קיצוץ בבריאות לעניים, הקלות מס לעשירים: "החוק הגדול והיפה" שטראמפ מקדם

"החוק הגדול והיפה", חקיקת הדגל של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, סופגת ביקורת מכל כיוון. מדובר בחבילת חקיקה כלכלית הכוללת צעדי מיסוי, הקלות מס בעיקרן, לצד קיצוץ הוצאות בתחומים מסוימים והגדלה באחרים.

הביקורת משותפת לדמוקרטים ורפובליקאים, ולבעלי הון ולכלכלנים משמאל ומימין, ומתמקדת בגידול הצפוי בחוב הציבורי ובפגיעה בעניים. אפילו סטיב באנון, יועצו לשעבר של טראמפ ומתומכיו המשפיעים והעקביים, מתח ביקורת על החוק. ובכל זאת, החוק עבר הצבעה ראשונה בבית הנבחרים, ובדרכו לסנאט להצבעה נוספת.

פגיעה בתלושי מזון, הפחתת מס הירושה

לחוק מספר מרכיבים, כשהחשובים ביותר הם הארכת הקלות המס של טראמפ מ-2017 וקיצוץ מאסיבי לתוכניות תלושי המזון ולמדיקייד, תוכנית ביטוח הבריאות לבעלי הכנסה נמוכה.

• הארכת הקלות המס של טראמפ מ-2017 היא הרכיב המרכזי בקיצוצי המס, שיצטברו ל-3.8 טריליוני דולרים למשך עשור (2025-2034). מדובר על ממוצע של 1.3% מהתוצר לשנה, לפי מספרי 2024. תוקפן של הקלות המס כרגע הוא עד סוף 2025, והחוק יהפוך אותן לקבועות. הן מורכבות מקיצוץ במס ההכנסה האישי, כולל הפחתת שיעורו המקסימלי מ-39.6% ל-37% מה שמיטיב עם העשירים ביותר; הרחבה של היכולת לפטור חלק מההכנסה ממס; והקלות מס משמעותיות לבעלי עסקים. נוסף לאלו, החוק כולל הקלות על מס ירושה ומס מתנות, שגם הן ייטיבו במיוחד עם משקי בית עשירים.
• הקיצוץ במדיקייד מגיע לכ-800 מיליארדי דולרים עד 2034. עיקרו התניית ההטבות למבוגרים ללא מוגבלויות בכך שיהיו מועסקים, וכן החמרת תדירות בדיקות הזכאות והקשחתן. נוסף לאלו, החוק מקשה על מהגרים לא חוקיים לקבל גישה למדיקייד, ואוסר על שימוש במימון מהתוכנית להליכי התאמה מגדרית.
• גם בתחום תלושי המזון, שלהם זכאים כיום כ-40 מיליון אמריקאים עם הכנסה נמוכה, החוק מתנה זכאות בעבודה. הוא גם מעביר חלק מהמימון לאחריות המדינות. הקיצוץ בתקציב הפדרלי מגיע למאות מיליארדי דולרים.
• פטור ממס על שעות נוספות וטיפים, אחת מהבטחות הבחירות של טראמפ, יוחל בין 2026 ל-2028. נוסף על כך, מקבלי קצבאות יוכלו לקבל קיזוז מס הכנסה על הוצאות ריבית בקניית רכב, ואזרחים ותיקים (בגיל 65 ומעלה) יזכו להגדלה על סך 4,000 דולרים בהכנסה הפטורה ממס.
• תאושר תוספת של כ-60 מיליארדי דולרים לביטחון גבולות, למניעת הגירה בלתי חוקית והברחות. רוב המימון מיועד לבניית חומה בין ארה"ב למקסיקו. נוסף לחומה, יורחב כוח האדם של היחידות העוסקות בביטחון הגבולות, ויושקעו מיליארדי דולרים באימוץ טכנולוגיות מתקדמות וחידוש המתקנים הקיימים. בתחום ההגירה החקיקה כוללת אגרות חדשות של בין 500 ל-3,500 דולרים, למשל על בקשת מקלט ובקשה לאישור עבודה.
• יופסקו סובסידיות הקשורות לאנרגיה ירוקה שהוחלו בתקופת ביידן. למשל בעבור רכישת רכב חשמלי, או למגזר העסקי בעבור השקעות ריאליות בייצור אנרגיות מתחדשות. גם הקלות בחובות סטודנטים לבעלי הכנסה נמוכה, שהוחלו בתקופת ביידן, יבוטלו.
• הגבהת תקרת החוב הציבורי ב-4 טריליוני דולרים. בארה"ב קיימת הגבלה לכמות החוב הציבורי, שאותה מעלים כל כמה שנים, בין השאר כי היא נקובה בדולרים ולא ביחס לגודל הכלכלה. הגבהת התקרה אינה מאפשרת הוצאות נוספת ללא אישור קונגרס, אבל מונעת עצירה של תוכניות שכבר אושרו, אשר הייתה מתחייבת מהתקרה הקודמת ולאור הגידול הצפוי בחוב.
• סעיף 899 מגדיל באופן הדרגתי את המס על ריבית ודיווידנדים מאחזקות זרות של חברות ואג"ח אמריקאיות. הסעיף גם מבטל הטבת מס לקרנות עושר של מדינות המחזיקות בחברות אמריקאיות. לפי דיווחים בתקשורת הכלכלית בעולם, משלחות של לוביסטים מרחבי העולם יצאו לוושינגטון כדי להצטרף ללוביסטים מענקי המגזר הפיננסי בוול-סטריט, במאמץ לביטול הסעיף.

העמקת החוב הציבורי ופגיעה בעניים

הקיצוץ במס על שעות נוספות וטיפים וחיזוק האכיפה בגבולות היו נקודות ליבה בקמפיין של טראמפ, וכך גם צמצום הגירעון. סטפן מירן, יו"ר הוועדה המייעצת לנשיא בנושא הכלכלי, טוען שהקלות המס יביאו להאצת הצמיחה הכלכלית, וכך יקטינו את החוב במונחי תוצר. אולם לפי כל ניתוח אחר, ממכוני מחקר ועד גופים רשמיים של הממשל האמריקאי, החוב צפוי לתפוח בטריליוני דולרים בעקבות החקיקה. כך מעריכים גם שורה של כלכלנים, בהם שישה זוכי פרס נובל שפרסמו מכתב פתוח נגד החקיקה.

אל הביקורת הזו מצטרפים גם חברי קונגרס רפובליקאים, כולל אלו שהצביעו בעבור החוק. טראמפ הפעיל לחץ על חברי הקונגרס לתמוך בחוק, וחלקם אומרים במפורש שהצביעו לו בעקבות הלחץ ובניגוד לעמדתם. כוחו של טראמפ לא נובע רק מכך שהוא הנשיא, אלא מהעובדה שהוא המנהיג בפועל של תנועת MAGA, הכוח הפופוליסטי שהפך בעשור האחרון לדומיננטי במפלגה הרפובליקאית. חברי קונגרס שיצביעו נגד טראמפ מסתכנים באובדן קולות מהאגף הזה במפלגה במערכות בחירות קרובות.

מצד שני, ייתכן שאותם חברי קונגרס תומכים בחוק בכנות, ובהצהרותיהם רוצים ליצור בידול מטראמפ או להרחיק את עצמם מהגירעון הצפוי. בסופו של דבר, מדובר בחקיקה שליבתה קיצוצי מס המיטיבים עם העשירים ביותר – מדיניות שממשלים רפובליקאים הרבו לנקוט בה, וזוכה לפופולריות במעמד התורמים של המפלגה.

בשלב הבא החוק יגיע לסנאט, ולא ברור אם הלחץ של טראמפ יספיק כדי להעביר את החוק בנוסח דומה לזה הנוכחי, או שהוא יידרש לפשרות משמעותיות. טראמפ זקוק ל-50 מתוך 100 קולות בסנאט. לרפובליקאים 53 סנאטורים, אך שלושה מהם ליברטריאנים מוצהרים (ראנד פול מקנטקי הוא המוכר מביניהם). השלושה תומכים בהקלות מס אך מתנגדים נחרצות לגירעונות ציבוריים, וידרשו קיצוצים מאסיביים בהרבה. אם ארבעה סנאטורים או יותר סנאטורים יתנגדו לחוק, טראמפ יצטרך למצוא דרך להפעיל עליהם לחץ – או להתפשר בעצמו.

אילון מאסק מבקר, באנון תוקף חזרה

אל הביקורת הזו הצטרף בן הברית לשעבר של טראמפ, המיליארדר אלון מאסק. הוא פירסם שורה של ציוצים ברשת X שבבעלותו נגד החקיקה, והתמקד בגידול הצפוי בחוב. עם זאת, חברות בבעלותו של מאסק נהנו מ-38 מיליארד דולרים בחוזים וסובסידיות ממשלתיות, ואפילו המתנגדים לחוק ציינו עובדה זו כמה שמערער את רצינות טענתו נגד החוב הציבורי.

סטיב באנון תקף את מאסק בחריפות בעקבות עמדתו. באנון, אחת מהדמויות המובילות ב-MAGA, התנגד למאסק מהרגע הראשון, שכן הוא מייצג בעיניו את האינטרסים של המיליארדרים. בפודקאסט שלו 'חדר מלחמה' קרא באנון לממשל האמריקאי להשתלט על  חברת SpaceX שבבעלות מאסק, ולחקור אותו על שימוש בסמים בלתי חוקיים, על מעמדו כמהגר שבאנון חושד שאינו חוקי, ועל קשריו לסין במסגרת עסקיו כמו בחברת 'טסלה'.

סטיב באנון. תומך בהעלאת מיסים לעשירים (צילום: AP. Photo/Eduardo Munoz Alvarez)

באנון טען שמאסק נכשל כראש היחידה ליעילות ממשלתית, ולא בגלל שאין צורך בקיצוץ, אלא בגלל חוסר ביכולות בתחום. הוא אמר שקשריו העסקיים בסין הופכים אותו לסכנה ביטחונית פוטנציאלית, ושיש להפסיק מיידית את כל החוזים הממשלתיים עם חברות בבעלותו.

גם באנון ביקר את החוק על כך שהוא מותיר גירעון גדול, אלא שבשונה מרבים מהרפובליקאים, באנון סבור שכדי לכסות את הגירעון החוק צריך לכלול העלאת מס שמכוונות לעשירי העל ולענקי המגזר הפיננסי בוול-סטריט.

סנאטור רפובליקאי: הקיצוצים בבריאות – בגידה בבוחרים

גם טראמפ התבטא בחודש האחרון בעד הגדלת המיסוי על העשירים ביותר, בניגוד מוחלט לחוק שמקודם בפועל, ומהווה הקלת מס שמיטיבה בעיקר עם העשירים.  לא ברור אם הפער בין טענות טראמפ לחוק בפועל נובע מפשרות פוליטיות שהוא נאלץ לעשות, או שההצהרות בעד מיסוי עשירים רק נועדו להקנות לו דימוי ציבורי של נציג מעמד הפועלים. הקלות המס לעשירים היו הצעד הכלכלי המשפיע ביותר בכהונתו הראשונה של הטראמפ, וכעת החקיקה מקבעת ומעמיקה אותן.

לצד תמיכתו במיסוי העשירים, באנון כן תומך בקיצוצים וסבור שהתקציב הפדרלי מלא במה שהוא מכנה הונאה. יחד עם זאת, הוא נתן בפודקאסט הפופולרי שלו במה נרחבת לג'וש האולי, סנאטור רפובליקאי ממיזורי שמתנגד נחרצות לקיצוצים במדיקייד.

האולי טוען שהקיצוץ למדיקייד הוא בגידה בבוחרי המפלגה הרפובליקאית ממעמד הפועלים, שיהיו הנפגעים העיקריים מהקיצוץ. הוא גם ביקר את ההסרה של הפטור ממס על קצבאות מהחוק, שנעשתה בעקבות לחץ מחברי קונגרס במפלגה, והחלפתה בצעד מצומצם בהרבה שמסייע לאזרחים בגיל 65 ומעלה.

ג'וש האולי (צילום: AP Photo/Rod Lamkey, Jr.)

דברי האולי דומים לביקורת על החוק מצד הדמוקרטים ותומכיהם. במכתב של ששת הכלכלנים חתני פרס הנובל, אשר מזוהים עם הצד השמאלי הפוליטי, הם הדגישו שלצד הגידול בחוב הציבורי, החוק יהווה פגיעה קשה באמריקאים עם הכנסה נמוכה. ג'וזף שטיגליץ ודרון אג'מולו, שניים מהחותמים, ידועים בביקורתם על הנטישה הכלכלית של המפלגה הדמוקרטית את המעמד העובד, כך שמדבריהם משתמעת ביקורת גם על המפלגה הדמוקרטית.

2 העשירונים התחתונים יאבדו 6.8% מהכנסתם

לפי ניתוחים של ועדת קונגרס בנושא מיסוי, מכון המחקר EPI ומכון המחקר של בית הספר לעסקים של אוניברסיטת פנסילבניה, החוק ייטיב עם אחוזון ההכנסה העליון, ויפגע ב-40 האחוזונים התחתונים. זאת מכיוון שהקלות המס מיטיבות בעיקר עם העשירים ביותר, והקיצוץ במדיקייד ובתלושי המזון פוגעת רק במשקי בית עם הכנסה נמוכה. לפי מכון המחקר, 20 האחוזונים התחתונים יחוו פגיעה של 6.8% בהכנסתם הממוצעת, והאחוזון העליון ייהנה מגידול של 3.9%.

החוק עוד רחוק מלעבור, וצפוי להתמודד עם התנגדות בסנאט שתביא לשינויים. כתוצאה מכך הוא יחזור לבית הנבחרים לאישור גרסתו המחודשת, אך סביר שבסופו של דבר יאושר.  בכל אופן, נראה שהתוצאות העיקריות שלו יהיו גידול בחוב הציבורי, פגיעה בבעלי הכנסות נמוכות ושיפור מצבם של בעלי האמצעים.