא מספיק, לכן הקיבוץ עוזר איפה שהוא יכול" מסביר איגור אברמוביץ', חבר הקיבוץ. אברמוביץ לקח חלק חשוב בסקירת הנזקים בקיבוץ ומספר שנזקים חדשים מתגלים כל הזמן ואיתם גדלות ההוצאות. "מגיע חשמלאי לבדיקה קטנה בבניין שנפגע – ופתאום מבינים שצריך להחליף את כל מערך החשמל בבניין בעלות 300 אלף שקלים! ה'הפתעות' האלו הם חלק מובנה בשיקום".
השטח עליו תבנה השכונה החדשה של מנרה (צילום: דוד טברסקי)
אברמוביץ' מספר שבלי קשר להתקדמות תהליכי השיקום, יש מספר משפחות שכבר הודיעו שלא יחזרו. בינהם משפחות עם ילדים ולא מעט קשישים, שהמעבר הנוסף קשה להם. בקיבוץ לא מעוניינים לשתף במספרם. מנגד, לדבריו, יש משפחות שאמרו שלא יחזרו ולאחר תקופה שינו את דעתם נוכח השינויים בשטח.
"מי שמתלבט מחכה לראות איך באמת התקדם השיפוץ. הם אומרים שגם עם ההשקעה במבנים הזמניים הם לא רוצים לחיות באופן זמני", אומר אברמוביץ'. "בגלל זה השיקום המיידי כל כך חשוב לנו. יש משפחות שחוששות לחזור אבל ממשיכות לשלם דמי קהילה ולהגיע לאירועים, רק כדי לא לאבד את הקשר. הם מגיעים לפה ורואים שפתאום הגן שופץ, שנבנים בתים חדשים, שהדשא, גן השעשועים והמרחב הציבורי מטופחים. אז הם אומרים: 'אוקיי, הקיבוץ באמת חוזר לעצמו, יש למה לקוות'".
